האם המערכת הטכנולוגית שתפסה את השר כץ חיפשה פוליטיקאי?

שר הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, שידר היום (ד') לסובביו עסקים כרגיל. פחות מיממה מאז נחקר במשרדי החקירות ברשות ניירות ערך בחשד לגריפת רווחים תוך שימוש אסור במידע פנים, הוא התייצב במשרדו, ניהל את פגישותיו והדף חששות שבקרוב ייאלץ לעזוב את תפקידו בעקבות החקירה הפלילית. על-פי הודעת רשות ניירות ערך, כץ שיתף פעולה בחקירה נגדו, ואז שב לעבודה. לסובבים אותו נדמה היה שהוא לא חש כלל ברסיסים או בגלי ההדף כתוצאה מפצצת החקירה.

החקירה של כץ אושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ולוותה על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה. כץ חשוד בפרשה יחד עם מרדכי (מוטי) בן אריה, הידוע כמקורב לאיש העסקים קובי מימון. על-פי ממצאי החקירה, בין כץ ובן אריה קיימים קשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים. מאז 1999 משמש בן אריה יועץ פיננסי של קבוצת החברות שבשליטת חיים צוף וקובי מימון. עם קבוצה זו נמנות בין השאר חברות האנרגיה אקויטל, ישראמקו, יואל וחנ"ל, וכן חברות הנדל"ן איירפורט סיטי ונצבא.

על-פי החשד, בן אריה רכש את מניות נצבא טרם פרסום דיווח על מיזוג הפעילות של נצבא ואיירפורט סיטי, ואף העביר את המידע בדבר המיזוג לשר כץ, שרכש אף הוא את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. בעקבות פעילות אסורה זו, על-פי החשד, גרפו השניים רווחים כספיים אסורים בסך כולל של כ-290,000 שקל.

החקירה נסובה סביב דיווח מיידי של החברות מיולי אשתקד, שממנו עלה כי החברות התקשרו בהסכם שלפיו פעילות נצבא תמוזג אל פעילות איירפורט, אשר תרכוש את כל מניות החברה המוחזקות בידי בעלי מניות מקרב הציבור.

תנאי המיזוג שפורטו בדיווח המיידי שיקפו פרמיה של 23.17% על מחיר השוק של נצבא, ומכאן שהיה מדובר בדיווח חיובי עבור המחזיקים במניות נצבא. הדיווח השפיע באופן ניכר על שערי ניירות הערך של נצבא וגרם לעלייה חדה בשערם.

מממצאי החקירה עולה כי בן אריה היה חשוף למידע הפנים מתוקף תפקידו וקשריו עם החברה, ועל בסיס מידע זה רכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח המיידי. זאת חרף איסור מפורש מצד החברה לעשות כן. עוד על-פי החשד, כאמור, בן אריה העביר את מידע הפנים לשר כץ, שרכש אף הוא את מניות החברה על בסיס המידע.

בן אריה נחקר על-ידי הרשות, נעצר והובא אתמול (ג') לבית המשפט לצורך שחרורו ממעצר בתנאים מגבילים. כץ נחקר כ-3 שעות בלבד במשרדי הרשות ושוחרר לביתו בלי שנעצר או נדרש להגיע לבית המשפט.

בדיון שהתקיים אתמול בפני השופט עמית יריב ציין בא כוחו של בן אריה, עו"ד הראל, כי מרשו כופר בחשדות ובטענות שמופנות כלפיו. כץ עצמו לא שכר עורך דין (לפחות לא ידוע על כך), והוא מכחיש את כל החשדות נגדו, וטוען כי כל הפעולות בוצעו כחוק. תגובתו הרשמית לטענות היא, "אנחנו בטוחים שהכול יבוא על מקומו לטובה".

בסביבת השר מעריכים באופטימיות רבה הפרק הזה כבר מאחוריו וכי הוא לא יוזמן לחקירות נוספות. ההערכות הן שהביטחון שמקרין השר טמון בכך שהוא יכול להוכיח כי הפעילות שבוצעה במקרה של רכישת מניות נצבא אינה חריגה ביחס לשאר השקעותיו וכי לרשות אין ראיות ישירות להעברת כל מידע מבן אריה אליו בקשר למו"מ בין נצבא לאיירפורט סיטי.

אם השר כץ יצליח להוכיח כי במשך כל שנות פעילותו בשוק ההון ביצע עשרות ואף אלפי פעולות דומות, בסמוך לדיווחים דרמטיים, סתם במקרה, ואלה אף הניבו לו רווחים יפים, יכול להיות שיצליח לשכנע את רשות ניירות ערך כי לא נמסר לו כל מידע פנים והוא לא עשה שימוש במידע כזה בטרם הרכישה האמורה.

ועם זאת, הנסיבות וסימני השאלה בפרשה מקשים להגיע למסקנה כזאת: שני חברים, מקורבים, רוכשים מניה של חברה שבה אחד מהם מחזיק בעמדה בכירה וחשוף לכל המידע הדרמטי שלה, רגע לפני הודעה שמקפיצה את ערך המניה.

לדברי עו"ד רועי סלוקי ממשרד "ברם-סלוקי" , "חיים כץ יכול לטעון שלא הייתה לו כוונה לעשות רווח והוא התנהל בעסקיו כרגיל. חלק מדרישות החוק לצורך הרשעה בעבירות של מידע פנים היא להוכיח שהמטרה של השימוש במידע פנים הייתה לעשות רווח או למנוע הפסד. זה המקום שיש לעורכי הדין המייצגים את הנאשמים את האפשרות הרחבה ביותר להגן על לקוחותיהם, כי צריך להוכיח כוונה בפועל".

זה דווקא נשמע קל מאוד להוכחה: אדם מקבל מידע פנים על כך שהמניה עומדת לזנק, קונה מניות ומרוויח.

עו"ד סלוקי: "זה קשה מהסיבה הפשוטה שאתה צריך להראות מה היה בראשו של אדם. לא מספיק להוכיח שהועבר מידע פנים, להראות שהוא עשה שימוש במידע פנים, ולא מספיק להראות שהוא אפילו הרוויח או מנע הפסד. צריך להוכיח שבפועל השתמשתי במידע פנים מתוך מטרה להרוויח, וזה להיכנס לאדם לראש. פה הפרקליטות עלולה ליפול".

הקשיים הצפויים בהוכחת העבירה

עו"ד ד"ר צבי גבאי, שותף וראש תחום ניירות ערך במשרד ברנע ושות' ולשעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך, מוסיף כי "חקירת הרשות נגד השר חיים כץ והיועץ הפיננסי מוטי בן ארי בחשד שהשניים רכשו מניות של נצבא לפני הפרסום על מיזוגה עם איירפורט סיטי מעלה את השאלות ה'רגילות' בחקירות מהסוג הזה: מה בדיוק ידעו השניים, כיצד עבר מידע מהיועץ בן ארי אל השר ומה טיב המידע שעבר ואם מדובר במידע העולה כדי 'מידע פנים'".

גם בהנחה שיוכח שכץ השתמש במידע פנים, מסביר עו"ד גבאי, "חשוב לזכור שעל פניו קיים הבדל גדול בין בן אריה וכץ. כיועץ פיננסי לחברה ציבורית, בן ארי עשוי להיות מוגדר 'איש פנים' בחברה. מדובר בסטטוס משמעותי מאוד, כיוון שהעונש על שימוש במידע פנים הנעשה על-ידי 'איש פנים' הנו עד 5 שנות מאסר. בהתאם, בתי משפט כבר הטילו על יועצים חיצוניים לחברות ציבוריות עונשי מאסר בפועל. השר כץ, מצד שני, אינו 'איש פנים' בנצבא, וגם אם לכאורה עשה שימוש במידע פנים שהגיע אליו - העונש הקבוע בחוק למעשה זה הנו עד שנתיים מאסר בלבד. בנוסף, הרשות התקשתה במקרי עבר דומים להוכיח את יסודות העבירה".

לפי כללי הממשלה למניעת ניגוד עניינים, שרים וסגני שרים מחויבים להחזיק ניירות ערך באמצעות נאמנות עיוורת, ונאסר עליהם לתת לחברת הנאמנות הוראות קנייה ומכירה בתיק. בהקשר זה, עלתה ביממה האחרונה התהייה כיצד בכל זאת הצליח לכאורה השר כץ לעשות שימוש במידע פנים ולרכוש מניות בשעה שהוא לא יכול להיות פעיל בתיק המניות שלו.

עניין זה לא היה חלק מחקירתו של כץ, לאחר שהתברר כי כץ ביצע את רכישת המניות בטווח הזמן ה"מותר" - בתקופה שבין מינויו לשר למועד שבו נכנסה לתוקף הנאמנות.

"כדאי לזכור שזו הפעם השנייה ששמו של השר עולה בקשר למסחר בשוק ההון (הפעם הראשונה הייתה בקשר למניית ישראמקו), ואולי הגיעה העת לקבוע מנגנונים אפקטיביים יותר שיבטיחו כי נבחרי ופקידי ציבור בכירים אינם נמצאים בניגוד עניינים עקב פעילותם בשוק ההון", אומר עו"ד גבאי.

המערכת ש"תפסה" את כץ

כמעט בכל מקרה של פתיחה בחקירה נגד אישיות פוליטית בכירה או אישיות ציבורית אחרת, עולות במהירות מרשימה טענות לרדיפה פוליטית, מאבקים אישיים וניסיונות להכפיש את שמו של הפוליטיקאי התורן, אך האופן שבו עלה שמו של כץ בחכתה של הרשות לניירות ערך הופך את הטענות האלה ללא רלוונטיות.

הפעילות החשודה של כץ במניות נצבא זוהתה על-ידי מכונת ה-Business Intelligence העוצמתית של רשות ניירות ערך, שכבר קלטה בעבר חשדות להרצת מניות בפרשות פסגות, נוחי דנקנר ואי.די.בי, יובנק, מליסרון ומנופים פיננסיים.

מערכת ה-BI אינה מחפשת פוליטיקאים, וגם אם ברשות היו מאוד רוצים לסמן אדם ספציפי באמצעותה - לא היו יכולים לעשות זאת. המערכת אינה יכולה לאתר אנשים לפי שמם, מעמדם או תפקידם. זהות בעל החשבון שביצע את הפעולות המסומנות כחשודות במערכת מוצפנת בפני המערכת, וגם בפני חוקרי הרשות בשלב הראשוני של הבדיקה. כיוון שהמערכת מזהה את החשבון לפי מספר בלבד, לא ניתן יהיה להעלות נגדה כל טענה למשוא פנים.