חוק שכר הבכירים מגיע לדוחות הבנקים. ל"גלובס" נודע כי הבנקים שיפרסמו השבוע את תוצאות הרבעון הראשון צפויים לבצע הפרשה המוערכת בכ-200 מיליון שקל, בעקבות החשש כי חוק שכר הבכירים עלול לגרום לעזיבתם של עשרות עובדים ותיקים. מדובר בעובדים שהיקף הפיצויים שלהם בעת פרישה גבוה מ-2.5 מיליון שקל - רף השכר המקסימלי שנקבע בחוק.
הרוב המוחלט של ההפרשות יתבצע בשני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי. לפי הערכות, כל אחד מהבנקים צפוי להפריש כ-100 מיליון שקל.
עיקר ההפרשות הוא בשני הבנקים הגדולים, שכן בכל אחד מהם יש מספר גדול יחסית של עובדים שמגבלת שכר הבכירים משפיעה לרעה על פיצויי הפרישה שלהם. נציין כי ההפרשה תבוצע במאזן הבנקים בסעיף ההתחייבויות לעובדים ולא תפגע בשורת הרווח הנקי. עוד נציין כי הבנקים מבצעים מדי רבעון הערכה אקטוארית של הפיצויים שיצטרכו לשלם, וזאת בהתאם לנתוני העבר. אלא שהפעם מדובר על שערוך הנובע מאירוע חריג שישפיע על העתיד, והוא כניסת החוק לתוקפו.
כזכור, לפני מספר שבועות קבעה הכנסת כי עלות שכר העובדים במגזר הפיננסי לא יוכל לעקוף את רף ה-2.5 מיליון שקל. בשל הליך החקיקה המהיר לא נלקחה בחשבון העובדה כי מגבלה זו תפגע גם בחבילות הפיצויים של מספר לא מבוטל מהעובדים הוותיקים.
ישנם לא מעט עובדים ששכרם נאמד בעשרות אלפי שקלים בחודש (ואף יותר) אשר עובדים מעל ל-20 שנה בבנק, וחלקם אף זכאי לפיצויים מוגדלים או למצנח זהב בעת פרישה. חבילת הפיצויים שלהם, המבוססת על השכר הנוכחי כפול מספר השנים, חוצה את רף ה-2.5 מיליון שקל, והחשש שלהם הוא שאם הם ימתינו עד לגיל פרישה הם לא יהיו זכאים לפיצויים המלאים. לכן, הם יעדיפו כנראה לעזוב בחודשים הקרובים לפני כניסת החוק לתוקף באוקטובר. זו גם הסיבה המרכזית בגינה הודיע לאחרונה ציון קינן, מנכ"ל הפועלים, על עזיבה; וכן פרופ' דני צידון, המשנה למנכ"ל לאומי.
שר האוצר, משה כחלון, שהוביל את החקיקה למגבלת שכר הבכירים, לא התכוון לפגוע בזכויות הפנסיוניות של העובדים, אלא שלפי לשון החוק ניתן להבין כי המגבלה חלה גם על פיצויי הפרישה. בבנקים חוששים שאם הם יעניקו את הפיצויים המלאים לאחר כניסת החוק לתוקף הם מסתכנים בכך שתוגש נגדם תביעה נגזרת והעובדים עלולים למצוא עצמם נאלצים להחזיר את הכספים חזרה לבנק.
הדרך לטפל במכשול הזה היא באמצעות שינוי חקיקה או חוות-דעת משפטית. מכיוון שהסיכוי שיבוצע שינוי בחוק הוא קלוש, פנו הבנקים אל האוצר ומשרד המשפטים וביקשו לקבל חוות-דעת. המשנה ליועץ המשפטי, אבי ליכט, אמור להכין חוות-דעת שתכשיר את מתן הפיצויים ותמנע את גל העזיבות.
יחד עם זאת, עדיין לא ברור מה תכלול חוות-הדעת ומתי היא תפורסם. על העובדים שמעוניינים לעזוב ולזכות בפיצויים המלאים להודיע על כך עד לחודש יולי. על כן, בבנקים מעדיפים שלא לקחת סיכון ולבצע הפרשה כבר בדוחות הרבעון הקרוב.
לחוק שכר הבכירים יהיו כמובן לא מעט השלכות על המערכת הפיננסית. ראשית, הבנקים יצטרכו ככל הנראה לפרסם תוכניות תגמול חדשות לבכירים שיתאימו לרוח החוק. זו תהיה כבר הפעם השלישית בשנים האחרונות שהבנקים מפרסמים תוכנית תגמול, כאשר בכל פעם פורסמה תוכנית חדשה בעקבות החמרה נוספת של הוראות הרגולציה.
בנוסף, במערכת הבנקאית מעריכים כי החוק ישפיע לא רק על המנכ"לים של הבנקים, אלא יחלחל גם אל חברי ההנהלה ואולי אף לדרגי הנהלה נמוכים יותר. הסיבה לכך היא שלא ייתכן שמנכ"ל ירוויח בדומה לחבר הנהלה, ולכן גם בדרגים שמתחת למנכ"ל יבוצעו התאמות בשכר וחלק מהחוזים האישיים עלולים להיפתח.
יחד עם זאת, עדיין לא ברור באילו היקפים ייעשו ההתאמות, שכן בבנקים ישתדלו שלא לזעזע יותר מדי את הבנק. נציין כי לפי דוח התפלגות השכר של בנק ישראל, נכון לסוף שנת 2014 היו 329 עובדים בבנקים עם עלות שכר חודשית של מעל ל-83 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
