ביום השואה אנחנו נוהגים לומר שלא נשכח ולא נסלח. אבל יש עוד מסר שהוא חשוב ביותר ביום הזה. ההכרה שמתוך השואה קמה מדינת ישראל, ושלמרות הביקורת שאנחנו מטיחים בה, זו יצירה מפוארת, אולי המפוארת ביותר בזמן המודרני. את הדבר הזה אפשר להבין באופן דרמטי כאשר משווים את מה שאנחנו עשינו כאן למה שהפלסטינים לא עשו אף פעם אצלם.
הפלסטינים מרבים להתלונן על הכיבוש, והם מציגים אותו כסיבה למסכנותם. זו הצגת דברים מסולפת שגם בישראל יש הנופלים ברשתה. העובדות הן שעד 1967 הפלסטינים לא היו נתונים תחת שום כיבוש. למרות זאת הם לא בנו מדינה, לא קידמו את עצמם, לא רכשו השכלה, לא בנו חברה מתקדמת. הכיבוש החל במלחמת ששת הימים שפרצה, כרגיל במקומותינו, כי הערבים מבקשים בדרך כלל לפתור את בעיותיהם במלחמות ובאינתיפאדות.
עשייה לעומת קינה
מהו הכיבוש לעומת השואה? העם היהודי איבד כ-6 מיליון בני אדם. מי ששרד את השואה יצא ממנה מצולק נפשית וגופנית. אבל האנשים ששרדו, והאנשים שאיבדו את קרוביהם בשואה, אנשים מוכים וקשי יום - אנשים אלה באו לכאן עם החלטה להקים להם בית במקום זה שנלקח מהם במקום מושבם. הם לא הלכו לגרמניה, פולין, רוסיה, עיראק כדי לדרוש את הבתים שנגזלו מהם. הם אמרו: אנחנו לא נבזבז את זמננו וחיינו על מאבקי העבר. במקום זה, אנחנו נבנה לעצמנו בית ועתיד חדשים. ומתוך השואה, האסונות, ההרג והעינויים קמה מדינה מתקדמת, דמוקרטית, תרבותית, משכילה, חזקה.
בזמן שאנחנו בנינו את חיינו, הפלסטינים עסקו בקינה ובטענות על בתיהם האבודים, על תנאי החיים שלהם. הם הצליחו לעורר רחמים ואמפתיה במדינות רבות בעולם, וגם אצלנו. אנשים לא מעיזים לומר להם להפסיק להתבכיין כי המסכנות היא בחירה שלהם. רבים קנו את המסכנות המובנית שלהם ביחד עם הטענה שישראל אשמה. בכול אשם הכיבוש. לא הולכים לבדוק מה היה לפני הכיבוש. לא מתייחסים לעובדה שאותו כיבוש נגרם במלחמה שהם התחילו בה.
נניח שהכיבוש מסתיים...
מה אתם חושבים היה קורה אם מחר היינו מסיימים את הכיבוש? האם אז הפלסטינים היו מקימים לעצמם חברה מודרנית ומתקדמת? האם היו מפסיקים לחנך את ילדיהם לשנאת ישראל? האם היו מפסיקים לבוא בטענות אלינו ואל אחרים? האם היו רוצים, או מסוגלים, לבנות מדינה כמו שלנו?
ביום הזה, יום השואה, אנחנו רשאים לברך על התושייה והתעוזה שהעם הזה גילה בימים ובתנאים הקשים מנשוא. השואה שימשה מנוף לבניית המדינה, כאשר אצל הפלסטינים הנכבה משמשת מחסום מפני עשייה. יש לנו סיבה להיות גאים בעצמנו ובמעשינו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.