מילים או מעשים?

שאלו את בנימין נתניהו מה יש לו לומר על הדברים המעליבים שאמר עליו אביגדור ליברמן באחרונה. ראש הממשלה השיב: "בפוליטיקה אומרים הרבה דברים, אני לא עוסק במילים, אני עוסק במעשים". נכון: בפוליטיקה מדברים הרבה, והמשמעות העולה מדברי נתניהו היא שלא צריך להתייחס ברצינות רבה מדי, אם בכלל, לדברי הפוליטיקאים. כי היום אומרים כך, מחר אחרת, ומחרתיים להיפך.

אמן אחיזת עיניים

מי שלא מבין זאת הוא הציבור. ממשיכים להאזין לדברי פוליטיקאים כאילו אלה דיבורים רציניים ובני-קיימא. לא משנה כמה פעמים ייווכח הציבור שדברי רוב הפוליטיקאים הם כמוץ לפני הרוח - הם, הציבור, ימשיכו להאזין להם, ופרשנים ימשיכו להתייחס אליהם בלהט. והציבור, ברובו, אינו שבע. הוא רוצה עוד ועוד מילים, נאומים בכנסת, פרשנויות בטלוויזיה, נדבקים למילים כמו נרקומנים לסם. מאזינים בשקיקה, אבל לא תמיד בהבנה. ומי מכביר את מילותיו יותר מנתניהו ש"לא עוסק במילים"? במשך השנים נהפך ראש הממשלה לאמן אחיזת עיניים באמצעות המילים היוצאות מפיו ללא כל קושי, ולמזלו בקול בריטון "מנהיגותי" (מה שכל-כך חסר ליצחק הרצוג). המילים הן לחם חוקו של נתניהו, עליהן פרנסתו.

מעשים של מילים

מעשים זה כבר סיפור אחר. נתניהו נכנס לעזה - מעשה. הוא נלחם בטרור - מעשה. נאבק נגד ההסכם עם איראן - מעשה. נלחם נגד יוקר המחיה, פועל נגד מחירי הנדל"ן. הכל מעשים, שהמכנה המשותף להם הוא כישלון. ואז הוא שוב עושה: הופך כישלון להצלחה. איך? באמצעות המילים, כמובן. הוא זיהה, הוא אמר, הוא תבע, מילים מילים. כלומר, באמת יש קורולציה הדוקה בין מילותיו למעשיו של ראש הממשלה. המילים משמשות כדי להצדיק את כישלונות המעש.

"מילים, מילים"

לא הייתי כועס על נתניהו אם היה מדבר יותר ועושה פחות. פשוט משום שאת הדיבורים הוא עושה הרבה יותר טוב מאשר את המעשים. "מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח". כשירון לונדון כתב זאת, הוא התכוון לאליעזר בן יהודה. אפשר לייחס זאת גם לנתניהו, אולי בהבדל אחד. אצל בן יהודה אלה היו מילים שהעשירו את השפה - אצל נתניהו מדובר במשפטים, קצרים וארוכים, שבדרך כלל מזהמים את החיים הציבוריים.

ומה איתך, הרצוג? כשאתה אומר שהדרך לממשלה נסגרה - אפשר לסמוך על זה?

יהללך שטייניץ ולא פיך

"בסוף ראש הממשלה מוביל את המערכות... וכנראה שעשיתי עבודה לא רעה" אמר נתניהו בהקשר של ליברמן. ועל כך נאמר: "יהללך שטייניץ ולא פיך". ורק אם שטייניץ לא עושה זאת, רק אז "יהללך פיך", כפי שעשית כאן.