הכנסייה המתודיסטית המאוחדת (UMC), הארגון כנסייתי הגדול ביותר בזרם המרכזי של התנועה הפרוטסטנטית בארה"ב, עם 7.2 מיליון מאמינים, החליטה בשבוע שעבר להתנער מתנועת ה-BDS ובמשתמע מכל צעדי העונשין נגד ישראל שמגולמים בראשי התבות של שם התנועה: חרמים, משיכת השקעות וסנקציות. לכאורה, זה ניצחון גדול לישראל במאבקה המתמשך נגד BDS. בפועל, הצעד החמור ביותר שנקטה הכנסייה המתודיסטית, או, ליתר דיוק, אחד מהגופים המרכזיים שלה, נגד ישראל נותר בעינו: משיכת השקעות מחמשת הבנקים הישראלים הגדולים והחרמתם.
ברוב של 478 קולות לעומת 318, אישרה מליאת הוועידה הכללית של הכנסייה, בפורטלנד, אורגון, הצעת החלטה שקוראת להנהגת הארגון לפרוש מארגון שמתקרא "הקמפיין האמריקאי לסיום הכיבוש הישראל", הזרוע האמריקאית של תנועת BDS העולמית.
ההחלטה שאושרה אומרת, כי "הארגון הארצי שפועל לשים קץ לתמיכת ארה"ב בכיבוש השטחים הפלסטיניים בגדה המערבית, בעזה ובמזרח-ירושלים הוא יותר אנטי-ישראלי מאשר פרו-שלום". על פי לשון ההחלטה, "הקמפיין לסיום הכיבוש הישראלי" הוא בעצם "קואליציה חד-צדדית... שמנסה לבודד את ישראל ובה בעת מתעלמת מתוקפנות נגדה".
"הטלת האשמה על צד אחד בלבד, תוך התעלמות מהעוולות של חמאס, חיזבאללה ואיראן, לא תקדם את השלום". נאמר בהחלטה. נוסף לכך, בהצבעות קודמות דחתה המליאה ארבע הצעות החלטה שקראו להנהגת הארגון הכנסייתי למשוך השקעות מחברות שמפיקות רווחים מסיוען לכיבוש הישראלי בגדה המערבית: קאטרפילר, יוליט פקארד ומוטורולה. פעילים פרו-פלסטיניים טוענים, כי שלוש החברות מסייעות לשלטונות ישראל להמשיך ולקיים את הכיבוש. הצעות החלטה דומות להחרים את שלוש החברות נכשלו בוועידות הכלליות של הכנסייה המתודיסטית המאוחדת ב-2008 וב-2012.
ובכל זאת, בעינו נותר החרם שהטילה קרן הפנסיה של הכנסייה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל - בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי הראשון, בנק דיסקונט ובנק מזרחי טפחות - בינואר השנה. הקרן הציבה את החמישה ברשימה שחורה של מוסדות פיננסיים פסולי השקעות, כלומר חברות שהקרן אוסרת להשקיע בהן בגלל שיקולים שקשורים בהפרות של זכויות האדם. על פי הדו"ח השנתי שלה, שולטת הקרן ב-20.9 מיליארד דולר.
בחילופי דוא"לים עם "גלובס", אמרה מ. קולט נייס, דירקטורית בקרן וממונה על קשרי החוץ שלה: "הקווים שעוסקים בזכויות אדם ושמנחים את מדיניות ההשקעות שלנו נקבעו ב-2015. הם אוסרים השקעות בארגונים שהתנהלותם העסקית אינה נתפסת כקבילה מבחינת ניהול סיכונים חריגים".
היאו הוסיפה: "ההחלטות האחרונות שקיבלה הוועידה הכללית של הכנסייה המתודיסטית המאוחדת אינן מניעות את מדיניות ההשקעות שלנו ואינן משפיעות עליה".
כאשר ארגון כלשהו שכלול ברשימה השחורה שלנו ישנה את התנהלותו בנושאי זכויות האדם, נבחן מחדש את מדיניות ההשקעות שלנו בו, אמרה נייס.
לבד מחמשת הבנקים כלולים ברשימה כ-12 חברות ישראליות נוספות, ובהן "שיכון ובינוי", שלדברי הקרן אינן עומדות בקריטריונים שלה. בסך הכל נמצאות ברשימה 39 חברות ממדינות שונות.
סוזן הודר, דוברת של קבוצה תוך-כנסייתית הקרויה Kairos Response, שקידמה את הטלת החרם על החברות הישראליות, אמרה ל"ניו-יורק טיימס" בינואר, כי הכללת הבנקים הישראליים ברשימה השחורה חשובה מפני שהיא מרחיבה את מגוון העסקים הישראליים שנחשבים פגיעים ליזומת BDS בגלל קשריהם לבניה בהתנחלויות. "למיטב ידיעתנו, זו הפעם הראשונה שבנקים ישראליים הוכללו ברשימה כזו", היא אמרה אז.
המאבק בשבוע שעבר במליאת הוועידה הכללית של הכנסייה בין מתנגדי BDS לבין התומכים היה עז. אחת מהתומכות ב-BDS, ג'ניס נלסון, אמרה, כי אין שום תועלת בהמשך המעורבות בחברות שמפרות זכויות אדם בתקווה שיהיה אפשר להשפיע עליהן מבפנים. "ישנן חברות שמעוניינות להפיק רווחים מכיבוש פלסטין שאנו מדברים עימן במשך שנים רבות, רבות, ולשווא", היא אמרה. "לא הייתי מציעה למשוך השקעות מחברה כלשהי אם לא היינו מנסים לפעול מבפנים כבעלי מניות, אך זה נמשך ונמשך בלי תוצאות. הגיע הזמן שנאמר שאיננו מעוניים ברווחים שנובעים מכיבושו של עם. זו לא יזמה אנטי-ישראלות, או אנטי-יהודית, אלא יזמה נגד הכיבוש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
