"מודל השיתופיות נותן סיכוי לכל אחד; ההצלחה תלויה בשירות"

בלי שהרגשנו, השתלטו הפלטפורמות של הכלכלה השיתופית (Sharing Economy) כמעט על כל תחומי החיים. סחר החליפין בין אדם לאדם הופיע בשנים האחרונות בגלגולו החדשני - ברשתות האונליין. אנשים מכל העולם מחליפים כסף, מוצרים ושירותים ללא מתווכים באמצע. חלוצת כלכלת השיתוף בעולם החדש היא AirBNB, שהפכה רעיון "מוזר" של השכרת חדרים או דירות, לחברה בשווי של 2.5 מיליארד דולר, וקוממה עליה תעשייה שלמה (המלונאים) שמנסה בכל כוחה, ובכל העולם, לעצור אותה. אחריה צצו עשרות פלטפורמות peer2peer, המציעות שיתופיות מאדם לאדם. Fiverr למשל מהווה פלטפורמה עבור מאות אלפי בעלי מקצוע המציעים שלל של שירותים, החל מאנימציה ועד כתיבת תוכן בסכומים המתחילים ב-5 דולרים, Zopa המחברת בצורה מקוונת בין מי שמעוניינים להלוות, לבין מי שזקוקים להלוואה מהירה בתנאים נוחים, בלי בנקים, עם ריבית זולה יותר, ותשואה גדולה יותר, ומהווה כיום לא פחות מ-2.5% מהיקף ההלוואות בבריטניה.

נטע צוובנר, שהפיקה את הגרסה האמריקאית של מחוברים ל-AOL, וכיום היזמית של הסטארטאפ Speakizi, המבוסס על מודל הכלכלה השיתופית, אומרת כי "הכלכלה השיתופית הולכת וצומחת בכל שנה, והיא עשויה לשנות את כללי המשחק של הכלכלה העולמית. יותר ויותר אנשים, עם צרכים שונים, לומדים שכדי לצרוך שירות או מוצר הם לא צריכים לפנות מיד לגופים ולחברות גדולות, אלא באופן ישיר, לאנשים שמסוגלים לתת להם את השירות שהם צריכים, בלי המתווכים שגוזרים בדרך קופונים ומייקרים את השירות או המוצר".

אבל גם בפלטפורמות השיתופיות עדיין יש מתווך שמרוויח בדרך.

צוובנר: "השאלה מה מקבלים עבור הרווח מהתיווך ותוך כמה זמן. בנוסף, לא לכל אחד יש יכולת להגיע למתווכים המובילים או לסוכנים נחשבים - מודלים של כלכלה שיתופית חושפים אותך בצורה מהירה ומשווקים אותך החוצה לקהלים רלוונטיים. זאת בניגוד לגישה הישנה, שבה רק אם יש לך קשרים או אם אתה מפורסם בתחום שלך מתאפשר לך לצאת החוצה ולמצוא 'קונים' למוצר שלך. היום, בזכות השיתופיות, נוצר שוק פתוח ודי שווה לכולם. אם אתה טוב יש לך סיכוי סביר להצליח, כי כל אחד חשוף לביקורת, ולהצלחה יש קשר ישיר לטיב השירות. המודל נותן סיכוי לכל אחד".

בארה"ב הכלכלה השיתופית הפכה לסמל סטטוס לצרכנות נבונה.

"נכון, וזה קשור לתרבות של בני ה-20 שגדלו עם הטלפון הסלולרי ביד ומנהלים למעשה את כל החיים דרכו: מגיעים ממקום למקום דרך UBER, משתפים חוויות, מוצאים דייטים וחברים, יוצרים קהילות וכן, גם צורכים שירותים וקונים מוצרים - והכל אונליין. דור ה-Y מייצר תוכן וחולק אותו דרך הרשתות החברתיות, כי הוא רוצה לשתף את כולם. זו הייתה הנחת העבודה כשהקמנו את Speakizi. יש לך תוכן מעניין? אתה יכול לשתף אותו ולא רק דרך הרשת, ולהרוויח עליו כסף. בתנאי כמובן שיש מי שרוצה לשמוע בצד השני.

"אם מישהו רוצה לארגן אירוע, אם זה חוג בית, אירוע בגן של הילד, אירוע לעובדים, או כל דבר אחר, הזירה השיתופית שלנו מאפשרת לו למצוא מגוון של אנשים מעניינים, עם סיפורים שונים - מסיפור חיים מטורף ועד להרצאה מקצועית מרחיבת דעת. וכמובן, הכל שקוף. ניתן לדעת מי מנותני התוכן נמצא באזור שלך, מתי, כמה זה יעלה, מה סוג התוכן ומה הגולשים חושבים על אותו ספק התוכן".

האם המשקיעים איבדו קצת ממעמדם ברגע שהופיעו פלטפורמות של גיוס המונים?

"אני לא חושבת. מימון המונים אינו מתאים לחברות גדולות שצריכות לגייס סכומי כסף גדולים. אינדיגוגו וקיקסטארטר מרכזות קהילות שלמות של יזמים בכל התחומים שרוצים להיעזר בציבור כדי לגייס את הכסף הראשוני לפרויקט שלהם ולרוב ע"י הרבה אנשים יחד שתורמים סכומים קטנים - החל מכתיבת ספר או תסריט ועד למימון של סטארטאפים טכנולוגיים. בנוסף, אתרי מימון ההמונים נותנים ערך מוסף ליזמים מעבר לכסף, הם נותנים להם אינדיקציה מעולה האם למוצר שהם מציעים יש דרישה ופוטנציאל להפוך לביזנס אמיתי. אבל צריך לזכור שלא כל יוזמה מצליחה לגייס כסף. מוצר לא מעניין, או קמפיין שאין בו מטרה אמיתית עם ערך מוסף לא יצליח לגייס כסף".

צוובנר הקימה לפני מספר חודשים את הפלטפורמה השיתופית Speakizi ביחד עם דניאל מגריזו, הצליחה לגייס לפלטפורמה כבר מאות מרצים מישראל וארה״ב, ביניהם כותב הנאומים של אובמה, אנשי היי-טק מישראל ומחו"ל, אמנים, בלוגרים, מומחים ויזמים מתחומים שונים. הדובר קובע את התעריף להרצאה, על סמך המלצות בהתאם לפרמטרים כמו ניסיון, סוג וזמן ההרצאה. מי שיחפש מרצה יוכל לבחור אותו לפי תחומי עניין, מיקום וגם לפי סוג האירוע והאורחים.