"הנתונים שפורסמו בדוח טאוב, שמעידים על יותר צעירים שנשארים לגור אצל ההורים בגלל מחירי הדיור הגבוהים, גורמים לי להבין שבחרנו נכון כשהחלטנו להתמקד במחיר למשתכן ובפתרון לזוגות צעירים ומחוסרי דיור", כך אמר היום (ב') מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אשל ארמוני בכנס נדל"ן שהתקיים היום במכללה האקדמית נתניה בשיתוף "גלובס".
במקביל, התייחס ארמוני גם לעובדה שכל מכרזי הקרקע של המדינה מופנים לכיוון התוכנית וחשף כי נשקלת האפשרות לשנות מצב זה. "אנחנו שוקלים שינוי תמהיל במכרזי מחיר למשתכן. ייתכן שבמקומות מסויימים יהיה תמהיל שונה של דירות למשתכן ודירות לציבור הרחב. במקביל אולי גם לתת סבסוד פיתוח גבוה יותר".
נציין כי העובדה שכל המכרזים הם מחיר למשתכן יוצרים בעיה בהיצע הקרקעות לבנייה רגילה לציבור הכללי וככל שהיצע הקרקעות לציבור הרחב נמוך, מחירי הקרקעות ממשיכים לעלות. שינוי תמהיל בין מחיר למשתכן לבין קרקע לציבור הרחב עשוי להקל במעט על המחסור בקרקע בשיווק רגיל.
ארמוני התייחס גם להתנעת תוכנית מחיר למשתכן ואמר: "זה לא אתגר פשוט לקדם את מחיר למשתכן. זה שינוי סדרי עדיפויות וגם נהלי עבודה. אגף תקציבים מסבסד פיתוח הרבה יותר ממה שסבסד עד כה, רשות מקרקעי ישראל מוותרת על הכנסה מהקרקע וגם במשרד הבינוי והשיכון היה צריך לשנות תהליכים. גם ברשויות היה צריך לשנות גישה. רשות לא בהכרח רוצה לשווק יותר. הצורך של הרשות לאזן את תוספת התושבים זה לא דבר פשוט. האצת שיווקים ברשות מקומית זה לא דבר פשוט וצריך לשכנע את ראש הרשות. באמצעות הסכמי פיתוח וגם הסכמי גג".
ארמוני התייחס גם לנתוני המשרד על אודות הזכאים והזוכים בהגרלות של מחיר למשתכן ואמר: "אנחנו רואים נדידה מאזורי הביקוש לאזורי מחיר למשתכן. צריך לעקוב אחרי זה אבל רואים את זה קורה. לא חייבים לגור בתל אביב". עם זאת, חשוב להזכיר כי זוכים במחיר למשתכן לא בהכרח יגורו באותו המקום בו זכו בדירה. תנאי התוכנית מאפשרים מכירת דירה לאחר חמש שנים כאשר במקביל ניתן בתקופה זו להשכיר את הדירה. כך שהנתון המעיד על פיזור אוכלוסייה אינו מעיד בהכרח על שינוי בהרגלי הרוכשים לגבי אזור מגורים ויציאה לפריפריה.
יעקב ערן משנה למנהל רשות המיסים השתתף גם הוא בכנס והתייחס לשני צעדים של הממשלה - העלאת מס הרכישה וגם קיצור תקופת הפטור ממס שבח למשפרי דיור עד שימכרו את הדירה הישנה: "העלאת מס הרכישה הובילה לשינוי. זה השפיע גם לקראת השינוי, עוד לפני שהעלו את מס הרכישה. אני חושב שההשפעה של העלאת המס הייתה משמעותית אבל יש לו השפעה ככלי נוסף, והוא לא עומד בפני עצמו. צעד נוסף היה קיצור משך ההחזקה של משפר דיור בשתי דירות. עשינו את זה כי גילינו שהייתה עלייה של 300% במחזיקים בדירה עד שמוכרים אותה. עלייה כזו בהחזקה המקבילה יצרה לחץ על השוק ולכן הפחתנו את תקופת ההחזקה בדירות. אנשים החזיקו בדירות עד הרגע האחרון כדי למקסם את המחיר".
ערן התייחס גם לתחום ההתחדשות העירונית ואמר: "מדובר בתחום חשוב ובכוונתנו לעודד אותו. אנחנו עובדים עכשיו על שינוי במספר היחידות המינימאלי הדרוש בהכרזה על מתחם כמיועד לפינוי בינוי. נכון להיום, מדובר במינימום 24 יחידות דיור ואנחנו מקדמים שינוי שיוריד את הרף ל-12 יחידות דיור בלבד". בסיום דבריו התייחס ערן גם לנושא ההון השחור עם דגש על ענף הנדל"ן: "נכון להיום, שוק הנדלן משמש לא פעם כר פעולה פורה להון שחור. יש כאלו ששוכחים לשלם מס על שכירות, אנשים שמשכירים דירות כעסק לכל דבר ולא משלמים מס. הדברים האלו מחייבים אותנו לפעול גם בתחום הזה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.