הנגידה פלוג מזהירה מפני משבר עמוק במערכת הבריאות

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מזהירה מפני משבר עמוק במערכת הבריאות כתוצאה של שנות הזנחה רבות. נתונים שהציגה היום (ד') פלוג בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראים כי המשבר הצפוי בשנים הקרובות הוא כמעט בלתי נמנע.

כבר היום ישראל מדורגת אחרונה מבין המדינות המפותחות בצפיפות המיטות במחלקות הרפואה הדחופה בעוד שאוכלוסיית ישראל גדלה בקצב המהיר ביותר מבין מדינות ה-OECD: האוכלוסייה הכללית צפויה לגדול ב-23% בעוד שקבוצות אוכלוסייה שזקוקות לטיפול רפואי יותר מאחרות יגדלו בקצב מהיר עוד יותר. מספר הקשישים בישראל יגדל עד 2030 ב-52% ומספר בעלי המוגבלויות יגדל ב-68%.

עד כאן החלק הפחות מטריד בבעיה. הדאגה הגדולה יותר היא ממספר הרופאים בישראל. כיום נמצאת ישראל במקום טוב באמצע בין מדינות OECD במספר הרופאים לנפש, אבל הרופאים בישראל הם המבוגרים ביותר בעולם המערבי: יותר ממחצית הרופאים במערכת הבריאות הם בני 55 או יותר.

אם לא די בכך, מתברר כי מספר הרופאים המסיימים את בתי הספר לרפואה הוא דווקא הנמוך ביותר במדינות ה-OECD והמשמעות: שמספר הרופאים לנפש בישראל צפוי לצנוח בחדות בשנים הקרובות, אלא אם ישראל תייבא רופאים זרים מחו"ל במספרים גדולים.

"מערכת הבריאות הישראלית מוערכת כאיכותית מאוד בהשוואה בינלאומית", סיכמה פלוג. "אולם, בהינתן הצפיפות בבתי החולים, ההמתנה הממושכת לפרוצדורות שונות, והשיעור הנמוך של רופאים ואחיות לנפש - נדרשת התאמה בין רמת התקצוב של המערכת לבין המשימות המוטלות עליה, הגדלה משמעותית של התשתיות הפיזיות ושל ההון האנושי במערכת, לצד ייעול תהליכים במערכת הסיעוד ובפרט שיפור התיאום המערכתי בתחום. את אלה ניתן לקדם רק בתכנית רב שנתית, המבוססת על ניתוח מפורט של הצרכים העתידיים".

הישגי התלמידים בישראל מדאיגים

פלוג מתחה בדבריה ביקורת חריפה על הישגי מערכת החינוך ואמרה כי ההישגי התלמידים בישראל "מאוד לא מרשימים וזה באנדרסטייטמנט". על רקע מגמות אלה ציינה פלוג ניתוח שנעשה על ידי ה-OECD, המראה שהתרומה העתידית של ההון האנושי לצמיחה הצפויה בישראל ב-15 השנים הקרובות הינה אפסית כמעט, הנמוכה ביותר בין מדינות ה-OECD. לדבריה, "יש לנו סיבה לדאגה רבה ביחס לתרומה העתידית של ההון אנושי לצמיחה שלנו".

פלוג הביעה בדבריה תמיכה בהעדפה מתקנת במערכת החינוך ומתחה ביקורת מרומזת על אי הטיפול בבעיית החינוך החרדי, שאינו מכשיר את בוגריו לשוק העבודה בישראל. היא ציטטה מחקר שנערך בבנק ישראל שלפיו גבר חרדי המסיים 17 שנות לימוד במערכת החינוך התורנית הוא בעל כישורים של תלמיד תיכון המסיים כיתה י'.

"נדרש חיזוק ושיפור האיכות בחינוך התיכוני ובמכללות, ובכלל זה במערך החינוך הטכנולוגי העל-תיכוני ובמערך ההכשרה המקצועית לבוגרים", סיכמה פלוג, "נדרשת בחינה של צרכי שוק העבודה העתידי, והתאמת הכישורים והמיומנויות לצרכים הדינמיים, בין היתר באמצעות הקניית כישורים קוגניטיביים שיקנו יכולת התאמה לשוק עבודה משתנה".