מתי ישולמו תגמולי ביטוח בגלל "תאונת נשיקה"?

"תאונת נשיקה" הוא מונח רווח בשוק הרכב בישראל, המתאר תאונה שבה מתקיים מגע מזערי בין שני כלי רכב, אך המגע אינו מסב לאחד מהם נזק משמעותי. ברוב המקרים תאונות מסוג זה אינן קטלניות ואף אין במסגרתן פגיעה גופנית ו/או רכושית. תאונות מסוג זה עלולות להיגרם מכמה גורמים, כגון כביש חלק ורטוב (במצבי מזג-אוויר שונים), חוסר תשומת-לב (למשל התעסקות ברדיו או בטלפון הנייד) או בעקבות לחץ ופזיזות (למשל, איחור לעבודה). במצבים אלה שמירת מרחק (שממילא מחויבת על-פי החוק) היא הדרך הטובה ביותר למנוע תאונות מסוג זה. נתאר מקרים שונים שבהם טען אחד הצדדים כי התרחשה "תאונת נשיקה", ונבחן כיצד התמודד בית המשפט עם טיעון זה.

באחד הימים אירעה התנגשות בין שני כלי רכב, כך שרכב אחד פגע מאחור ברכב אחר וגרם לו נזקים. חברת הביטוח שביטחה את הרכב שניזוק, שילמה תגמולי ביטוח למבוטחה אשר נהג ברכב בשעת התאונה. מיד לאחר מכן הגישה חברת הביטוח תביעת שיבוב מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981, כנגד בעלת הרכב המזיק שהיא חברה להשכרת כלי רכב וזאת כדי שיוחזרו לה תגמולי הביטוח ששילמה.

חברת ההשכרה טענה כי לרכב חברת הביטוח לא נגרם כל נזק מאחר שהתרחשה במקרה זה "תאונת נשיקה". לדבריה, רכבה אכן התנגש ברכב חברת הביטוח מאחור, אך התנגשות זו הייתה קלה כעין "נשיקה" - ולכן לא נגרם לרכב שום נזק. נהג רכב חברת הביטוח טען בתגובה כי כאשר היה בעצירה חש מכה חזקה בחלקו האחורי של רכבו, ובעקבות כך הסתכל אחורה. לדבריו, כאשר עשה זאת ראה את נהג רכב חברת ההשכרה מביט כלפי מטה וקורא בדף נייר כלשהו. עוד הוסיף כי בתחילה חשב שלא אירע כל פגע לרכבו, אך לאחר שהחל בנסיעה שמע רעש מהאזור האחורי של רכבו. בעקבות כך, נסע למוסך שבו אובחנו הנזקים ותוקנו. עוד הדגיש כי רכבו לא היה מעורב באף תאונה קודמת לפני האירוע.

הצדדים הציגו במשך המשפט תמונות שצילמו שמאים מטעמם המשקפות את נזקי הרכב הניזוק, וכך קרה שהציגו גרסאות שונות ומנוגדות. לאחר בחינת טענות וראיות הצדדים, בחר בית המשפט להעדיף את גרסת חברת הביטוח, הטוענת לנזקים, על פני גרסת חברת ההשכרה אשר טענה כי אירעה "תאונת נשיקה" בלבד ללא התקיימות כל נזק. בית המשפט התרשם כי חוות-דעתו של נהג חברת הביטוח הייתה מהימנה והבהירה כי תשומת-הלב של נהג חברת ההשכרה הייתה מוסטת באותה עת.

השמאי מטעם חברת הביטוח ציין כי לא ניתן היה להבחין בנזק בהסתכלות ישירה בעת התאונה מאחר שנגרם נזק שאינו חיצוני וגלוי, אלא כזה שניתן היה להבחין בו רק בעת פתיחת והסרת חלקי הרכב. לכן, כל הנזקים שאירעו לרכב חברת הביטוח ממוקמים במיקום רלוונטי לתיאור התאונה, ולכן ישנה סבירות גבוהה כי אותם נזקים אכן נגרמו בתאונה שתוארה. בית המשפט הוסיף וציין כי קיימת חזקה כללית שלפיה חברת ביטוח אינה מתנדבת לשלם תגמולי ביטוח. לכן, אם מצאה חברת הביטוח שראוי לשלם למבוטחה תגמולי ביטוח, משמעות הדבר הוא ששוכנעה כי אכן נגרם לו נזק בעת התאונה. תביעת השיבוב מטעמה של חברת הביטוח התקבלה במלואה, ונקבע כי הנזקים שנתבעו על-ידה אכן התקיימו בעקבות ההתנגשות עם רכב חברת ההשכרה. עוד נקבע כי על חברת ההשכרה לשפות את חברת הביטוח בעבור כל תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה.

גרסה א', גרסה ב'

במקרה אחר התרחשה התנגשות בין טנדר מסחרי בבעלות חברה גדולה לאנרגיה סולארית לרכב פרטי. במועד התאונה, א' אשר נהג ברכבו הפרטי, היה מבוטח בביטוח אחריות מפני נזקי רכוש. התאונה התרחשה בכביש 65 בשעות הבוקר המאוחרות. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים ש-א' הוא האחראי להתנגשות, מאחר שהתנגש בטנדר חברת האנרגיה מאחור. בעקבות כך פנתה חברת האנרגיה בדרישה לחברת הביטוח שביטחה את א' לשם קבלת פיצוי בגין הנזקים שאירעו לטנדר שבבעלותה.

חברת הביטוח של א' דחתה את דרישת התשלום שהופנתה אליה מטעם חברת האנרגיה, וטענה כי היקף הנזקים כפי שנקבע בדוח השמאי כפי שהציגה חברת האנרגיה אינו תואם את התמונות ממקום האירוע שהגיעו לידיה. בעקבות סירובה של חברת הביטוח של א' לדרישת התשלום, הגישה חברת האנרגיה תביעה לבית המשפט ובה תבעה את א' ואת חברת הביטוח שביטחה אותו.

א' הכחיש במשך הדיון כי רכבו הפרטי גרם נזק כלשהו לטנדר. לדבריו, רכבו פגע קלות בלבד בטנדר בחלקו האחורי. עוד טען א' כי מאחר שמדובר ב"תאונת נשיקה" שבה היה מגע מזערי בטנדר, לא הסב מגע זה שום נזק משמעותי. בתחילה טען א' כי רכבו בא במגע רק עם וו הגרירה של הטנדר, אך בהמשך עדותו ולאחר שהוצגה בפניו תמונת רכבו מזירת התאונה נאלץ להודות כי רכבו בא במגע לא רק עם וו הגרירה - אלא גם עם חלקים נוספים של הטנדר.

התברר (בניגוד לטענותיו של א') כי התרחשה פגיעה כלל לא קלה בעקבות ההתנגשות, ובמסגרתה נגרם גם לרכבו של א' נזק גדול, אשר הצריך את גרירתו מזירת התאונה. את הנזק הזה בחר א' שלא לחשוף מצדו. נוסף על כך צולמו על-ידו תמונות נוספות מזירת התאונה, שאותן לא חשף בפני בית המשפט. מכאן הניח בית המשפט כי התמונות הנוספות שצולמו על-ידו והוסתרו מעידות לחובתו של א' ועשויות להיטיב עם גרסתה של חברת האנרגיה.

כמו כן התגלה כי חברת האנרגיה לא הפעילה את פוליסת הביטוח המקיף שהייתה ברשותה בעת התאונה. בית המשפט ציין כי העובדה שהחברה בחרה שלא להפעיל את פוליסת הביטוח המקיף שלה, מלמדת על ביטחונה הרב בצדקת תביעתה, מאחר שהייתה יכולה לבחור באפשרות קלה יותר כפי שרבים היו נוהגים במצבה - ולהפעיל את פוליסת המקיף שלה, וכך לקבל באופן מיידי וללא מאמץ את רוב הנזק שנגרם לרכבה. עובדה זו העידה כי התובעת הייתה משוכנעת שהאשם בקרות התאונה הוא א', נהג הרכב הפרטי, ולכן עליו לשאת בתוצאות הנזק יחד עם מבטחת רכבו. בית המשפט שוכנע כי לא אירעה במקרה זה "תאונת נשיקה", וכי הנזקים שנטענו מטעם חברת האנרגיה אכן נגרמו לרכבה המסחרי כתוצאה מההתנגשות. בית המשפט קיבל את התביעה במלואה וחייב את א' וחברת הביטוח לשלם את סך הנזק שנגרם לטנדר חברת האנרגיה.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.