חזרנו לנתוני המשבר הגדול

את אשר יגורנו בא לנו. עוצמתו הבלתי מוסברת של השקל בשנת 2016 כבר נותנת את אותותיה ומכריעה את היצוא. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צנח היצוא בחודשים פברואר-אפריל בכ-22%, בהמשך לירידה של 13.7% במונחים שנתיים כמובן, בחודשים נובמבר-פברואר.

נתוני היצוא משקפים חזרה לנתוני תקופת המשבר הגדול, אולם בהבדל גדול אחד - העולם היום מתאושש מהמשבר ואנחנו מידרדרים למיתון. כבר בשנה שעברה התאושש היצוא העולמי ב-2.2% ביחס לשנת 2014 אולם אצלנו ירד היצוא ב-7%, כך ש"להאשים" את העולם בצרות שלנו זה כבר לא רלוונטי.

בניגוד לעבר היום כבר קוראים לילד בשמו - התחזקות השקל היא הגורם העיקרי להתמוטטות היצוא. אפשר לקרוא עד מחר לעידוד התעשייה והצמיחה - זה דורש משאבים וזה לוקח זמן. הטיפול בשוק המט"ח המקומי לעומת זאת הוא קל והתוצאות מיידיות.

התחזקות השקל בשנת 2016 היא תוצר של פעילות ספקולטיבית נטו. בישראל מודל 2016 אין שום סיבה לשקל להתחזק, למעט עקב פעילות ספקולטיבית. הגירעון המסחרי בשיא, אין עודף בחשבון השוטף, היבוא גדל, מחירי הנפט בעלייה והצמיחה בירידה. מה נשאר? ספקולציה.

מי שעקב אחר המסחר ביום הזיכרון היה עד לשיא החוצפה, כשחובבי השקל מעבר לים מנצלים את המחזורים האפסיים ומחזקים את המטבע המקומי עד לרמה של 3.75 שקלים לדולר. נכון, ביום שישי אחר הצהרים התהפכה משום מה המגמה אולם אם בנק ישראל והאוצר לא יעלו מדרגה ואפילו שתיים במלחמתם, זה לא יחזיק מעמד והמשק הישראלי ימשיך להידרדר.

גם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש הצטרף לרשימת המזהירים את הממשלה ובנק ישראל מהשאננות. בשנה שעברה לא נשמע קולם של התעשיינים, בעיקר עקב העובדה שהתחזקות הדולר בעולם שמרה במהלך רוב ימי השנה על רמת דולר סבירה ביחס לשקל.

עיקר החשיפה של המשק הישראלי היא לדולר ועל כן הפגיעה הייתה שולית, אם כי לך תספר את זה ליצואני גוש האירו. הפיטורים באינטל הם קצה הקרחון, מזהיר ברוש, והוא צודק לגמרי. אחד היצואנים הגדולים בישראל פותח מפעל בהודו אליו יעשו רילוקיישן לא מעט עובדים. חברת היי טק גדולה שנמכרה לאמריקאים בקול תרועה רמה תוך הבטחה כי מרכז הפעילות יישאר בארץ, כבר העבירה את רובו לארה"ב ועד סוף השנה יושלם התהליך.

חברות נוספות מעבירות יותר ויותר פעילות אל מעבר לים עקב העלויות הגבוהות שהן תוצאה ישירה של עוצמת השקל. אין לי ספק שאילו השקל היה נסחר ברמתו הנורמלית סביב 4 שקלים לדולר, גם אינטל הייתה מפטרת כאן פחות עובדים היות וכשחברה רב לאומית מפטרת, אחד הפרמטרים הינו עלות העסקת העובדים בכל מדינה.

זוכרים את המחלה ההולנדית? הולנד היא מדינה קטנה יחסית ומוטת יצוא. עוצמת הגילדן ההולנדי איימה למוטט את התעשייה ההולנדית, לפגוע בצמיחה ולהגדיל את האבטלה. כיום הולנד היא חלק מגוש האירו והצעדים אותם נקט הבנק המרכזי של הגוש, שגרמו להיחלשות של 20% בשער האירו לעומת הדולר, עשו פלאים לכלכלה ההולנדית מוטת היצוא. בעוד מדינות הגוש מקרטעות, מתאוששת הולנד מהר מאד עקב השפעתו המידית של האירו החלש על היצוא.

בשורה התחתונה, ירושלים צריכה להחליט ומהר את מי היא מעדיפה - את התעשייה הישראלית או את הספקולנטים. אם התעשייה הישראלית חשובה, יש לנקוט באופן מיידי בצעדים שיביאו לפיחות של 4%-5% לפחות בשער השקל לעומת סל המטבעות.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.