א', הנוסע בטנדר שלו שעות ארוכת מדי יום במסגרת עבודתו, היה מעורב ב-3 השנים האחרונות בשתי תאונות דרכים. באחת התביעות הגיש הנהג השני תביעה בסך 11,000 שקל נגד חברת הביטוח של א', והמקרה השני נידון כיום בבית המשפט, מאחר שא' מתעקש שהוא אינו אשם בתאונה, אף שיכול היה "לסגור את הסיפור" ב-1,400 שקל. בינתיים, הוא נאלץ לוותר על ביטוח מקיף לרכב שלו, לאחר שהמחיר זינק מ-4,000 שקל לערך לכ-14 אלף שקל בעקבות התביעות. א' ויתר, והוא מסתפק כעת בביטוח צד ג'.
א' אינו היחיד שנאלץ לוותר על ביטוח. ב', למשל, שהייתה מבוטחת בחברת ביטוח דרך סוכנות, הגישה בטווח זמן של שנתיים שתי תביעות בהיקף של אלפי שקלים כל אחת לתיקון פחחות.
"את הנזק בתביעה השנייה השמאי העריך ב-4,500 שקל. חשבתי לתקן באופן עצמאי, אבל המוסכניק שכנע אותי לתבוע את חברת הביטוח, כי למה לא", היא מספרת. "לפני שהגיע מועד חידוש הביטוח, קיבלתי מכתב מחברת הביטוח, שאומר ש'עקב ריבוי תביעות לא ימשיכו לבטח אותי'. הופתעתי מאוד. שתי תביעות זה נקרא ריבוי? יותר מזה, הופתעתי שהסוכנת שלי לא הצליחה לבטח אותי באף חברה אחרת - כולם באותה טענה שאני תובעת סדרתית. אפילו לא ניסו להציע לי מחיר גבוה יותר. בסופו של דבר הגעתי לחברת ביטוח ישירה, שהסכימה לבטח אותי עם תוספת של פחות מ-10% לפרמיה".
ב' מעלה תהייה חשובה: "אם היה כתוב על גבי הפוליסה שבמקרה שאתבע פעמיים אסולק מהחברה, לא הייתי ממהרת לתבוע את חברת הביטוח. זה משהו שלא העליתי על דעתי, וחשוב שגם הציבור יידע".
עד כמה הציבור לא מודע לכך, יכולים להעיד המספרים הבאים: מספר התביעות שהגישו מבוטחים בגין נזק לרכוש בביטוחי רכב גדל ב-2015: כ-400 אלף תביעות (רכוש עצמי, רכוש צד ג' וחובה), לעומת 396 אלף תביעות ב-2014. סך התגמולים ששילמו חברות הביטוח לתביעות רכב ב-2015 עמד על כ-8.5 מיליארד שקל, לעומת 7.7 מיליארד שקל ב-2014.
המקרה של שני המבוטחים שהזכרנו מעלה שאלות שכדאי לכל מבוטח לתת את דעתו עליהן לפני שהוא רץ לתבוע את חברת הביטוח על כל נזק ברכב. מצד אחד, הגיוני שחברות ביטוח יתמחרו את הסיכון של לקוחות בעייתיים שעלולים לעלות להן כסף (בדומה לביטוחי בריאות לאדם מעשן או במשקל יתר), ומצד אחר עולה שאלת המידתיות - עד כמה היקף התביעה שבגינה הוכתם דף התביעות האישי מצדיק את הזינוק בתעריף הפוליסה ואף סירוב לבטח.
"אם היקף התביעה קטן מ-10,000 שקל לפי הערכת שמאי - אין מה לתבוע", קובע גורם בכיר בענף, והוא מנמק: "תיקוני רכב דרך חברות הביטוח יקרים לאין-שיעור מאותו תיקון שיעשה המבוטח באופן עצמאי. תיקון ששמאי יעריך ב-5,000 שקל דרך חברת ביטוח אפשר לתקן בחצי ובשליש מחיר במוסך באופן עצמאי, משום שיש הרבה חוליות שגוזרות קופון בשרשרת הביטוחית - מהשמאי ועד המוסך. ביטוחי רכב מיועדים לכיסוי נזקים של עשרות ומאות אלפי שקלים, והם לא מיועדים לתיקונים קטנים יחסית, שבסופו של דבר יעלו את דמי הפוליסה באופן משמעותי. לצערי, רוב המבוטחים אינם מודעים לנושא הזה, והם נחשפים לכך רק לאחר שהגישו תביעה".
גורם אחר בענף מסביר את הרציונל הביטוחי: "מי שעולה לי יותר ישלם יותר, ומנגד נהג זהיר זכאי לשלם פחות. האופציה האחרת היא שכל המבוטחים יסבסדו רוחבית מבוטחים כאלה, ונייקר את כל הפוליסות. אני מבין את ההתלבטות שעומדת בפני המבוטחים אם להגיש תביעה, אבל חשוב להבין: אין פה שום עוול - זו המציאות שנכפית על המבוטחים שתובעים. כדאי להבין ש-70% מעלות הכיסוי עבור הנזק הביטוחי מגלם מחיר התיקון, ורק כ-10% מגלמים את הרווחים".
גם אריאל מונין, יו"ר ביטוח כללי, לשכת סוכני ביטוח, אומר כי מדובר בחישוב כלכלי קר: "מי שיש לו תאונות כל שנה, הסיכוי שלו לתאונה נוספת גדול יותר במאות אחוזים".
אין חוק שמחייב לבטח
"חברות הביטוח אינן פועלות כמונופול, ובישראל אין חוק חובת ביטוח", מחדד עו"ד ערן יעקובוביץ' ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ' המתמחה בדיני ביטוח. "המבטחת קונה את הסיכון שלרכב ייגרם נזק שהיא תידרש לשלם בגינו, כולל מצב שבתמורה לפרמיה של 4,000 היא תיאלץ לשלם 180 אלף שקל, ולכן זכותה להגיד שהיא לא מעוניינת לבטח אדם מסוים. יש תחרות, והשוק הוא חופשי. עם זאת, אני מסכים עם האמירה שצריכה להיות שקיפות לגבי המשמעות של הגשת תביעות".
מנכ"ל ארגון אמון הציבור, רונן רגב-כביר, אומר כי בתחום הביטוח מתבקשת התנהלות אחרת. "הסוגיה של זינוק במחיר הפרמיה אחרי תביעה עשויה להתברר כבעייתית מבחינה מידתית ולא מבחינת הלוגיקה של תמחור הסיכונים. בדיוק כפי שבעבר ניסו חברות הביטוח להתנער מלבטח מכוניות ביישובים המוגדרים 'גניבים', כמו באר-שבע, והמפקח נדרש לכך, אי-אפשר לתת לחברות ביטוח לדחות מבוטחים ולהותיר אותם בלי ביטוח לרכב.
"חברת ביטוח היא גוף 'דו-מהותי', כלומר היא גם פרטית וגם ציבורית. היא פועלת בתחום שבו היא כפופה לרישיון מיוחד ששווה כסף, והיא משרתת אינטרס ציבורי מובהק בצורך שיש לו ביקוש קשיח. יש מקום שבו חייבת להיות התערבות מצד משרד האוצר, אי-אפשר במקרה כזה להגיד שלחברה פרטית מותר לעשות מה שהיא רוצה".
נזכיר כי מסורבי ביטוח יכולים לבטח את מכוניתם דרך הפול - גוף שהקימה המדינה ומחויב לבטח את מי שחברת ביטוח מסרבת לבטח, אף שהפרמיה גבוהה יותר, ומדובר בביטוח חובה בלבד (אין כיסוי לנזק ברכוש).
יש מקום למשא-ומתן
מהם בעצם הקריטריונים לביטוח? לכל חברה יש מדיניות ניהול הסיכונים שלה, שלפיה נקבעים נוהלי חיתום. בחלק מהחברות משקל הרכב יהיה העיקרי במשוואה (למשל, אם מדובר ברכב שעלויות החלפים שלו גבוהות), ובאחרות מאפייני הנהג הם שיקבעו (למשל, אם מדובר בנהג צעיר).
"להבדיל מביטוחי הבריאות, למשל, אין כללי חיתום ממוכנים לביטוחי רכב, ולכן זה עניין מאוד אינדיבידואלי", אומר עו"ד יעקובוביץ'.
בדקנו בכמה חברות, וגילינו כי באיי.די.איי (ביטוח ישיר ו-9 מיליון) רכישת ביטוח ללקוחות חדשים תתאפשר עם מקסימום שתי תביעות ב-3 השנים האחרונות, אבל "העבר הביטוחי משפיע על המחיר". לקוחות קיימים יכולים לחדש פוליסה עם מקסימום 3 תביעות; בחברת הכשרה ניתנת הנחה בהעדר תביעות, אבל תביעה אחת מספיקה כדי לבטלה. מבוטחים שהגישו שתי תביעות ויותר עוברים להליך חיתום פרטני, "בתוך בחינה של תוספת פרמיה או אי-מתן כיסוי ביטוחי"; בפניקס מציעים ללקוח שתבע פעם אחת וביצע את התיקון במוסך הסדר - התייקרות של 10% במחיר הפוליסה. בהראל אמרו לנו כי כל פנייה נענית בהתאם לנסיבות המקרה - גישה המשקפת את הלך-הרוח בענף, משום שמול הכללים ניצבת תחרות בין חברות ביטוח.
לא רק תחרות מגמישה את הכללים, גם משא-ומתן. "בדרך-כלל לסוכן ביטוח כמתווך קל יותר לשנות תנאי חיתום, ומצד שני לחברות הביטוח הישירות אין עמלות לשלם לסוכנים. גם כאן הכול נתון למקח פרטני, בהתאם לתנאים של המבוטח", אומר עו"ד יעקובוביץ'.
ואכן, גם מבוטחים שתבעו ב-3 השנים האחרונות הצליחו לרכוש פוליסה - גם אם בתעריף יקר יותר, ואחרים עשו הסכם הכולל השתתפות עצמית מוגדלת. בכל מקרה, אם קיבלתם הצעת מחיר מופרזת כמו זו של א', בפיקוח על הביטוח מעודדים הגשת תלונה לשם בדיקה אם התעריף המוצע חורג מנוסחת התעריפים המאושרת.
לא כל תביעה נרשמת
חשוב לחדד גם שלא כל תביעה נרשמת לרעת המבוטח. באיי.די.איי, למשל, מחריגים מקרים של גניבות מכוניות, והן לא מוגדרות תביעות עבר, "מתוך הבנה שללקוח אין השפעה על קרות האירוע", אבל זהו מצב שאינו שכיח בחברות האחרות.
גם אם אירעה תאונה, ואינכם אשמים בה, לא אמורה להירשם לרעתכם תביעה, היות שחברת הביטוח תובעת את החזר כספה מחברת הביטוח של צד ג' (תביעת שיבוב). עם זאת, יש מקרים שבהם המבוטח לא הצליח להוכיח את היעדר האשמה, או שלא היה את מי לתבוע, ואז התביעה עשויה להירשם לרעתכם. לכן, במקרה של תאונה, בו-במקום עליכם להשיג כל הוכחה לחפותכם: אם בהשגת הודאה של הצד השני ואם בגביית פרטים מעדים שהיו במקום, תיעוד ועוד.
בכל מקרה, ההמלצה היא לשנות גישה ביחס לנזקים של אלפי שקלים בודדים. לפני שרצים לתבוע את חברת הביטוח - הליך שכרוך בעצמו בעלויות (שמאי, התרוצצויות, מסמכים) - כדאי לחשב אם תוספת המחיר שאתם עשויים לשלם עבור פוליסת הביטוח משתלמת אל מול עלות התיקון בפועל.
על השאלה "למה לא לתבוע, הרי בשביל זה אני עושה ביטוח" - נשיב שביטוח הרכב נועד בעיקר לכיסוי מקרים שכוללים נזקים בהיקפים כספיים גדולים. שלא נדע, כמובן.
מספר התביעות ב2015 גבוה יותר מאשר בשנה קודמת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.