לן בלווטניק תרם 10 מיליון דולר לשיפור המצאה ופיתוח תרופות

אוניברסיטת תל אביב תחנוך הערב מרכז ייחודי לפיתוח תרופות שנבנה בעזרת תרומה בהיקף של 10 מיליון דולר שהגיעה מהמיליארדר לן בלווטניק, מבעלי כלל תעשיות. המרכז יפעל במסגרת הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה על מנת למסחר רעיונות וגילויים של חוקרי האוניברסיטה בתחום מדעי החיים.

"המצב כיום", אומרת מנכ"ל המרכז ד"ר לודמילה בוז'אנסקי, "הוא שאם למשל יש לחוקר בתחום הביולוגיה החישובית רעיון לפיתוח תרופה שדורש תהליך 'רטוב' (למשל ייצור בפועל של התרופה) - הוא צריך למצוא חוקר שיעשה לו טובה אישית ולשתף איתו פעולה. שניהם יחד צריכים להשקיע זמן ואנרגיה על מנת להשיג מימון למחקר המשותף". הקמת המכון אמורה לפתור את הקושי הזה, שכן הוא יהיה מקום ממוסד אליו יכול החוקר לפנות ולקבל גם חוקר שותף וגם מימון לפרויקט, בלי "טובות".

למכון כבר גויסו חוקרים בשלושה תחומים: ביולוגיה חישובית, כלומר תכנון תרופות על גבי מחשב; כימיה תרופתית, כלומר ייצור של מולקולות שנועדו להפוך לתרופות וכן יחידת ה-HTS (סריקה בתפוקה גבוהה) שבוחנת את ביצועי המולקולות שתוכננו וייוצרו כנגד ספריה של חומרים שניתן לפגוש בגוף, ולהיפך. חוקר שיגיע למרכז עם הפיתוח שלו בכל אחד מן התחומים הללו, יוכל לקבל תמיכה במרכז בתחומים האחרים בהם איננו מומחה. כמו כן יוכלו החוקרים להשתמש במכשור מתקדם שנרכש רק באחרונה. המרכז יהיה פתוח גם לחוקרים מהפקולטות לרפואה, הנדסה, מדעים מדויקים ואחרים.

לדברי פרופ' מיגל ווייל, היועץ האקדמי לתחום סריקת התרופות במרכז: "הכוונה היא לעבור את 'עמק המוות' בין המחקר בפקולטה לבין מוצר בשלב שכבר מתחיל לעניין חברת תרופות. האינטראקציה בין הנדבכים השונים של פיתוח תרופות ויצירת שפה חדשה משותפת ביניהם, על ידי הושבת חוקרים משלושה התחומים ביחד באותו המתחם, יאפשרו לקדם את הרעיונות והמולקולות הגולמיות הלאה בתהליך פיתוח התרופה, להסיר מעט מן הסיכון מן המוצר ולחסוך לחברת התרופות זמן, באופן שהופך את ההצעה לחברת התרופות ליותר אטרקטיבית". נציין כי חברות תרופות נרתעות בדרך כלל משיתוף פעולה בשלב שבו למוצר מסוים אין פטנט וייתכן שהעבודה עם המרכז תעזור לפרויקטים לצלוח את השלב הזה. במרכז מעריכים כי ניתן יהיה להכפיל ואף יותר את מספר הגילויים שיהפכו מרעיון אקדמי למוצר של ממש.

הקניין הרוחני יהיה שייך לחוקר בעל הרעיון וגם למרכז בלווטניק, ויחולק לפי מפתח, שמגדיר את התרומה של כל אחד מהם. "הכוונה היא שהמרכז לא יתבסס כלכלית רק על התרופה הראשונית, אלא גם ייצר לעצמו הכנסות מההסכמים שיחתמו עם חברות מסחריות סביב התרופות שיפותחו במרכז", אומר ווייל.

- המטרה היא לא להיות תלויים בתרומות נוספות?

ווייל: "אנחנו לעולם לא נגיד לא לתרומות נוספות".

ד"ר לודמילה בוז'אנסקי, מנהלת המרכז מסבירה כי "היה לנו חשוב שהמרכז יישב בתוך הפקולטה כדי שהחוקרים באמת יגיעו והמרכז יהיה נגיש להם".

ווייל: "הסטודנטים שמגיעים למרכז עם החוקר, יכולים למעשה לרכוש כאן ידע במקצוע הספציפי של פיתוח תרופות".

בוז'אנסקי: "זו הכשרה מעשית שלא ניתן לרכוש בשום דרך אחרת והיא מייחדת את הסטודנטים הללו אחר כך בשוק". לדבר בוז'אנסקי, נראה כי הסטודנטים מבינים זאת היטב. "עוד לא נפתחנו רשמית אך מגיעים אלינו כל יום סטודנטים לתואר ראשון ושני, מצמידים את פניהם לשמשת הזכוכית ומבקשים לראות, מבקשים הסבר וסיור ולא רוצים לעזוב. אני הרבה שנים באוניברסיטה ועוד לא ראיתי דבר כזה".

וייל: "כל יום אנחנו מנקים את הדלתות".

אם הביקוש יהיה גבוה ממה שיוכל המרכז להכיל, יתקיים תהליך של סינון פרויקטים, בו יבחרו בעיקר הפרויקטים בעלי הסיכוי הטוב ביותר להפוך למוצר. חברת רמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב, תהיה שותפה לסינון.

המרכז יעסוק בכל תחומי פיתוח התרופות אך יתמקד בתחום המחלות הנדירות, וגם זה יהיה קריטריון בבחירת הפרויקטים. בעתיד המרכז עשוי לשתף פעולה גם עם חברות סטארט אפ-צעירות וגם עם רופאים. בוז'אנסקי: "העדיפות היא לחוקרי האוניברסיטה אבל נהיה פתוחים לפרויקטים חיצוניים, בעיקר כאלה שמבוצעים בשיתוף פעולה עם חוקר שלנו".