"הצלחה ישראלית": תמר הוא נכס האנרגיה האטרקטיבי בעולם

שדה הגז של תמר הוא אחד מאתרי האנרגיה האטרקטיביים ביותר בעולם. כך, מכל מקום, סבור דיוויד סטובר, נשיא ומנכ"ל נובל אנרג'י.

נובל פרסמה אתמול (ד') את דוחותיה לרבעון הראשון. אולם למרות איכותו של קידוח "תמר", החברה רשמה הפסד תפעולי של 422 מיליון דולר, גידול של כ-220% לעומת הרבעון המקביל והפסד נקי בסך 287 מיליון דולר - גידול של יותר מפי 10. אם מחירי הנפט, שקפצו לאחרונה בכ-50% היו גבוהים רק ב-10 דולר לחבית, הכנסותיה של נובל היו קופצות בכ-130 מיליון דולר לכ-835 מיליון דולר לרבעון. זה אולי לא היה הופך את ההפסד לרווח, אבל היה מקל במידה מרובה על ייסורי ההישרדות.

קידוח "תמר", עם מחירי הגז המופרזים הן ביחס לשוק העולמי והן ביחס לעלויות ההפקה, סיפק לנובל רווח תפעולי של 84 מיליון דולר על הכנסה של 126 מיליון דולר - גידול מרשים של 65% ברווח לפני מס, לעומת גידול בהכנסות של 5% בלבד ומרווח תפעולי מרשים של 67%.

הגידול המרשים נובע מהוראתו של שר האנרגיה, יובל שטייניץ, להגביר את השימוש בגז טבעי על פני שימוש בפחם. שטייניץ, מתברר, מעדיף גז יקר ונקי על פני פחם זול ומזהם (וזאת על אף שבאמצעות פיקוח מחירים ניתן להשיג גז נקי וזול, שיחליף פחם מזהם ויקר).

נובל שיווקה לשוק הישראלי 266 MMcf ליום, גידול של 8.5% בהשוואה לשנה שעברה, במחיר ממוצע של 5.19 דולר ליחידת חום, ירידה של כ-5% במחיר הממוצע. מנקודת מבטו של הצרכן הפרטי, הנתון הממוצע הזה מעוות, מאחר שחברת החשמל משלמת מחיר המתקרב ל-6 דולר ליחידת חום בעוד יצרניות החשמל הפרטיות נהנות ממחיר נמוך יותר (שגם הוא מופרז) ומספקות חשמל לצרכנים פרטיים גדולים, במחיר נמוך מזה של חברת החשמל. באופן כזה, מיליוני צרכנים קטנים מסבסדים הן את מונופול הגז והן את יצרני/צרכני החשמל הפרטיים.

למרות האטרקטיביות של תמר, נובל שוקלת לעשות מוניטיזציה לשדה, הן בגלל מחויבותה למתווה הגז הטבעי והן בגלל מצבה הפיננסי המאתגר. "רבים רוצים להיכנס לתמר. ייתכן שנרד שם השנה [בהחזקות] אבל קשה להגיד", אמר סטובר לאנליסטים בשיחת הוועידה אחרי פרסום הדוח.

עלויות הפקה מזעריות

עלויות הפקת הגז של נובל בישראל הסתכמו ברבעון הקודם ב-10 מיליון דולר, ירידה של 2 מיליון דולר בהשוואה למקביל ובסך הכל בעלות ההפקה נרשמה ירידה חדה בשיעור 25% ל-2.46 דולר ל-BOE (שהם כ-41 סנט ליחידת חום וכוללים גם את ההובלה של הגז לחוף שם היא נמכרת במחיר ממוצע של 5.19 ד').

בזמנים הטובים, כאשר מחירי הנפט היו גבוהים, המרווח התפעולי הפנטסטי של נובל לא היה ייחודי לישראל. ב-2014, למשל, מרווח הרווח התפעולי של נובל בישראל עמד על 71.8%, בגיניאה המשוונית על 60.6% ובארה"ב על 16%. מרווח הרווח אחרי מס עמד באותה שנה בישראל על 52.2%, בגיניאה המשוונית על 45.5% ובארה"ב על 10.4%.

ב-2013, לפני הנפילה במחירי הנפט שהתחרשה רק במחצית 2014, עמד המרווח התפעולי של נובל בישראל על 47.7% בגיניאה על 68.6% ובארה"ב על 35.5%. מה שעולה בבירור מנתונים אלה, הוא שנובל יודעת לשמור על מרווחים של 50% ויותר בפעילויותיה בארצות מתפתחות דוגמת ישראל וגיניאה המשוונית. בארה"ב, שבה יש תחרות, המרווחים שלה נמוכים באופן משמעותי מאשר בישראל.

עליית מחירי הנפט בשבועות האחרונים לא נזלה אל מחירי הגז הטבעי שמחירו בהנרי האב התייצב על 2-2.1 דולר ליחידת חום. המחירים בהאבים האירופים התייצבו לאחרונה על כ-4 דולר ליחידת חום ומחירו של הגז הרוסי באירופה הדרדר לרמה של 4.5 ד' ליחידת חום. וזה מה שהופך תמר לנכס כל כך אטרקטיבי, כדברי סטובר, הבוס של נובל.

אולם גם בדיווח של נובל אפשר למצוא עיוותים. המחיר שאותו משלמת חברת החשמל עבור הגז, שהוא המחיר הריאלי לציבור הרחב בישראל, כ-6 דולר ליחידת חום, בולט במופרזותו. לעומת זאת, יצרני החשמל הפרטיים משלמים מחיר נמוך מזה בכ-20% ומספקים חשמל מוזל לצרכנים פרטיים גדולים. זו גם ככל הנראה הסיבה שתעשיינים למיניהם, שהיו יכולים להרוויח מיליארדי שקלים מהורדה של מחיר הגז הטבעי ועלויות החשמל, אינם פועלים כמעט בשום צורה נגד המונופול של הגז הטבעי ובכך משתפים פעולה עם חיסול הדמוקרטיה בישראל.