השבוע התקיים אירוע מיוחד של אצטדיון הסטארט-אפ לכבוד יום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל. באירוע, שהתקיים בשיתוף פעולה עם פועלים היי-טק, לא נישאו נאומים מרגשים ולא הודלקו משואות. גם לא היו שם פוליטיקאים ואפילו לא דוברים רשמיים מטעמו של אף אחד. הקהל היה מורכב מכמאתיים יזמים ויזמיות שהיום יום שלהם הוא עשייה ויצירה וחדשנות. אני משוכנע שהסטארט-אפיסטים שנכחו אמש באירוע לא קמים כל יום במחשבה על תפארת מדינת ישראל. אבל עצם עשייתם, ושל אלפים רבים כמוהם, בכל יום ובכל מקום ברחבי המדינה, היא חלק משמעותי ביותר בהוויה של מדינת ישראל לקראת יום ההולדת ה-68 שלה, הוויה שמייצרת אופטימיות נוסכת תקווה, במיוחד בימים האלה, על רקע כל מה שקורה מסביבנו.
כמקובל באירועים אלה, קיימנו פאנל של אנשי תעשייה, בו שוחחנו על הנושאים המעניינים היום את היזמים שמתמודדים עם האתגרים הכי משמעותיים שאפשר לחשוב עליהם, בדרכם להגשים את חלומם. ראשון הדוברים היה עודד חרמוני, עתונאי לשעבר שהיה גם מנכ"ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) והיום שותף בקרן הון סיכון רודיום, מתגורר בעמק הסיליקון ומשקיע בחברות ישראליות ואמריקאיות. חרמוני מגיע לארץ בכל שנה בשבוע המיוחד הזה, שבו הוא מתייחד עם זכרו של אביו, רב סרן עודד חרמוני ז"ל, שנהרג ביום השני למלחמת יום הכיפורים, עשרה ימים לפני שעודד נולד. הוא סיפר על המשמעות המיוחדת של היום הזה עבור משפחתו וגם על התובנות שלו כבן משפחה שכולה שהמגורים שלו בעמק הסיליקון ועבודתו עם מיטב היזמים של ההיי-טק הישראלי אינם יכולים להיות מנותקים אף פעם מההקשר המיוחד הזה, הכל כך ישראלי.
והיה איתנו בפאנל גם ינון ברכה, לשעבר מנכ"ל פריים-סנס, שנמכרה לחברת אפל לפני כשנתיים וחצי ולפני כן היה גם יזם של חברת סרגון. ברכה סיפר שאת חייו כיזם התחיל בכלל ב-11 שנות שירותו ביחידה טכנולוגית בצבא, שם הוביל פרויקטים שנגעו לביטחון המדינה. כשהאזנתי לדבריו התקשיתי להחליט האם תרומתו של ברכה לחוסנה של מדינת ישראל היתה משמעותית יותר במהלך שירותו הצבאי הארוך או במהלך השנים הרבות בהן היה שותף ליצירתם של מאות מקומות עבודה, ייצר פרנסה והכנסה עבור משפחות רבות וקידם את ההיי-טק הישראלי לכמה פסגות נוספות. לפי ההצהרה שלו לקראת סוף הערב, ייתכן שהוא עוד לא הפסיק לטפס, וזו בשורה טובה לכשעצמה.
כמקובל באירועים של האצטדיון, מספר סטארט-אפים הציגו אמש את הסיפור שלהם בפני הפאנל והקהל וזכו למשוב חוזר. בין המציגים היתה חדוה קליינהנדלר, יזמת חרדית מבני ברק, שהקימה סטארט-אפ המסייע לנשים להתמודד עם אתגרים ייחודיים במקומות עבודתן באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. קליינהנדלר הציגה בביטחון רב ובאופן משכנע את הסטארט-אפ שלה ולאחר מכן גם שיתפה את הקהל על קצה המזלג במשמעויות השונות הנובעות מעצם היותה יזמת חרדית הצועדת את צעדיה הראשונים בהיי-טק הישראלי. הקהל קיבל אותה באהדה רבה ובפירגון. וכך גם התקבל רמי קוואלי, יזם ערבי של סטארט-אפ בתחום אבטחת המידע לעולם ה-IoT (האינטרנט של הדברים), שסיפר על שותפיו - ערבי ישראלי ושני יהודים, שעובדים ביחד איתו כבר מספר שנים על המיזם שלהם. אי אפשר היה שלא להתמלא בקורטוב של תקווה אל נוכח הסיפור של הסטארט-אפ הזה, שבנוסף להיותו מיזם מעניין ומבטיח, הוא מסמל גם משהו מאוד חשוב שהיינו רוצים לראות במדינת ישראל בשנת ה -68 שלה. היינו רוצים, אבל עוד לא ממש קרה.
ועוד תוספת מרעננת לערב היתה קבוצת נערים, תלמידי כיתה י"ב בבית הספר התיכון אוסטרובסקי רעננה, שבאו לספר על הפרויקט שלהם - BOT , תוכנה המשתמשת בבינה מלאכותית על מנת לאסוף כמה שיותר אוצרות וירטואליים בתחרות ממוחשבת מול ספינות פיראטים של קבוצות אחרות - שזכה בחודש שעבר במקום הראשון במסגרת אולימפיאדת התיכנות של משרד החינוך. ליווה אותם ניר דוויק, איש הייטק וותיק, יזם בפני עצמו שעבד עם הנערים האלה בהתנדבות במשך חודשים רבים, במקביל לעבודתו בהיי-טק. שלושה מהנערים דחו בכמה חודשים את גיוסם לצה"ל בכדי להספיק להשלים את לימודי התואר הראשון שלהם, שניים אחרים כבר בדרכם ליחידות טכנולוגיות. ההיי-טק הישראלי יחכה להם בסבלנות בצד השני של שירותם הצבאי.
בסך הכל, זה לא היה ערב מיוחד מדי. כמעט בכל שבוע מתקיימים ברחבי המדינה עשרות אירועים כאלה, המשלבים בתוכם דיונים ומצגות ומפגשים בין יזמים, משקיעים וכל מי שמעורבים בעשייה של ההיי-טק הישראלי. אבל אם יש משהו שהייתי מאחל לעצמנו ולמדינת ישראל לכבוד יום ההולדת ה-68 שלה, זה שהדברים בהם חזינו אתמול: השילובים השונים של חלקים שונים בחברה הישראלית, הפירגון ההדדי של כולם לכולם, האופטימיות של דור העתיד והרצון האדיר של כולם שאכן כל זה יצליח; שכל אלה ימשיכו לחלחל ולהעמיק אל כל חלקי מדינת ישראל ולכל רבדי החברה הישראלית ויהפכו להיות חלק שיגרתי ובכלל לא חריג במקומותינו. לתפארת מדינת ישראל.
*** יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.