סוגיית הזכויות הפנסיוניות בחוק שכר הבכירים מסתבכת והולכת. בתחילת השבוע הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, לבנקים כי לא יפרסם חוות-דעת המחריגה את הזכויות הפנסיוניות מחוק שכר הבכירים. הודעה זו הכניסה את הבנקים ללחץ, הואיל והם סמכו על חוות-הדעת הזו, שתמנע תרחיש של עזיבת כ-100 עובדים ותיקים בדרג ביניים ומעלה לפני כניסת החוק לתוקפו בחודש אוקטובר הקרוב.
לפני יומיים נפגשו מנכ"לי הבנקים עם המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, במסגרת הפגישה הקבועה של הוועדה המייעצת, ודנו בסוגיה זו ובדרכים לפתור אותה. מחר (ה') אמורים נציגי הבנקים להיפגש באיגוד הבנקים, ולהגיע להחלטה כיצד לפעול.
נראה כי כעת שתי האפשרויות המרכזיות העומדות על הפרק הן עתירה לבג"ץ - או ביצוע מהלך של "פתיחה/סגירה", שבו יפרשו כל העובדים שמגבלת השכר משפיעה על הזכויות הפנסיוניות שלהם, יאספו את חבילת הפיצויים ויועסקו מחדש בבנק בתנאים החדשים.
כזכור, לפני כמה שבועות קבעה הכנסת בהליך חקיקה מהיר כי עלות שכר העובדים במגזר הפיננסי לא יוכל לעקוף את רף ה-2.5 מיליון שקל. כוונת המחוקקים הייתה להגביל את שכר הבכירים, אלא שבשל הליך החקיקה המהיר, לא הובאה בחשבון העובדה כי מגבלה זו תפגע גם בחבילות הפיצויים של מספר לא מבוטל מהעובדים הוותיקים.
ישנם לא מעט עובדים בשכר של עשרות אלפי שקלים בחודש (ואף יותר), אשר עובדים יותר מ-20 שנה בבנק, וחלקם זכאי אף לפיצויים מוגדלים או מצנח זהב בעת פרישה. חבילת הפיצויים שלהם - המבוססת על השכר הנוכחי כפול מספר השנים שהם עובדים בבנק - חוצה את רף ה-2.5 מיליון שקל, והחשש שלהם הוא שאם הם ימתינו עד לגיל פרישה, הם לא יהיו זכאים לפיצויים המלאים, ולכן יעדיפו לעזוב בחודשים הקרובים, לפני כניסת החוק לתוקפו, ולקחת את מלוא חבילת הפיצויים.
שר האוצר משה כחלון, שקידם את החוק, התכוון שיגביל את שכר הבכירים מכאן ואילך, ולא יפגע בזכויות פנסיוניות של העובדים הוותיקים. עם זאת, ככל הידוע אין בכוונתו ליזום מהלך לתיקון החוק והעברתו מחדש בוועדת הכספים, בוודאי לא בקואליציה שהרכבה משתנה בימים אלה ממש.
ככל הידוע, גם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לא מתכוון ליזום מהלך שכזה, אלא רק מוכן להעלות את הסוגיה לדיון אם וכאשר האוצר יציע זאת, או אחד מחברי הכנסת.
הבנקים בחנו אפשרות לעתור לבג"ץ נגד החוק, אך בסופו של דבר בחרו בפתרון פשרני יותר, והוא שליכט יפרסם חוות-דעת משפטית שתבהיר את החוק, ותמנע פגיעה בפיצויי הפרישה של העובדים הוותיקים. אלא שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה הודיע לפני כמה ימים כי לאחר שבחן את הסוגיה לעומק, הוא החליט שלא לפרסם חוות-דעת שכזו, מכיוון שמדובר בנושא מסובך ובעייתי מבחינה משפטית, וכי נכון יותר לבצע שינוי בחקיקה.
במערכת הבנקאית מציינים כי להערכתם "ליכט גם לא רצה להיות זה שמנקה אחרי הפאשלות של האוצר, ותוך כדי כך לחטוף את האש ולהיתפס כמגן הבנקים והטייקונים".
וכך נותרו הבנקים מול שוקת שבורה - אמנם העתירה שלהם לבג"ץ כבר מוכנה, אבל הם עדיין מתלבטים אם להגישה. לא כל הבנקים נלהבים לעתור, בעיקר בשל הנראות הציבורית. בנוסף, לוחות הזמנים בעייתיים: המועד האחרון לפרישה מהבנק וניצול הזכויות הפנסיוניות המלאות הוא בעוד פחות מחודשיים, וספק אם בג"ץ יספיק להגיע להכרעה עד אז. כמו כן, ישנם גורמים משפטיים המעריכים כי למרות שהחוק בעייתי, אין בו בעיה חוקתית, כלומר הוא יכול לעבור את מבחן בג"ץ.
פתרון אפשרי נוסף, וקל לכאורה, הוא כאמור פרישה על הנייר של העובדים ופדיון הזכויות הנוכחי. ואולם ככל הידוע בנק ישראל אינו מתלהב מהפתרון הזה, שגם בו יש בעיה של נראות ציבורית. חלק מהבנקים גם מאמינים שעדיין אפשר יהיה לשכנע את ליכט להכין חוות-דעת, או לגרום לאחד מחברי הכנסת להגיש תיקון לחקיקה.
בינתיים הזמן אינו משחק לטובת הבנקים, והם אמורים להגיע להחלטה כיצד לפעול בימים הקרובים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.