נשק יעיל במאבק על הבית הלבן - העלאת מדד הגועל מטראמפ

להגנתו של דונאלד טראמפ ייאמר שהוא כנראה לא העלה על דעתו לפני 20-30 שנה שיום יבוא, והוא ירוץ לנשיאות ארה"ב. ומי יכול להאשימו? וכך, יחד עם מיליארדי דולרים, הוא צבר במרוצת השנים מטמון של פצצות מתקתקות - עדויות על התנהלותו המיזוגנית הקיצונית, ניבולי פה, פשיטות רגל ועסקים שקמלו והותירו אחריהם ניחוח לא נעים.

עכשיו, כשהמועמדות הרפובליקאית לנשיאות (כמעט) מונחת בכיסו, וחצי שנה לפני הבחירות עצמן, הפצצות האלה - blast from the past, כמאמר הביטוי באנגלית - מתחילות להתפוצץ לו בפנים, זו אחר זו, והופכות את דרכו ללשכה הסגלגלה, שמלכתחילה הוגדרה קשה, לכמעט בלתי עבירה.

בכל מטה בחירות ראוי לשמו של מועמד לנשיאות, ואפילו בקמפיינים של מתמודדים על מושב בקונגרס, יש יועץ, ובדרך-כלל דסק שלם, למה שמכונה בלשון נקייה מחקר אופוזיציוני. בפועל מדובר בכריית מידע שלילי על המתחרים. איתרע מזלם של אנשי הדסק הזה במטה של הילארי קלינטון, וטראמפ כבר עשה בשבילם כמעט את כל העבודה. הושט ידך וגע באיזה סקנדל שרק מתחשק לך.

אם טראמפ חשב, שהוא יוכל לשייט בנקל לבית הלבן על גלי האהדה של כ-11 מיליון האנשים שבחרו בו בפריימריז של הרפובליקאים (פחות מ-3% מהאוכלוסיה) הוא טעה. מה שעבר, והתקבל בהתלהבות, בקהלים הגדולים בעצרות הבחירות שלו - הבדיחות הגסות, הקריאות להכות מפגינים, ההתנהגות הבריונית כלפי מתמודדים אחרים, הזלזול המופגן בנשים - מתחיל לעורר סלידה בציבור הרחב.

עכשיו כבר לא מדובר ב"בסיס" הרפובליקאי, בבני הרבדים הנמוכים של מעמד הביניים, "מעוטי השכלה", כהודאתו של טראמפ עצמו, שהניפו את המיליארדר למעלה, אלא באוכלוסיה כלל-ארצית רבת-רבדים, עם שיעורים גדולים של בעלי השכלה גבוהה, שמחציתה נשים (נוכחותן של אלה בעצרות של טראמפ היתה תמיד בטלה בשישים). חלק גדול מהציבור המגוון הזה - דמוקרטים, רפובליקאים מתונים ונטולי רישום מפלגתי - לא אוהב את מה שהוא שומע מהמועמד ועליו.

כאשר טראמפ הכריז בינואר שמעטים בהיסטוריה התעללו בנשים יותר מביל קלינטון ושאשתו איפשרה זאת, הוא לא רק הדהים. הוא הרגיז. כפי שאמר אמש פרשן בתוכנית מלל ברדיו : הוא סימן מטרה על גב חולצתו והתגרה במדיה וביריביו: נראה אם תעזו לירות בי. בסוף השבוע החל הירי, והוא היה אכזרי, אפילו באמות המידה של מירוץ לנשיאות. נראה שמתנגדיו מצאו נשק יעיל ביותר: העלאת מדד הקבס מדואנלד טראמפ. המטרה היא להגדיל את אי הנוחות של הבוחר ולהניע אותו לשאול את עצמו: אחד כזה יהיה הנשיא הבא?

"אדם עשיר, מפורסם ופרובוקטיבי"

מבחינת טראמפ, הקליע המכאיב ביותר כנראה היתה חשיפה סנסציונית ב"ניו-יורק טיימס" על יחסו לנשים. תחת הכותרת "עבר את הגבול - כיצד התנהג דונאלד טראמפ כלפי נשים בחייו הפרטיים", כותב העיתון, כי יחסו הפומבי של המיליארדר לנשים מסוימות היה "משפיל, מרוחק וראוותני... את אשת הטלוויזיה רוזי אודונל הוא תיאר בפומבי כ'שמנה עם פרצוף מכוער'. כאשר עורכת-דין נאלצה להשתמש במשאבת הנקה כדי להכין חלב אם לתינוקה, הוא הפליט: 'מגעיל'".

ובחייו הפרטיים היחס לנשים לא היה שונה. "ה'טיימס' ראיין עשרות נשים שעבדו עם טראמפ או בשבילו בעסקי נדל"ן, דוגמנות ותחרויות של מלכות יופי; נשים שיצאו אתו או שהיו להן קשרים חברתיים עמו; ונשים וגברים שהיו עדים להתנהגותו כלפי נשים מאז היותו תלמיד בפנימיה צבאית... מדבריהן מצטיירת תמונה של חיזורים חד-צדדים בלתי רצויים, התבטאויות בלתי פוסקות על הגוף הנשי, הישענות מחוכמת על נשים שאפתניות והתנהלות מטרידה במקום העבודה".

"זו תמונה מורכבת ולפעמים בעלת ניגודים פנימיים של אדם עשיר, מפורסם ופרובוקטיבי והנשים שסביבו", מצייין ה"טיימס". "כמה מהנשים תיארו אותו כנעים הליכות ומעודד. הוא קידם כמה נשים למשרות הבכירות ביותר בארגון שלו, צעד נועז בחברת נדל"ן גדולה באותם ימים. בעת ובעונה אחת הוא קידם נשים ושם ללעג את גופן. 'את אוהבת ממתקים', הוא אמר למנהלת בכירה, בעלת עודף משקל, שפיקחה על הבניה של בניין המשרדים שלו, במנהטן. טראמפ תיאר את עצמו, בראיון לעיתון, כמגן על נשים וחלק על טענות שהוא היה מטרידן מיני.

הנה כמה דוגמאות שמביא ה"טיימס". ב-1990 פגש טראמפ את רואן ברואר, שהיתה אז בת 26, במסיבה בחווילת הפאר שלו מאר-א-לוגו בפלורידה. יש לך בגד ים? הוא שאל. כשנענה בשלילה, הוא הציע לה ביקיני. כשיצאה מהאמבטיה עם בגד הים הוא הוביל אותה לבריכה והציג אותה לפני הנוכחים: "זו נערת טראמפ מדהימה, לא"? זו היתה תחילת רומן מתמשך.

ב-1997, לאחר שרכש את "ארגון מיס יוניברס", החברה שמפיקה תחרויות של מלכות יופי, הוא ביקר באירוע של החברה וניגש לאחת המתחרות, טמפל טגארט, מיס יוטה. "הוא נישק אותי ישר על השפתיים ואני חשבתי, 'אלוהים, כמה שזה מגעיל'", סיפרה טגארט. הוא היה נשוי אז לאשתו השניה, מארלה מייפלס, ולדברי טגראט, הוא נישק כמה מתחרות נוספות על השפתיים. "לא מתנהגים ככה", היא חשבה. (טראמפ מכחיש זאת וטוען שהוא לא אוהב לנשק נשים זרות על השפתיים). טראמפ הזמין אותה לבקר אותו בניו-יורק כדי לדבר על עתידה. היא היתה אז בת 21, וטראמפ יעץ לה לומר למראיינים של משרדי דוגמניות שהיא בת 17. "לדעתו אשה בת 21 זקנה מדי", היא אמרה ל"טיימס".

טראמפ היה מעורב עמוקות בתחרויות מלכות היופי. קארי פריז'אן, מיס קליפורניה, שהשתתפה בתחרות מיס יו.אס.איי ב-2009, הופתעה לראות שטראמפ בוחן אישית את המתמודדות בחזרות מאחורי הקלעים. נאמר לנו ללבוש בגדים חושפניים, כמעט כמו בגדי ים והיא עבר ממתמודדת למתמודדת, עם פמלייתו ובחן כל אחת מקרוב כשהוא רושם הערות בפנקס, היא סיפרה. לדבריה, הוא שאל כמה מהנשים מה דעתן על האחרות והיה ברור שמטרת התרגיל היא לפלג בין הנערות שנראו לו אטרקטיביות לבין אלה שלא.

"את לא חושבת שהבת שלי חמה?"

לדברי ה"טיימס", לטראמפ היה עניין כפייתי במראן של נשים וצורך כפייתי לדבר על כך. בישיבות עסקיות בחברה שלו, הוא נהג מדי פעם להפסיק דיון שגרתי כדי להביע חוות דעת על גופה של אשה זו או אחרת. הוא השתדל להראות לאורחים שבמשרדיו עובדות הנשים היפות ביותר.

בתחרות Miss Teen USA 1997, ישב טראמפ בקהל עם מיס יוניברס דאז, אנטואנט מהילאני. את הערב הנחתה בתו של טראמפ, איוונקה. שהיתה אז בת 16. לפתע פנה טראמפ למהילאני ושאל אותה: "את לא חושבת שהבת שלי חמה? היא חמה, נכון"? לימים סיפרה מהילאני: "באמת? זה ממש מוזר. היא רק בת 16. היה בזה משהו מבחיל".

וכם הלאה וכך הלאה.

יום קודם לכן, פרסם "וושינגטון פוסט" דיווח מוזר, שלפיו, בשנות ה-70, ה-80 וה-90 של המאה שעברה נהג טראמפ להתקשר לעיתונאים ולהציג את עצמו כג'ון מילר או ג'והן ברון, "איש יחסי הציבור החדש של דונאלד טראמפ" ולהתפאר לפניהם על הצלחותיו של "הבוס שלו" אצל נשים. טראמפ הכחיש זאת בסוף השבוע, וטען שניסו לחקות אותו, אך עיתונאים באותה תקופה ידעו היטב במי מדובר ולדבריהם טראמפ הודה אז בכך בעצמו. אחד מהעיתונאים היא סו קארסוול, שעבדה אז בשביל פיפל מגזין. הוטל עליה לסקר את פרשת גירושי טראמפ מאשתו השניה, מייפלס. היא טלפנה למשרדו של טראמפ ובתוך חמש דקות חזר אליה "ג'ון מילר" עם הסבר מפורט מדוע טראמפ זנח את מייפלס לטובת הדוגמנית האיטלקית קארלה ברוני, לימים אשתו של נשיא צרפת לשעבר, ניקולה סארקוזי. בהזדמנות אחרת דיווח לה "מילר" שמדונה ביקשה לצאת אתו. בראיונות טלוויזיה בסוף השבוע אמרה קארסוול שאין ספק שמילר היה טראמפ עצמו.

הדיווחים האלה עמדו במרכז החדשות בסוף השבוע ומי שנהנה מהם, בראש ובראשונה, היא הילארי קלינטון, שראתה כיצד מאמר עסיסי או שניים על טראמפ טובים יותר מ-100 נאומי בחירות.