מסלול עוקף צוואה

שמואל, אב גרוש, היה מצוי בנתק מגרושתו ומבתו היחידה. לכן, בצוואתו, ציווה את כל רכושו לאמו בלבד. הצוואה תקפה, מאחר שלמנוח יש זכות מוחלטת לנשל כל אדם מעיזבונו - ובלבד שעשה כן בדעה צלולה ולא תחת השפעה בלתי הוגנת. אבל אין זה סוף פסוק. לבת הקטינה יש זכות נוספת לקבלת כספים מאביה, הקרויה "מזונות מן העיזבון".

על-פי הסכם הגירושים עליו חתום שמואל, היה עליו לשאת במזונות בתו מדי חודש. חוב זה אינו נמחק עם מותו, אלא עובר לעיזבונו. בכדי לנסות להתנער מן התשלום, אמו של שמואל נמנעה מהעברת ירושתו של המנוח על שמה וטענה בפני בית המשפט כי לא ניתן לחייב את העיזבון במזונות כל עוד לא חולק, אך בית המשפט דחה את ניסיון ההתחכמות ואף חייב את היורשת לשלם את המזונות מתוך כספיה האישיים.

במקרה אחר, היורשת, הפעם אחותו של המנוח, ניסתה להתנער מחובת העיזבון לשלם מזונות, בטענה כי המנוח איננו אביו של הילד עבורו נתבעים המזונות. היורשת אף דרשה כי הילד יעבור בדיקת רקמות כתנאי לתשלום המזונות. בית המשפט דחה גם את דרישתה של יורשת זאת, וקבע כי ליורש כלל אין מעמד משפטי להעמיד תנאים כאלה, ולפיכך עליה לשלם את מזונות הילד.

למזונות מן העיזבון זכאים לא רק ילדיו של המנוח, אלא גם בן או בת זוגו וכן הוריו. אולם בעוד שילדים זכאים למזונות מן העיזבון באופן כמעט אוטומטי, מכיוון שאינם יכולים לפרנס את עצמם, ובדרך-כלל אינם בעלי רכוש - בני הזוג וההורים יהיו זכאים למזונות מן העיזבון רק אם הם מצויים במצוקה כלכלית ואינם יכולים לדאוג לעצמם.

כך, למשל, זכתה במזונות מן העיזבון ידועה בציבור, אשר חיה עם המנוח במשך 20 שנה, אך לאחר מותו התברר כי את כל רכושו ציווה לאחיו, כשהוא מדגיש בצוואתו במפורש: "למען הסר ספק, הנני מדגיש בלשון חד-משמעית כי גברת ס.כ. המתגוררת בדירה אינה זכאית לשום חלק ממנה וכן תפנה אותה באופן מוחלט ומיידי. וזו בקשתי וצוואתי שלא תהנה במאומה מכל אשר לי בהווה ובעתיד".

המנוח לא הסתפק בכך, ובמסגרת "חיסול החשבונות" שניהל בצוואתו חזר שוב על רוח הדברים: "כדי להסיר ספק ולמען הדגש את רצוני זה, אני חוזר ומורה כי לגברת כ. לא יהיה כל חלק ונחלה בכל אשר לי היום ובעתיד. כל זאת מאחר שהיא לא תרמה בפרוטה אחת להשגת הרכוש ולא תפקדה כשותפה ובת זוג משום בחינה שהיא. לא רק זאת, אלא שלמרות שחיה על חשבוני וטוב-ליבי לאורך השנים, גם השביעה אותי מרורים ופגעה בכבודי. אשר על כן, לא יהא חלקה עימי בשום צורה ואופן".

בית המשפט דחה את תביעת הידועה בציבור לקבלת רכוש בתור שותפה לנכסיו של המנוח. מאחר שנושלה מן הרכוש גם באמצעות הצוואה, נוצר מצב שבו היא יצאה לאחר 20 שנות חייה המשותפים עם המנוח פחות או יותר עם בגדיה לעורה. לאור זאת, ובהתחשב בפוטנציאל ההשתכרות הנמוך של האישה המצויה בשנות ה-50 לחייה, בית המשפט פסק כי היורשים ישלמו לידועה בציבור מזונות חודשיים בסך 6,000 שקל בחודש למשך 5 שנים.

חשוב לדעת כי למוריש אין כל שליטה על זכותו של התלוי בו לקבל מזונות מעיזבונו, לא בחייו ולא לאחר מותו. לא ניתן לחתום על הסכם ממון שבו בן הזוג מוותר על זכותו למזונות מן העיזבון, שכן להסכם כזה אין תוקף משפטי. כמו כן, לא ניתן להורות בצוואה שלא ייפסקו מזונות מן העיזבון, כפי שלא ניתן להתנער מכל חוב אחר בצוואה.

מי שבכל זאת חושש שייפסקו לבן זוגו מזונות מן העיזבון בניגוד לרצונו, כדאי שדווקא ידאג להוריש לבן הזוג סכום מוגבל שלא יותיר אותו חסר כל. המבחן לפסיקת המזונות מן העיזבון הוא נזקקות ולא שמירה על רמת החיים הקודמת, ולכן אם לדוגמה המנוח שחי עם ידועה בציבור היה מוריש לה 100 אלף שקל, ספק אם היא הייתה זוכה במזונות מן העיזבון, שכן בית המשפט היה רואה בה אדם בעל רכוש. דווקא משום שהיא נושלה לגמרי, היא זכתה בסוף בסכום המזונות המכובד, שהצטבר לסך של 360,000 שקל על חשבון היורשים. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il