מה יותר טוב לבורסות בעולם - פיל רפובליקני או חמור דמוקרטי?

העצבנות בשווקים הפיננסיים באשר לזהותם של מפלגת השלטון העתידית ונשיאה הבא של ארה"ב צפויה לגבור ככל שיתקרב מועד הבחירות לנשיאות, שיתקיימו עוד פחות מארבעה חודשים, ביום שלישי, 8 בנובמבר 2016. תהא זו מערכת הבחירות מספר 58 לנשיאות ארה"ב, שבמהלכה ייבחר הנשיא ה-45 של ארה"ב.

בשל העובדה שכלכלת ארה"ב היא הגדולה בעולם, ושהקטר הכלכלי של הכלכלה הגלובלית מדשדש, לאג'נדה הכלכלית העתידית של מפלגת השלטון בארה"ב, יש ויהיו השלכות מרחיקות לכת על הבורסה האמריקאית, שנהוג לראות בה כדור-בדולח של הכלכלה.

המגמות העתידיות בבורסת ארה"ב הן בעלות השלכות רחבות על הכיס של כולנו, שכן המגמות בשוקי המניות והחוב הגלובליים נשענות במידה רבה על ההתפתחויות במחירי הנכסים האמריקאיים.

"על הנייר", העמדות הכלכליות הרפובליקניות המסורתיות, המעודדות, בין היתר, את הפחתת שיעורי המס בארה"ב לצד מדיניות פיסקאלית אחראית, את הקטנת העול הרגולטורי ועוד, הן עמדות נוחות הרבה יותר עבור המשקיעים בבורסות ארה"ב, מאשר העמדות הכלכליות המסורתיות של הדמוקרטים, הדוגלות בעמדות ליברליות וסוציאליות יותר. לפיכך, וול סטריט אמורה הייתה באופן תיאורטי לאמץ לחיקה מועמדים רפובליקנים מיד עם היבחרם לתפקיד הרם.

אך בפועל, כפי שמראים המחקרים, האווירה בשוקי ההון בארה"ב היא הפוכה. במבחן הביצועים ההיסטורי של מדדי המניות האמריקניים בתקופת כהונתם של נשיאים שונים, הנתונים מלמדים באופן מפתיע כי דווקא תקופות השלטון של הדמוקרטים היטיבו עם המשקיעים יותר מאשר תקופת השלטון הרפובליקני.

תחת שלטון הדמוקרטים, אשר סמלם המפלגתי הוא חמור, התשואה הממוצעת של שוק המניות האמריקני הייתה גבוהה יותר. מאז תום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, הניב מדד ה-S&P 500 תשואה שנתית ממוצעת של 9.7% תחת שלטון דמוקרטי; ואילו תחת שלטון רפובליקני, אשר סמלו המפלגתי הוא פיל, התשואה השנתית הממוצעת היא 6.7%. בתמונה הזו נשמרת גם בבחינת הנתונים מאז שנת 1900. זאת, כאשר שוק המניות הציג עלייה שנתית ממוצעת של 12.17% בתקופת שלטון הדמוקרטים, עם תנודתיות נמוכה, לעומת תשואה שנתית ממוצעת של 7.41% בתקופה של שלטון רפובליקני.

מאז שנת 1900 ועד היום (116 שנה) היו 5 פעמים בלבד שבמהלכן שוק המניות האמריקני ירד ב-50% ויותר. במהלך 4 מתוך 5 המפולות המדוברות, ישב בבית הלבן נשיא רפובליקני. הרפובליקנים ישבו בבית הלבן בשנות "השפל הגדול", שהסתיים בשנת 1932; במיתון של השנים 1973-1974; בעת התפוצצות בועת הטכנולוגיה בשנים 2000-2002; בעת התפוצצות בועת הדיור בשנים 2007-2008. הדמוקרטים החזיקו בשלטון במהלך המפולת בוול-סטריט של שנת 1937.

שניים מתוך שלושת הנשיאים שבתקופתם נרשמה התשואה הגבוהה ביותר בשוק המניות האמריקני היו דמוקרטים. ביל קלינטון (226.5%), ופרנקלין רווזוולט (201.96%); ובתקופת הנשיא האמריקני הרפובליקני Calvin Coolidge, אשר ישב בבית הלבן 67 חודשים, נרשמה עלייה מצרפית של 268.6% (תשואה שנתית ממוצעת של 48.11%).

על מנת ללמוד על רף הפאניקה הגבוה של המשקיעים בוול-סטריט מכניסתו של מועמד דמוקרטי לבית הלבן, די אם נזכיר כי מדד הדאו-ג'ונס צנח ב-5% ביום שבו נכנס ברק אובמה לבית הלבן. ניתן אמנם לייחס חלק מהירידות למציאות הכלכלית הבעייתית באותם ימים, אולם המשקיעים בשווקים היו גם מודאגים מההשלכות של העמדות הכלכליות שהביא עימו הנבחר הדמוקרטי, ואופן מילוי תפקידו של אובמה על כלכלת ארה"ב.

מדד הדאו-ג'ונס נסחר כיום ברמה של כ-17,700 נקודות לעומת רמה של 8,000 נקודות בעת כניסתו של אובמה לתפקיד. ביצועי שוק המניות בתקופתו מסתמנים כתקופה השלישית בטיבה בהיסטוריה של הנשיאים.

העובדה, ששוקי המניות מציגים ביצועים טובים יותר תחת שלטון הדמוקרטים, אינה ניתנת לערעור, מה שכן ניתן לערעור הוא מה הסיבות לכך. בריאות הכלכלה אשר יורש הנשיא הנכנס מקודמו, מכתיבה במידה רבה את ביצועי שוק המניות בתקופת כהונתו, ולפיכך קשה לשייך ביצועי יתר או חסר של שוק מניות בקדנציה מסוימת לשיוך מפלגתי. כל נשיא נכנס, נאלץ להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של החלטות שהתקבלו בזמן קודמו בתפקיד.

ג'ורג בוש-הבן נכנס לתפקידו בזמן התפוצצות בועת הדוט-קום, אשר נוצרה בתקופת ממשל קלינטון. ממשל אובמה נכנס לתפקידו לאחר קריסת בועת הנדל"ן האמריקני, אשר נוצרה בימי שלטון ג'ורג בוש, אולם אובמה "נהנה" מכך שהפסימיות בעת ההיא הייתה בשיאה, ומרבית הרע הכלכלי היה כבר מתומחר במחירי הנכסים ערב כניסתו לתפקיד.

מצב דומה שרר בתקופת הקדנציה של הנשיא האמריקני ג'רלד פורד, שכיהן כנשיא בשנים אוגוסט 1974-ינואר 1977. פורד (הרפובליקני) נכנס לתפקידו לאחר התפטרותו של ריצ'ארד ניקסון, בתקופה של זינוק במחירי האנרגיה ומיתון כלכלי בארה"ב. בתקופת שלטונו של פורד, עלה מדד ה-S&P 500 ב-18.6% בשנה בממוצע. פורד עזב את משרתו לפני הזינוק הבא במחירי האנרגיה, בסוף שנות ה-70 והאינפלציה הגבוהה ששררה במשק האמריקני, קרי, התזמון היטיב עימו.

מאזן הכוחות הפוליטי בקונגרס האמריקני משפיע אף הוא על יכולתו של הנשיא הנבחר להוביל את כלכלת ארה"ב בדרכו.

עיון פרטני בביצועי שוק המניות תחת שלטון נשיאים שונים בעשורים האחרונים, מלמד כי פעמים רבות ביצועי שוק המניות האמריקני במהלך הקדנציה הנשיאותית, הם פועל יוצא של אלילת המזל ולא של מדיניות כלכלית מבריקה.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון