המחוזי: הפשרה של לאומי בפרשת הלקוחות האמריקאים לא תבוטל

שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, חאלד כבוב, דחה היום (א') את בקשתו של מיכאל פורת להכריז על בטלות הסכם הפשרה שאליו הגיע בנק לאומי בדבר סיום כל ההליכים הנוגעים לפרשת הלקוחות האמריקאים של לאומי.

ההסכם גובש במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה בשם בנק לאומי נגד דירקטורים ומנהלים בבנק ובתאגידים נוספים שבשליטתו, כולל בנק לאומי-ארה"ב. בבסיס התביעה הנגזרת עמדו פעולות שביצע הבנק בקשר עם לקוחותיו שהינם נישומי מס בארה"ב, בגינם נפתחה חקירה של הרשויות בארה"ב. החקירה הסתיימה בהסדרים אליהם הגיע הבנק מול הרשויות, במסגרתם התחייב לשלם קנס בסך 400 מיליון דולר. הטענה שעמדה במרכז התביעה הנגזרת היא כי ועדת התביעות הבלתי-תלויה שמונתה ושהמלצותיה אומצו וגובשו לכדי הסכם פשרה בין הצדדים בפרשה, פעלה תוך ניגוד עניינים מצד יו"ר הוועדה, נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א בדימוס, אורי גורן.

פגיעה באי-תלות

פורת טען כי גורן החזיק כנאמן בתקופה הרלוונטית לתביעה (בשנים 2012-2013), כ-5.78% ממניות בנק לאומי עבור החברות "שלמה אליהו אחזקות" ו"אליהו חברה לביטוח", ובאותה עת היה גורן מוגדר כבעל עניין בבנק לאומי. שנית, טען פורת, כי עו"ד רם כספי המייצג את נושאי המשרה בהליך ושטען בשמם בפני הוועדה, היה בעל סמכות לקבוע את שכרו של הנשיא בדימוס גורן, בתפקידו דאז כנאמן על מניות קבוצת אליהו בנק לאומי.

פורת טען כי יש באמור כדי להטיל דופי באי-תלותה של הוועדה ושל היושב בראשה בפרט, שעה שהיה מוטל עליו לחקור את תפקוד הבנק ונושאי המשרה בו, בתקופה בה היה בעל עניין בבנק. יתרה מכך, פורת טען כי הנשיא בדימוס גורן כיו"ר הוועדה, היה מצוי בניגוד עניינים אף אל מול עו"ד כספי, כאמור, בשל מעורבותו של האחרון בקביעת שכרו בתפקידו כנאמן.

הנשיא בדימוס גורן הדגיש בתגובתו לטענות כי תפקידו כנאמן על מניות קבוצת אליהו בבנק לאומי ב"נאמנות עיוורת" פורסם לציבור ובעיתונות הכלכלית, ואין לקבל את טענות פורת כי הדברים נודעו לו אך לאחרונה. גורן הוסיף וציין כי במסגרת תפקידו כנאמן לא היה לו כל קשר עם בנק לאומי. לדבריו, אף בתפקידו כיו"ר הוועדה, כשנתיים לאחר ששימש כנאמן במניות הבנק, נערכו כל ישיבות הוועדה במקום ניטרלי מחוץ למשרדי הבנק.

"אין חשש למשוא פנים"

בנק לאומי ציין אף הוא כי לא היה לו חלק במינוי וכהונתו של גורן כנאמן למניות קבוצת אליהו בבנק לאומי. "יתרה מכך", טען הבנק, "הרי שמדובר במחצית השנייה של 2012, מאוחר לתקופה של פרשת הלקוחות האמריקאים. זאת ועוד, מינויו של גורן דווח בזמן אמת על-ידי הבנק, וממילא מדובר היה בהחזקה פסיבית של המניות - כלומר, לא ניתנה לגורן כל זכות הצבעה בקשר למניות שהחזיק בנאמנות, הוא לא היה מעורב בהחלטות שהתקבלו בבנק, ולא נמסר לידיו מידע שלא נמסר ליתר בעלי המניות במסגרת הדיווחים הפומביים של הבנק באותה עת".

לעניין מעורבותו של עו"ד כספי בקביעת גובה שכרו של גורן כנאמן, הביאו הבנק וגורן פסיקה בעניין ניגוד עניינים של שופטים ובוררים, שאין ספק שלגביהם חלים כללים מחמירים יותר מאשר על חברי ועדת תביעות בלתי תלויה. לדבריהם, לפי פסיקה זו, קבלת שכר טרחה בעבר על-ידי אחד הצדדים לבוררות, בעניין שאינו קשור לבוררות, אינו מעלה חשש למשוא פנים ואף אינו חייב בגילוי לצדדים לבוררות. לסיכום, נטען על-ידי לאומי וגורן , כי אין כל בסיס עובדתי או משפטי לפסול את הסכם הפשרה אליו הגיע הבנק.

היעדר תשתית ראייתית

בהחלטתו לדחות את בקשתו של פורת להכריז על בטלות הסכם הפשרה שאליו הגיע בנק לאומי בדבר סיום כל ההליכים הנוגעים לפרשת הלקוחות האמריקאים של הבנק - קבע השופט כבוב כי "אפילו אם יש מקום לטענות פורת בדבר תלות כלשהי של הוועדה, הרי שאין בתלות הנטענת כדי להביא לפסילת המלצותיה של הוועדה וביטולן, עוד בטרם ניגש בית המשפט לבחון אותן".

לדברי השופט כבוב, גם בחינה לגופן של טענותיו של פורת מעלה כי אין לקבלן, וודאי שאין במשקלן כדי להביא לביטולו של הסכם הפשרה כליל. "מצאתי לקבל את טענת לאומי וגורן שאין בנאמנות מעין זו (בהתייחס להחזקת מניות בנק לאומי בנאמנות בידי גורן עבור קבוצת אליהו - ח'מ') כדי להקים אינטרס רכושי או אחר מצד יו"ר הוועדה, הנשיא בדימוס, גורן רק בשל מילוי תפקידו כנאמן, או כדי להקים לו זיקה כלפי הבנק. כמו-כן אין בעובדה שתקופת הנאמנות חפפה בחלקה את מועד האירועים המתוארים בתביעה - כדי להשפיע על האמור".

באשר למעורבותו של עו"ד כספי בקביעת שכרו של גורן בתפקידו כנאמן, כתב השופט כבוב כי "יש לציין כי שיקול דעתו של עו"ד כספי התמצה בתוספת של 25 אלף שקל, וזאת לאחר שתנאי שכרו של גורן כנאמן הוסכמו מול קבוצת אליהו ללא קשר לעו"ד כספי. אמנם לא גובה הסכום הוא שקובע קיומה של זיקה, אך יש בו כדי להשליך על הטענה של עילת פסלות בענייננו".

יתרה מכך, לדברי השופט כבוב, הקמת הוועדה הבלתי-תלויה הייתה למעלה משנה מאז סיים הנשיא בדימוס גורן את תפקידו כנאמן על מניות לאומי עבור קבוצת אליהו, לאחר שאלו נמכרו ושולם לו מלוא שכרו. ביהמ"ש המחוזי קבע, לפיכך, כי מעבר להצגת העובדות והעלאת טענות בדבר חשש לכאורה לניגוד עניינים מצדו של גורן רק בשל שמונה בעבר לנאמן על מניות בלאומי - לא הוצגה בבקשה כל תשתית ראייתית של ניגוד עניינים בפועל. "חמור מכך", הוסיף השופט כבוב, "מצאתי שיש ממש בטענת בנק לאומי וגרון בדבר שיהוי (בהגשת התביעה - ח'מ') מצדו של פורת, לא כל שכן חשש לחוסר תום לב... פורת בחר להעלות טענותיו לראשונה זמן רב לאחר סיום עבודת הוועדה, חרף העובדה שהוועדה הסכימה לבקשתו להופיע בפניה, ושמעה טענותיו בדבר ניהול ההליך על-ידו בארה"ב.