ת"א תסגור את הפער מוול סטריט? אלה הסימנים הקריטיים

בבואנו לבחון את הקשר בין שוקי המניות בארץ ובארה"ב, אנו מוצאים שונות בין ביצועי מדד ת"א 100  לבין מדד ה-S&P 500, המייצג את 500 החברות הגדולות הנסחרות בארה"ב. זאת על אף ההנחה הרווחת כי קיים מתאם חיובי בין שוק המניות הישראלי לאמריקאי.

במבט של חמש שנים אחורה, מתחילת 2011 ועד היום, נפתח פער משמעותי בין שני המדדים, כאשר מדד ת"א 100 ירד ב-2% בתקופה זו, ומנגד מדד ה-S&P 500 עלה בכ-63%. יש לציין כי במונחים דולריים הפער אף גבוה מכך ומגיע לכ-70%.

סוף לחגיגת הסלולר

ישנן מספר סיבות לתשואת החסר במדד הישראלי ביחס לבורסה בארה"ב בחמש השנים האחרונות.אחד מהגורמים המרכזיים שהשפיעו לשלילה על מדד ת"א 100 הינו מגזר הסלולר, אשר נחלש במהלך התקופה בכ-67%, עקב פעילות יזומה מצד משרד התקשורת להגברת התחרות והפחתת המחירים בענף (שבאה לטובת כיס הצרכן).

הרפורמה המרכזית שהביאה לשינוי בתמונת ענף התקשורת, הייתה מתן אפשרות קיום לשחקניות "וירטואליות", שאינן נדרשות להקים תשתית, אלא יכולות "לרכב" על גבי התשתית הקיימת של חברות הסלולר הוותיקות. השינויים גררו ירידה חדה בהכנסות חברות הסלולר - עקב שחיקה בתעריפים ונטישה גבוהה של מנויים. חברות אלו, שבעבר הראו שיעורי רווח יפים, הגיעו עד לרמה של הפסד נקי על הפעילות.

בעקבות התהליך שחוו חברות הסלולר בשנים האחרונות, חלה ירידה ניכרת בשווי השוק שלהן. פרטנר וסלקום, אשר היוו ביחד 5% מהמדד בשנת 2011, מהוות 1.4% בלבד מהמדד כיום. ענף נוסף שסבל מהלך הרוח שלילי בשנים האחרונות הוא הנפט והגז, אשר ראה ירידות חדות במהלך ה-5 שנים האחרונות של כ-34% ומהווה כ-5% ממדד ת"א 100. ירידות אלו קיזזו חלק משמעותי מהעליות אשר חווה הענף עם גילוי מצבורי הגז.

רבות כבר נאמר על הרגולציה שעבר הענף בשנים האחרונות. לאחר דיונים רבים בנושא מתווה הגז, פרסם בג"ץ לאחרונה, כי הוחלט לקבל את העתירות כנגד המתווה. הסיבה לביטול המתווה הנה פסקת היציבות, נושא שהיה חשוב לחברות הגז, שעיקרו, לספק יציבות רגולטורית למשך עשור.מעבר לתהליכים הרגולטורים במדינה עצמה, מניות חברות הגז הושפעו לשלילה בשנים האחרונות גם בשל הקריסה במחירי האנרגיה בעולם וסביבה גיאופוליטית משתנה.

בנוסף על ההשפעות השליליות על שוק ההון הישראלי שמנינו עד כה, גם מניית כיל היוותה משקולת נוספת על המדד. אחת מהחברות הגדולות במשק, אשר היוותה בשנת 2011 כ-10% ממדד ת"א 100, ראתה ירידות שהסתכמו בשיעור של כ-60% מתחילת 2011, ומהווה כיום 3.1% בלבד מהמדד.

אפקט כיל

בשנים אלו סבלה כיל הן מהמגמה העולמית של ירידה במחירי הסחורות והן מהרגולציה בישראל: המלצות ששינסקי 2 אשר אושרו בכנסת ועיקר השפעתם על כיל הנו בתחום המיסוי.

תוצר לוואי של ועדת ששינסקי 2 והרגולציה היה תוכנית ההתייעלות שביצעה כיל ואשר גררה לשביתת העובדים בחלק ממתקני החברה בישראל, במהלך 4 חודשים בשנת 2015. השביתה גרמה גם היא לפגיעה מהותית בפעילות כיל והביאה לירידה של 12% במכירות - כ-700 מיליון דולר בהשוואה לשנה קודמת.

יחד עם זאת, כיל נמצאת כיום בשלב בו האי-ודאות לשנים הקרובות חלפה ועיקר ההשפעה הנוכחית על המניה מגיעה ממחירי האשלג.

גורם משמעותי אחר שהשפיע על ביצועי שוק ההון הישראלי, הינו ענף הפיננסיים, אשר מהווה כיום כ-21% ממדד ת"א 100. הענף נחלש בשיעור של כ-10% במהלך חמש השנים האחרונות.על אף ריבוי המגמות השליליות שתוארו להלן, אשר חוו המניות במשק הישראלי ב-5 השנים האחרונות, תמונת המצב כיום מראה על התייצבות ברמה הרגולטורית, שכן תהליכים רבים כבר באים לידי ביטוי במחירי המניות ורמת חוסר הוודאות נמוכה משמעותית מבעבר.

השוואה מעניינת נוספת בין מדד ת"א 100 למדד S&P 500 הינה השימוש ב"מכפיל הרווח" של המניות - היחס בין שווי השוק הממוצע של החברות במדד לבין הרווח השנתי שלהן.

על-פי אתר בלומברג, מכפיל הרווח המשוקלל במדד ה-S&P 500 עומד על 19.2, בהשוואה למכפיל רווח משוקלל של 14.6, במדד ת"א 100. המשמעות היא, שביחס לשוק האמריקאי, השוק הישראלי נמצא בתמחור חסר.

להערכתנו, תמחור שוק ההון הישראלי הינו זול בהשוואה לתמחור המניות הנסחרות בארה"ב, ויש סיכוי גבוה כי נראה בשנים הקרובות צמצום בפערי התשואה בין שני השווקים. לפיכך, אנו נותנים משקל גבוה לשוק המניות הישראלי.

רונן אולמן הוא מנהל דסק לקוחות פרטיים בפעילים ניהול תיקי השקעות, ודן בינשטוק הוא מנהל תיקים בדסק לקוחות פרטיים בפעילים. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם