"החוק להגבלת שכר הבכירים ייצור מצב שבו אנשים בינוניים ינהלו את הפנסיות שלנו"

פרופ' יוג'ין קנדל, עד לא מזמן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הוא כנראה האדם הפרטי היחיד בישראל שניסה לעצור את חקיקת החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית. ערב אישור החוק בוועדת הכספים של הכנסת, יזם קנדל עצומה לחברי הכנסת המפצירה בהם לחשוב שוב על ההחלטה להגביל את שכר הבכירים ל-2.5 מיליון שקל בשנה ולתקרה של 35 פעמים עלות שכרו של העובד עם השכר הנמוך בחברה. אלא שעד שהעצומה נשלחה לוועדה כבר אושר החוק - מה שאיפשר לח"כ שלי יחימוביץ', ממובילות היוזמה, לפרסם בחשבון הטוויטר שלה ציוץ מלגלג על קנדל וחבריו הכלכלנים.

"החתמתי 15 פרופסורים מסביב לעולם, שכתבו מכתב שאמר שתהליך קבלת החלטות של שעתיים דיון בחוק - אין לו אח ורע בעולם", אומר קנדל, "המכתב פירט כמה סוגיות שכדאי לדון בהן. הוא לא אמר 'כן תעשו', 'לא תעשו', הוא אמר 'תחשבו', בסך הכול תחשבו. כל החוק הזה עבר בשיחת טלפון, באיום של שלי יחימוביץ' על שר האוצר. בגדול, זה מה שקרה. לא היה שום דיון בהשלכות של החוק. לא היה שימוע. תתאר לעצמך שהיית מעביר את מתווה הגז בצורה כזאת בכנסת, רק בגלל שזה חוק נגד אנשים לא פופולריים זה עבר ככה".

מתווה הגז לא עבר בכנסת, וכאן הייתה תמיכה של 56 ח"כים מול אפס מתנגדים.

"זה נורא מעניין. הרי מדובר באחד החוקים הכי פופולריים שחבר כנסת יכול להצטרף אליו. קשה לחשוב על חוק שזכה ליותר תקשורת אוהדת ולהאדרה מצד חלק מכלי התקשורת של כל אותם אמיצים שהצביעו בעדו. אפשר להניח שגם כל חברי כנסת האדישים, כלומר שלא התנגדו לחוק, תמכו בו ממניעים אופורטוניסטיים - ובכל זאת הוא קיבל פחות מ-60 ח"כים".

- לאן אתה חותר?

"לכך שלמרות שרוב הח"כים התנגדו לחוק - אף אחד לא הרים את היד נגדו. המיעוט כפה את דעתו על הרוב, ואף אחד מהרוב לא העז להרים אצבע. מה זה אומר על המשטר הדמוקרטי שלנו?"

הריאיון עם קנדל התקיים לקראת הכנס השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה העוסק בטיוב תהליך קבלת ההחלטות בממשל. קנדל, כיום מנכ"ל Start-Up Nation Central, הוא יו"ר הכנס השנה ואחראי על המושב שיעסוק בחדשנות. אבל למרות העיסוק החדש בתחום ההיי-טק קשה לקנדל להתנתק מהנושאים הציבוריים הבוערים שבהם עסק בתפקידו הקודם.

מה חשבת על עצם הרעיון של הגבלת שכר הבכירים?

"זה לא משהו מופרך, אבל צריך לעשות אותו באופן חכם. תהליך קבלת ההחלטות היה הזוי בגלל שהוא היה פוליטי מההתחלה. כתבתי מאמר שבו פירטתי איך היה צריך לעשות את זה".

כלומר, אתה מודה שיש בעיה.

"לא, כשאני מציג את המאמר הזה בכיתה, אני אומר 'למה אנחנו ככלכלנים צריכים להתערב בנושא הזה?'. כעיקרון, זה לא נושא כלכלי. למה אתה לא מתערב בריאל מדריד שמחתימה כדורגלן על 20 מיליון דולר, ולאף אחד זה לא מפריע? זה לא טייקון, זו לא חזירות, זה לא כלום. זה כאילו אליל, מגיע לו, בטח שמגיע לו, אבל זה בסדר".

אבל עובדה שהבכירים דאגו להזניק לעצמם את השכר בשנים האחרונות רק כי הם יכולים.

"אחת הסיבות שכל הנושא עלה היא שדרשנו שקיפות, ואיך שדרשנו שקיפות הם למדו אחד על השני כמה הם מרוויחים".

אז למה אתם בכל זאת מתערבים?

"אנחנו מתערבים בגלל הפוליטיקאים. זו כלכלה פוליטית. כי אם אנחנו נציע משהו והרגולטור יעשה משהו הגיוני, עדיף שזה יעבור דרך זה. כשהצגתי את המאמר על הגבלת שכר הבכירים לסטודנטים שלי, שאלתי אותם, 'תגידו לי מי הפוליטיקאי בישראל שהכי סביר שיבוא ויציע משהו הזוי'. את מי כולם אומרים? שלי יחימוביץ'. אז אני אומר להם, 'מי אתם מעדיפים שיעשה את זה - שלי יחימוביץ' או רגולטור בייעוץ שלנו?".

ולמה לדעתך החוק לא יעבוד?

"כי הוא פשוט לא חכם, הוא נותן לחברות תמריץ להתפצל. יש לך חברה, נניח גזית גלוב, שיש בה המון עובדים, אז הם יפצלו את הייזום ואז יש לך 'גזית גלוב ייזום' עם 20 איש, שהשכר הכי נמוך שם הוא 100 אלף שקל. בחברה שעושה רק ייזום, שכר המנכ"ל יהיה פי 3 יותר גבוה מאשר של המנכ"ל שמנהל ארגון הרבה יותר גדול. אז מה ההיגיון?"

אז יעקפו את תקרת השכר באמצעות הקמת חברות אם?

"כן, החוק בעצם מייצר לנו, לציבור, פיגוע קטסטרופלי, כי הוא אומר לבן אדם צעיר שלומד היום ורוצה ללכת ולעבוד בתחום המימון - 'אל תתקרב לתחום המפוקח'. לך לפינטק, לך לקרנות גידור, לך לפרייבט אקוויטי, לך לפמילי אופיס (חברות לניהול הון אישי של משפחות האלפיון העליון - ע"ב), לך לחו"ל. כי אם אתה הולך היום ועושה MBA בשיקגו, בהרווארד, או בוורטון, בתוך 5 שנים יהיו לך הכנסות יותר גבוהות מאשר מנכ"ל הבנק הכי גדול במדינה בעוד 30 שנה. אז למה שתלך לשם?"

גם לממונים על התקציבים באוצר יש שכר נמוך.

"כן, אבל הם שם ל-3 שנים, זה לא אותו דבר בכלל. אנשים לא הולכים לקריירה במימון כדי לתרום לציבור, אנשים הולכים לקריירה במימון כי הם רוצים לעבוד במימון. זה לא אומר שהם אנשים לא אתיים, זו פשוט בחירת הקריירה שלהם, זה הכול. עכשיו, כשאתה אומר לו 'בקריירה הזאת אתה תהיה מוגבל מאוד, ובקריירה מקבילה תוכל לעשות אותו דבר אבל לא תהיה מוגבל' - לאן אנשים טובים יילכו? דבר שני, הרגת את התמריצים. נניח שגייסת מנהל IT בפחות מ-2.5 מיליון שקל. לא לתת לו שום בונוס, לא לו ולא למנהל חטיבה ולא למנכ"ל ולא למשנה למנכ"ל - זאת אומרת, יהיו לך אנשים בינוניים בעוד עשור, או שני עשורים, בלי תמריצים.

"והדבר השלישי הוא שלא יהיו לך יותר גופים שיהיו מוכנים לקנות את המוסדות הפיננסיים, כי אין לך שום רצון להחזיק בגוף שלא יודע לתמרץ את האנשים כדי לייצר רווחים. זה אומר שאתה תהיה בעולם שבו 3 טריליון שקלים של חסכונות הציבור בעוד 15 שנה יהיו מנוהלים ע"י אנשים בינוניים, בלי תמריצים, ושאין להם שום אחריות, על שום דבר, כי אין להם גם מישהו שמפקח עליהם".

לא תהיה רשות פיקוח שוק ההון?

"רשות שוק ההון לא מפקחת על כלום. היא אומרת להם את זה אל תעשו, את זה אל תעשו. זה בדיוק מה שיקרה, יהיו אנשים בינוניים. זאת אומרת, דה-פקטו, המפקח על הביטוח יהיה זה שינהל לאנשים את הפנסיות. אותי זה מפחיד".

■ הראיון המלא עם פרופ' קנדל - הערב (א') במהדורה המודפסת של "גלובס"