למי טוב הסדר חוב באפריקה ישראל, ומה נותר מ"פרמיית לבייב"?

דירקטוריון אפריקה ישראל  הנחה אתמול (ג') את הנהלת החברה לפעול להשגת הסדר לארגון מחדש של חובותיה עם מחזיקי האג"ח, ולשם כך פנתה ההנהלה לנאמני שלוש הסדרות בבקשה לכינוס אסיפת מחזיקים משותפת. באסיפה תבקש החברה מהמחזיקים להקים נציגות משותפת לשלוש הסדרות, שתדון עמם בהסדר החוב.

אלא שהשאלה שיידרשו המחזיקים לשאול את עצמם טרם הצבעתם על הקמת הנציגות, היא האם ניהול משא ומתן עם ההנהלה על ארגון מחדש של החוב הוא באמת הצעד הנכון עבורם. האם הצעד המיטבי לנושים הוא דחייה נוספת בהחזר החוב (מה שייוותר ממנו לאחר תספורת צפויה של עשרות אחוזים) או שלחלופין, מומלץ להם לבחון לעומק גם את האפשרות האחרת, של נטילת החברה לידיהם ומכירת נכסיה לכל המרבה במחיר. זאת, כשלנגד עיניהם מופיע הסדר החוב הראשון של אפריקה ישראל, שאותו טוו מיטב המוחות הפיננסיים של שוק ההון המקומי, אולם שבדיעבד לא פתר את בעיית החוב של החברה, ואף החזיר את הנהלתה בתוך שש שנים לשולחן הדיונים.

הסדר החוב הקודם, מלפני שש שנים, הותיר את אפריקה עם חובות גבוהים מדי של מיליארדי שקלים גם לאחר השלמתו. כיום עומד החוב הפיננסי של החברה על יותר מ-3 מיליארד שקל, שעליו היא אף מחויבת לשלם ריבית בסכום גבוה של כ-200 מיליון שקל בשנה.

ברור לחלוטין כי כל הסדר שעליו ידובר חייב להתבסס על המרה מהותית של חוב למניות - ככל הנראה לפחות מחצית מהחוב הקיים, ודחייה של יתרת החוב במספר שנים. הסדר כזה ישמר את קיומה של אפריקה ישראל כחברה, ועשוי לשמר גם את מעמדם של מנהלי החברה ואת זה של בעל השליטה, לב לבייב, כמי שעומד בראשה ומתווה את מהלכיה, גם אם שיעור החזקתו בה ידולל באופן חריף.

אבל האם זהו התרחיש האידיאלי לנושים? עד כה, נתפס לבייב כאיש שיוכל להביא את האפסייד לנושים ובעלי מניות המיעוט, מתוקף היותו המוציא אל הפועל של פעילות הקבוצה ברוסיה. "פרמיית לבייב" קראו לזה בשוק ההון. אלא שההסכם שאליו מתקרבת כעת החברה הבת אפי פיתוח עם הבנק הנושה שלה יצמצם בכ-65% את היקף נכסיה ברוסיה, ויותיר את החברה עם חשיפה גבוהה יחסית לתחום המסוכן יותר, של ייזום והקמת בנייני מגורים. במצב כזה, כלל לא ברור האם האפסייד האפשרי שווה את הסיכון שבהמשך ההחזקה בפעילות זו.

לבייב, בכובעו כיו"ר דירקטוריון פעיל של אפי פיתוח, הציג אתמול את הדוח הכספי של החברה לרבעון הראשון של 2016, ובו הון עצמי של 778 מיליון דולר, כאשר היא נסחרת בלונדון לפי שווי של 60 מיליון דולר בלבד. הפער העצום הזה זכה בחודשים האחרונים להתייחסויות שונות בפורומים וברשתות החבריות. בין השאר ציינו חלק מהגולשים כי אם לבייב, כיו"ר אפי פיתוח, סומך את ידו על הערכות השמאים לגבי שווי הנכסים ברוסיה, מדוע שלא יציע לרכוש מאפריקה ישראל את החזקתה באפי פיתוח לפי ערך ההון העצמי.

אותו הון אמור להתכווץ ב-266 מיליון דולר לכ-512 מיליון דולר, במסגרת ההסדר המתגבש עם הבנק הרוסי VTB. ולמרות זאת, קשה להניח שאפריקה ישראל, בעלי מניות המיעוט והנושים של החברה, היו מוותרים כעת על תשלום של 333 מיליון דולר תמורת ההחזקה באפי פיתוח. עסקה כזאת, אם הייתה מונחת על השולחן, הייתה מייתרת את הצורך בהסדר חוב שני בחברה. אלא שהיא כנראה לא תוגש, ובמקומה יתבקשו כנראה מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל להסכים למחיקה נוספת של חובות, ואולי אף לשמירה על הסטטוס קוו.