חקלאי כפר ביאליק עתרו לבג"ץ נגד הותמ"ל והפקעת הקרקע המהירה

הוועדה לתוכניות מועדפות לדיור (הותמ"ל) ממשיכה למשוך אש. לאחר מספר עתירות שכבר הוגשו נגדה, כעת מגיעה ההתנגדות לוועדה גם לפתחו של בית המשפט העליון. הפעם, בניגוד לעתירות אחרות, מדובר בהתנגדות לפרק המאוחר יותר של הוועדה, זה שעתיד לאפשר למדינה להפקיע קרקע בהליך מהיר המכונה "הליך הנטילה".

חקלאי כפר ביאליק הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לתקן את החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, כך שלא יתאפשרו מצבי קיצון שבהם נלקחות מיישוב אחד רוב אדמותיו עד כדי חיסולו כישות חקלאית ועד כדי נישול חקלאים, שבחרו בחירה ערכית בעבודת האדמה, ממקצועם וממשלח-היד שבו בחרו.

העתירה מבקשת מבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לחייב את תיקון החוק, כדי שחקלאים שבחרו להיאחז בקרקע ולדבוק בדרכי אבותיהם לא יישארו ללא מקור פרנסה.

העתירה מדגישה כי קבלת העתירה ומניעה של חיסול כפר ביאליק לא יגרעו אף יחידת דיור אחת מתוך תוכניות המדינה לקידום הבנייה לזוגות צעירים באזור הקריות. לשם כך הציגו חקלאי כפר ביאליק אלטרנטיבות בדוקות ומקצועיות לבנייה במתחם האורבני של הקריות, מבלי לפגוע באף רפת, לול מטעים או שדות.

העתירה הוגשה נגד כנסת ישראל, שר האוצר משה כחלון, רשות מקרקעי ישראל, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) ונגד הוועדה לדיור לאומי (וד"ל). את העתירה בשם חקלאי כפר ביאליק הגישו עורכי הדין שולי אשבול ורון אביב.

"עניינה של עתירה זו הוא בגזלת כבשת הרש", כך בעתירה. "הרש במקרה דנן הינו העותר, שהינו כפר חקלאי שיתופי שחבריו מעבדים את הקרקע, הולכים בדרכי הוריהם והורי-הוריהם ומעבדים אותה זה 82 שנה, למרות שלאורך כל השנים הייתה אתר נחשק מבחינה נדל"נית".

בעתירה טוענים העותרים כי באמצעות החקיקה ובאמצעות פעולות המדינה עשוי להיווצר מצב שבמסגרתו יילקחו מן הכפר 75% משטחי העיבוד, שהם כ-62% מכלל שטחי המשבצת של הכפר, והכפר ייוותר ללא קרקעות לעיבוד, ללא קרקעות התומכות גידולים חקלאיים אחרים וללא פרנסה לחבריו.

"החקלאים רואים בעיניים כלות כיצד כרישי נדל"ן מסתערים על חלקת אדמתם מכל עבר, עם נגיסה ועוד נגיסה באדמות הכפר, עד כיליונו וחורבנו כיישוב חקלאי יצרני, והכול תחת האצטלה של אספקת פתרונות דיור מהירים לזוגות צעירים; אלא שתוכניות ההפקעה עצמן מלמדות כי את שדות הכרובית, החסה והשומר צפוי להחליף 'פארק נופי', ואילו במקום הרפתות, הלולים והמטעים, אמור לקום 'אגם נוי'", כך בעתירה.

"מדובר בפגיעה בלתי סבירה בערכי יסוד, אשר לבטח אין בה כל אלמנט של מידתיות. 'טריפת' 75% מהאדמה אשר מיועדת לעיבוד חקלאי ומעובדת חקלאית מחזקתם של העותרים תהווה בפועל, כאמור, גזר דין מוות ליישוב, העותרים לא יוכלו להמשיך לקיים את עיסוקם, ואין דרך שבה יהיה ניתן לגשר על פגיעה זו והאחרות הנלוות לה, או להצדיקן במתכונת הנוכחית המוצעת".

את העתירה מסכמים העותרים בשורת הבאות: "חשוב לחיות את ההווה, אך התבוננות על ההווה בלבד, תוך התעלמות הן מהעבר והן מהעתיד, הינה שגויה, אך חמורה ממנה ההתבוננות על ההווה דרך 'חור הסיכה' של טיפול בסוגיה פרטנית אחת, תוך התעלמות מעניינים נושקים המתנהלים בנוסף לה ובמקביל לה".

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, מתייחס לעתירה ואומר: "הוד"ל והותמ"ל הן תוכניות דורסניות שנעשות בחופזה בלי לשמוע את הנפגעים. חוק הותמ"ל מהווה פגיעה קשה במערכת התכנון ובמערך האיזונים והבלמים באופן קבלת ההחלטות התכנוניות בישראל. הותמ"ל הינה תכנית דורסנית שנעשית בחופזה, תוך התעלמות מפגיעה קשה בפרנסה של חקלאים היושבים על הקרקע שנים רבות לפני הקמת המדינה.

"לוח הזמנים הזריז פוגע בזכות הציבור לדעת, להגיב ולהביע את עמדתו, ולא זאת אף זאת, כבר עתה ידוע כי תוכניות במסלולים אלה אינן לוקחות בחשבון פיתוח תשתיות כמו תחבורה. לצערנו, החלטות מתקבלות ללא שקיפות, ללא שיתוף החקלאים או בעלי העניין האחרים, ובוועדות אלה יושבים רק אנשי משרדי הממשלה.

"התוכנית שנגדה עתרה אגודת כפר ביאליק היא תוכנית שלגביה כבר הוכח כי קיימות עתודות קרקע ותוכניות לעוד שנים רבות הן בקריית ביאליק והן בקריית אתא, ולמרות זאת מתברר כי לא נעשתה כל פעולה אמיתית לבדיקת הנתונים, ולכן לא נותרו לאגודה ולחבריה אלא לבקש סעד מבית המשפט".