פוליטיקאים, צאו מספרי הלימוד

מסקנה אחת ברורה עולה מהוויכוח סביב ניסוח ספר האזרחות, הנמשך כבר שש שנים ברציפות: פוליטיקאים, צאו מבתי הספר של הילדים שלנו!

רוצים לייצר כותרות? התכבדו נא לבחוש בדו"ח המבקר על צוק איתן, בתקציב הדו-שנתי, ובממשלת אחדות כן או לא. תנו לתלמידי בית הספר ללמוד איך "להיות אזרחים בישראל", כשמו של ספר המחלוקת, בלי שתדחפו את האינטרסים והאידיאולוגיות המוצקות שלכם.

הרי כל הורה לתלמיד תיכון, גם אם הוא עסקן פוליטי מתחיל, יודע שהטקסטים שהם משננים בדרך למתכונת ולבחינת הבגרות, חונים חנייה קצרצרה במוחם מוכה ההורמונים, מבלי להשפיע באמת על האופן שבו ינסחו את תפיסתם הפוליטית בעתיד. לכן, המאמץ שאתם משקיעים בעיצובו המילולי של הספר מיותר.

בני הנוער זוכרים את הנקודות העיקריות בטקסט בעל-פה, באופן טכני לגמרי, מסמנים אותם בראשי תיבות כדי לא לשכוח ומוחקים אותם בשנייה שבה המבחן נגמר. חוץ מזיכרונות עמומים של מה היא דמוקרטיה, אף אחד מהם לא יישא בליבו את צלקת הדילוג על השסע העדתי בין מזרחים לאשכנזים, ההתעלמות ממפעל ההתנחלויות מעבר לקו הירוק והעדרות המילה "להתנחל", בהטיותיה השונות, למעט בציטוט של אחמד טיבי.

הרצון להשפיע על מוחות רכים כדי לגדל בוחרים פוטנציאלים לעתיד, נידון לכישלון מראש. פרופסור צ'חנובר ישמח להסביר לכם למה זה עובד נפלא בצפון קוריאה, שם ספרי הלימוד מנוסחים עד דק על ידי השליט הכל יכול ועוזריו, אבל בשום אופן לא יכול לעבור פה, בארץ שבה מותר להביע דעה שונה מזו של השלטון בלי להיכלא או למות.

הנוער שלנו הוא, בסופו של דבר, סך פתקי ההצבעה של הוריו והם אלה המשפיעים באמת על האופן, הראשוני לפחות, שבו יתפסו פוליטית את העולם. לא נפתלי בנט, גדעון סער ולימור לבנת, גם לא יולי תמיר, שולמית אלוני ז"ל או בן גוריון. נסיון הסרק לשנות את המובן מאליו באמצעות ניסוחים מתוחכמים, שיפוץ או מחיקה של סעיפים היסטוריים על ידי אנשי ימין, מזכיר את הניסיון הכושל של השמאל, בזמנו, לשכתב את ההיסטוריה האזרחית של מדינת ישראל.

לימודי האזרחות לא חייבים לחטט בפצעים הפוליטיים שלנו. אפשר ללמד סוגיות באזרחות על פני 2,000 שנות היסטוריה ולא לדחוף אצבעות למקומות הכי כואבים. אפשר לתת לתלמידים לצפות בסרט "הנחשול", לתרגל איתם בחירות בשכבה ולתת להם גיבוי כשהם מנסים להיות אזרחים טובים ומעורבים, כמו במלחמה שהם מנהלים עכשיו על שני נושאים שבדמם - הטיולים השנתיים ומבחני הנהיגה. במקום לעודד אותם ולהראות להם איך לשכלל את יכולת המחאה, שופך עליהם איש החינוך הדגול, יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רז ארז, צרור נאצות ולעג. הנה לכם שיעור באזרחות טובה.

אפשר ללמוד "איך להיות אזרחים בישראל" בלי הסכסוך הישראלי פלסטיני, ההתיישבות מעבר לקו הירוק, אפילו בלי רצח רבין וההסתה שלפניו. את אלו תשאירו לספרי ההיסטוריה. אבל רגע, גם אותם אתם מנסחים מחדש עכשיו, לא?