שנות ה-80 אינן זכורות כתקופה חיובית במיוחד בזיכרון הקולקטיבי של ישראל, אבל אלה היו שנים מכוננות בתרבות המוטורית הישראלית. באותן שנים החלו הלקוחות בישראל להשתחרר מהקיבעון של סובארו DL ופורד אסקורט ולהיחשף לספורט מוטורי ולמכוניות מהמיטב של תעשיית הרכב האירופאית. אותן שנים ייזכרו גם כתקופת תור הזהב של המכוניות הקומפקטיות הקלות, החזקות והמהירות ששילבו שימושיות יום יומית ומחיר, שהיה נגיש לא רק לאליטות.
מאז לקחה תעשיית הרכב כולה צעד אחורה ונכנסה לתוך עידן של בטיחות, זיהום מופחת וחיסכון בדלק. גם הקומפקטיות "החמות" הפכו להיות כבדות, מבודדות ויקרות.
לפיכך, שמחנו להיתקל החודש במכונית שהצליחה להעיר בנו את אותם זכרונות רדומים. הביצועים שייכים כמובן למאה ה-21. מתחת לחרטום של איביזה קופרה 2016 נמצא כעת מנוע 1.8 טורבו, זהה לזה של פולו GTI, שמייצר 192 כ"ס ומומנט מאסיבי של 32 קג"מ בסל"ד נמוך. אם מוסיפים לכך לכך משקל עצמי של פחות מ-1.2 טון ותיבת הילוכים ידנית (בניגוד לפולו המקבילה, לאיביזה קופרה אין אופציה לתיבה אוטומטית) מקבלים טיל קומפקטי.
אמנם צריך להתרגל לתיבת ההילוכים: הידית עצמה חדה ומדויקת אבל מהלך הדוושה די ארוך ודורש רגל רגישה ומיומנת כדי למנוע מ-32 קג"מ לטגן את המצמד. אבל אחרי תקופת לימוד קצרה המכונית מייצרת תאוצות וצבירת מהירת, ששמורות בדרך כלל למכוניות ספורט ששוקלות - ועולות - כמעט 50% יותר. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 6.7 שניות בלבד וגל המומנט מפתה למיאוצים נוסח "מהיר ועצבני", אבל מנוע גמיש ושישה הילוכים עם יחסי העברה מחולקים היטב מאפשרים גם לזחול בנחת בפקקים ולשייט במהירויות תרדמת על הכביש המהיר.
צליל המנוע אינו ספורטיבי ומרגש מיוחד, אבל אם לשפוט על פי הקופרות, שפגשנו עד כה על כבישי הארץ, רוב הלקוחות מתקינים בהן מערכת פליטה רחבה וקולנית עוד לפני תום ההרצה.
אנשי סיאט לא הסתפקו בכוח ברוטאלי וביצעו מחווה נוסטלגית גם באגף התנהגות הכביש. לאיביזה יש היגוי מהיר וישיר, שמרגיש מדויק יותר משל אחותה לבית פולקסווגן, והוא מאפשר לחוש בניואנסים דקים של פני הכביש ולשדר פקודות, שמתורגמות בדיוק רב לתנועות השלדה קלת המשקל. דיפרנציאל אלקטרוני מחוכם פועל על הגלגלים הקדמיים ומנטרל את רוב לחימת המומנט, שאופיינית למכונית הנעה קדמית חזקות, ובולמים מתכווננים מאפשרים להשחיז עוד יותר את תגובת השלדה מבלי להיקלע לעצבנות יתר. בקיצור, הנאה צרופה לחובבי ההגה.
נוחות הנסיעה בעיר סבירה ברוב המצבים, אם כי מפגש עם כבישים צדדיים משובשים וזרועי מהמורות יטלטל את יושבי הרכב כהוגן.
למרבה הצער סיאט לקחה את מוטיב שנות ה-80 קצת יותר מדי רחוק בתא הנוסעים. התא די מרווח, יש מושבי ספורט עם תמיכה משודרגת ומערכת מולטימדיה בסיסית אבל הכל עטוף בפלסטיק כהה נוקשה וזול למראה, בריפוד בסיסי ובמינימום הכרחי באגף האבזור. לפחות בידוד הרעשים טוב.
בשורה התחתונה, למרות הפשרות, ב-137 אלף שקל האיביזה קופרה מציעה כיום יותר ביצועים וריגושים לשקל מכל מכונית אחרת, שנמכרת כיום בשוק המקומי. ויותר מכך: היא מצליחה באורח פלא לגשר על הפער שבין דור עדכני של צעירים עצבניים ושטופי הורמונים, שמתייחסים לקופרה כאל מכונית פולחן, לבין חובבי רכב מאפירים ושטופי נוסטלגיה (בלי שמות).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
