בג"ץ נזף במדינה על הסחבת ברפורמה בארנונה: "לא נושא אזוטרי"

שופט בג"ץ אליקים רובינשטיין נזף במדינה על התנהלותה בנושא קידום הרפורמה בנושא הארנונה, אותו הגדיר כ"נושא כאוב". זאת לאחר שכמעט עשור לאחר שהוקמה ועדת ברזילי לטיפול בנושא תיקון החקיקה בארנונה, מסקנותיה לא פורסמו עד היום.

הרקע לנזיפה מצוי בעתירה לבג"ץ שהגישה חברת החשמל כבר לפני שנתיים נגד ועדת ברזילי, שר הפנים, שר האוצר וממשלת ישראל. בעקבות העתירה הודיעה המדינה כי תמנה צוות חדש לבדיקת הנושא, אף שכבר לפני עשור הוקמה ועדת ברזילי לטיפול בנושא הארנונה, ומסקנותיה מעולם לא פורסמו ולא יושמו.

לטענת חברת החשמל, היא משלמת בין 300-400 מיליון שקל בשנה בגין חיובי ארנונה, והדבר מייקר את תעריפי החשמל שמשלמים הצרכנים.

"עתירה זו מפנה אלומת אור אל נושא כאוב: תעריפי הארנונה בישראל - ובית משפט זה התריע על כך פעם אחר פעם אחר פעם לאורך שנים - טעונים רפורמה, אך זו מבוששת לבוא", כתב רובינשטיין. "ב-2006 מונתה ועדה בראשות עו"ד ברזילי, וזו סיימה את דיוניה ב-2009 וכנראה גם הכינה טיוטת דוח, אך המלצותיה לא נמסרו. עתה מודיעה המדינה כי בתוך 60 יום תוגש הצעה להחלטת ממשלה למינוי צוות בינמשרדי חדש של נציגי משרדי הפנים והאוצר, אשר יפעל בין היתר על יסוד החומר של ועדת ברזילי, ככל שזה יהיה רלוונטי", קבע רובינשטיין.

רובינשטיין הוסיף ונזף במדינה: "אין מדובר בנושא אזוטרי או בעניין של מה בכך, אלא בכזה הנוגע לכל אדם בישראל, ואף על-פי כן אין מצליחים לקדמו. אילו נשמעה דעתנו, תחת צוות או ועדה חדשה היה ממונה פרויקטור שזה כל עיסוקו אשר יקום ליום עבודתו לטיפול בנושא זה ובו בלבד, ויכין דוח בהקדם בעקבות חומרי ועדת ברזילי ובעדכון לפי הצורך. וזאת שכן הפקדת הנושא החוגג עשור בידי צוות או ועדה בלבד וכדרך ועדות לרוב, תביא אותו למצוות או לחופה - ולא לכך בוודאי מתכוונים גם גורמי הממשלה".

בעתירה שהגישה חברת החשמל באמצעות עורכי הדין שרון פטל וטליה בלזר ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, היא מתארת כי ועדת ברזילי קמה על רקע העיוותים הרבים הקיימים במתכונתה הנוכחית של חקיקת הארנונה. למרות שחלף כמעט עשור מאז הוקמה הוועדה, נמנעו משרדי הממשלה מלפעול בהתאם ופעלו למניעת פרסום ההמלצות שגובשו בה.

"הפועל היוצא של סחבת זו הוא כי הציבור, וגופים רבים המספקים שירותים לציבור, לרבות חברת החשמל, ממשיכים לסבול משיטת חיוב הארנונה הנוכחית והבלתי אחידה היוצרת עיוותים מהותיים ושרירותיות בקביעת שיעורי הארנונה", צוין בעתירה.

לטענת חברת החשמל, במצב הנוכחי היא נאלצת חדשות לבקרים להתקוטט עם רשויות מקומיות בעניין חיובי הארנונה של מתקניה, המסווגים באופן שונה בכל רשות, ומביא לחיובי ארנונה מופרזים המטילים על חברת החשמל עלויות עצומות ובעקיפין מביא להגדלת תעריף החשמל לכלל התושבים.

כך למשל מתקנים רבים של חברת החשמל שהם מפעלי תעשייה לכל דבר, מסווגים תחת הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" - סיווג שתעריפיו גבוהים ביותר ושאינו משקף כלל את תכליתם האמיתית של המתקנים התעשייתיים כמו תחנות כוח, תחנות משנה או תחנות טרנספורמציה.

חברת החשמל טוענת כי יש לסווגם בסיווג תעשייה, ההולם את תכליתם, ושתעריפיו נמוכים בהרבה.

כזכור, במצב הקיים שאותו לא ניתן לשנות ללא חקיקה, כל רשות מקומית קובעת עצמאית את אופן שיטת חישוב הארנונה שבה תחייב את המבנים בתחומה, כך שנכסים זהים ברשויות שונות מחויבים בפועל בתעריפים שונים. 

חברת החשמל כ"כיס עמוק"

לטענת חברת החשמל, הרשויות המקומיות אף מבקשות חדשות לבקרים העלאות חריגות ביחס למתקני החשמל של החברה, מאחר שהן רואות בחברת החשמל "כיס עמוק" באמצעותו יגדילו את הכנסותיהן.

בניגוד לעסקים אחרים, חברת החשמל טוענת כי מתקניה כגון תחנות כוח, עמודי חשמל, וכו' יישארו במקומם גם אם חיוב הארנונה יגדל, שכן מיקומם נקבע על-פי צורכי הציבור, צורכי ייצור החשמל, הולכתו ואספקתו. לטענתה, מצב לא סביר זה גורר אותה פעמים רבות להתדיינויות ממושכות בבתי המשפט מול הרשויות ולבזבוז משאבים אדיר.

בנוסף טוענת חברת החשמל לאפליה, שכן בעוד רשויות מסוימות סיווגו חלק מהקרקעות כ"קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח", המחויבות בתעריף נמוך יחסית - מתקני חשמל הוחרגו מהסיווג באופן בלתי סביר וממשיכים להיות מחויבים על-פי הסיווג היקר.

"10 שנים לאחור"

עם הקמת ועדת ברזילי בשנת 2007 פנתה גם חברת החשמל לוועדה וקיימה פגישות עם נציגיה, מתוך ציפייה ברורה כי בהמלצות הוועדה יהיה כדי להביא לרפורמה המיוחלת בחקיקת הארנונה ולגיבוש סדר חקיקתי ביחס לחיוב נכסיה של חברת החשמל. אך כאמור, למרות שחלף כמעט עשור מאז הוקמה הוועדה, טרם פורסמו המלצותיה ומסקנותיה, טרם הועברה טיוטת תיקוני החקיקה הנדרשים, "ובכך חרגה באורח קיצוני מן המנדט שניתן לה בהחלטת הממשלה".

אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה של חברת החשמל, מסר ל"גלובס" כי "חברת החשמל משלמת מדי שנה בין 350 ל-400 מיליון שקל עבור ארנונה, סכום גבוה במיוחד אשר בסופו של דבר ממומן בתעריף החשמל שאותו משלמים אזרחי ישראל.

"בחקיקת הארנונה הקיימת ישנם עיוותים קשים ורבים, המביאים להגדלת חיובי הארנונה של חברת החשמל לממדים מופרזים ובלתי סבירים.

"רצון המדינה כיום לבטל את מינויה של ועדת ברזילי שקיימה אינספור ישיבות וגיבשה לאחר שנים של עבודה המלצות לרפורמה בארנונה, ולהקים תחתיה ועדה בין-משרדית חדשה, היא החלטה שגויה ובלתי סבירה שלמעשה מחזירה את המצב 10 שנים אחורנית - ואת המחיר, לצערנו, משלמים צרכני החשמל בישראל".