חברי הכנסת אלי כהן ודוד אמסלם יגישו השבוע הצעת חוק, לפיה העובדים במשק ייצאו לסוף שבוע ארוך פעם בחודש. מדובר בסוף שבוע שיימשך מיום חמישי בערב עד יום שני בבוקר.
לפי הצעת החוק, שעות העבודה החסרות ייפרסו על שאר הימים בחודש. ההצעה אמורה להיות מיושמת במשך תקופת מבחן של 3 שנים, שבה תיבדק האפשרות ליישם סוף שבוע ארוך בכל שבוע.
העובדים בישראל עובדים כ-43 שעות בשבוע, 3 שעות לפחות יותר מהנהוג במדינות האיחוד האירופי. עם זאת, פריון העבודה של העובד הישראלי נחשב נמוך בכ-30% לעומת העובדים באיחוד האירופי, מה שמלמד בין השאר על שחיקת העובדים כאן.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הביע הסתייגות מרעיון הסופ"ש הארוך, הבוקר (א') בראיון לגל"צ. לדברי ברוש, החוק יעלה למשק לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה ועדיף ליישמו במקביל ליישום מכלול הצעדים הנדרשים להעלאת הפריון.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס היום לפרסומים בנוגע לקיצור שבוע העבודה ואמר כי "ההסתדרות היא הראשונה להניע ולתמוך ברעיון לקצר את שבוע העבודה, מאחר שלפי נתוני ה-OECD, העובדים בישראל עובדים יותר שעות מרוב מדינות המערב. העובד הישראלי עובד על-פי חוק 43 שעות בשבוע, דבר הפוגע בזמן הרווחה וגם ביעילות ובפריון. לעומת זאת שבוע העבודה על-פי חוק ברוב המדינות המפותחות עומד היום על 40 שעות בשבוע.
"כל גורם שחושב כי הפתרון הוא להטיל את הנטל על העובדים - טועה ומטעה. קיצור שבוע העבודה צריך להתבצע בצורה אחראית מתוך מחשבה על העובדים ולכן הפתרון היחידי הוא באמצעות הפחתת שעות העבודה. ההסתדרות תתנגד נחרצות להארכת ימי העבודה בישראל ולא נהסס להפעיל על כך סכסוך עבודה כללי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
