כך מושחת השירות הציבורי

כאשר מבקר המדינה עוסק בנציבות שירות המדינה - גוף הפועל במשרד ראש הממשלה ואמור לפקח על מערך הפקידות של משרדי הממשלה - זה נראה משעמם, ביורוקרטי ומנותק.

זו טעות. אמנם, קשה להתמודד עם מינויים אישיים שעושים שרים והמוגדרים משרות אמון. ואולם ככל שהדברים קשורים למנגנון הממשלתי המקצועי, נציבות שירות המדינה היא הגוף הקובע את איכות השירות שנקבל במשרדי הממשלה השונים.

תמונת המצב בדוח המבקר שפורסם אתמול (ג') היא של הידרדרות באיכות השירות הציבורי, ומדובר בעיקר באופן שבו המדינה מגייסת את עובדיה. שיטת המכרזים היא היחידה שיכולה להבטיח תהליך מתקבל על הדעת ולא מושחת של גיוס העובדים הראויים לתפקידים הנכונים. אבל הדוח מצביע על מגמה הפוכה לחלוטין: שחיקה של ההליך התקין, פגיעה בעצמאות הגופים הבוחרים את המועמדים, מכרזים תפורים והתגברות הפוליטיזציה והפרוטקציה בתהליך בחירת עובדי המדינה וקידומם.

זה קורה על-ידי שימוש ב-3 מנגנונים, ושילוב ביניהם: 1. סחבת בלתי נסבלת בהליכי המכרז, שלעתים נראית מכוונת, ושגורמת למתמודדים להתייאש ולוותר על ההתמודדות; 2. הסחבת והלחץ שנוצר בגלל הסחבת מאפשרים שימוש גובר והולך בפטנט של מינוי זמני, כלומר מינוי של מישהו שמקורב למישהו, כביכול עד שהמכרז יסתדר - וכמעט תמיד מתברר שהמינוי הזמני נהפך מינוי של קבע; 3. ואם שני השטיקים האלה לא עוזרים, נוקטים צעד בוטה מכל: מארגנים לתפקיד המדובר פטור מחובת מכרז בתירוץ חלול כלשהו, ונותנים את הג'וב למקורב שסומן מראש. המבקר מצביע על גידול עצום בשימוש בפטור ממכרז.

ובאילו משרדי ממשלה אנו מוצאים ריבוי בולט של מינוי וקידום עובדים בדרכים העקומות האלה? במשרד האוצר, במשרד הבריאות ובפרקליטות המדינה.

להתראות בדוח הבא.