שיעור בצביעות

1.

"זהו ביטוי חריף להתבהמותה של חלק מהחברה, לאובדן דרך מוסרי, לבגידה בערכים הומניסטיים בסיסיים... ואף להתרסה כלפי שלטון החוק... במינוי ליברמן משדרת הממשלה ותשדר הכנסת, אם היא תאשרו, כי טוהר מידות מעניין כקליפת השום... זה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל... המינוי מהווה קריאת תיגר על הכרזת העצמאות... זה שיא של ציניות אנטי-פרוגרמטית, הפוגעת ובצדק באמון הציבור בנבחריו, אמון זה שנמצא בשפל כבר שנים ארוכות, הוא הכרחי לקיומה של דמוקרטיה"

(פרופ' מרדכי קרמניצר, במאמר ל"גלובס" השבוע על מינוי ליברמן).

פרופ' קרמניצר הוא איש רב זכויות ופעלים. הוא מומחה במשפט פלילי ובמשפט צבאי, הוא היה סגן התובע הצבאי הראשי ושופט צבאי, היה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמש כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' (אמריטוס) בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

דעתו ראויה להישמע והיא כמובן לגיטימית, אבל, וזה אבל גדול, כמו שאומרים: תראו מי מדבר.

2.

בנובמבר 2014 פרסמנו כאן תחקיר על האוניברסיטה העברית, שפרופ' קרמניצר הוא בשר מבשרה ("האוניברסיטה העברית פושטת רגל", "גלובס", 13.11.2014). המספרים שחשפנו בזמנו היו מדהימים, ושיקפו את שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית שהביאו אותה לעברי פי פחת.

הנה תזכורת למספרים, שרק הולכים ומתנפחים עם השנים:

12.6 מיליארד שקל, זה הסכום העצום שמשקף את ההתחייבות האקטוארית של האוניברסיטה העברית לתשלומי פנסיה תקציבית. בפשטות, זו ההתחייבות שקיבלה על עצמה האוניברסיטה לתשלום בעיקר לפנסיונרים שלה וגם לעובדיה הפעילים שזכאים לפנסיה כזאת (היא אמנם חלפה מן העולם בכל הסקטור הציבורי אבל התשלום הרי לא חלף, הוא רק עולה מדי שנה).

כרגיל במקומותינו, האוניברסיטה הרשתה לאמץ לעצמה ועל דעתה הסדרי פנסיה נדיבים ומפנקים מאוד. שיעורי הפנסיה מחושבים באופן הבא: אחרי 10 שנות עבודה בלבד הזכאים לפנסיה תקציבית צוברים 35% משכרם האחרון לפנסיה, כלומר 3.5% (!) בשנה.

תבינו עד כמה זה אבסורד: יש אנשים בפנסיה צוברת שיקבלו את היחס הזה, בקושי, אחרי 30 שנות עבודה ויותר. המדרג של הפנסיה התקציבית אמנם יורד אחר כך ל-1% לכל השנה ועולה שוב ל-2% עד התקרה המקובלת של 70% מהשכר האחרון, אבל 70% זה בהחלט לא סוף הסיפור באוניברסיטה המפנקת: יש גם "מענק שנים עודפות", צ'ופר לפורשים. ומה זה אומר? בפרישה לגמלאות באוניברסיטה משולם מענק שנים עודפות בשיעור של 100% מהמשכורת הקובעת לפנסיה בגין כל שנת שירות עודפת על 30 שנה. האקטואר שהעריך את התחייבויות האוניברסיטה לא כלל את החבות הזו וכתב בדוח שלו שהיא כלולה בדוחות הכספיים של האוניברסיטה.

ויש עוד צ'ופרים, כמו פרישה מוקדמת שמאפשרת לקבל את הפנסיה כבר בגיל 60 ("לפי רצון ההנהלה") ומענק פיטורים, הניתן לעובדים הפורשים לפנסיה מוקדמת כתוצאה מפיטורים (מדובר במענק בגובה חצי משכורת בגין כל שנת שירות). אפשר להגדיר זאת כך, ברוח הטרמינולוגיה של הסקטור הציבורי: באוניברסיטה העברית יש שכבה מאוד גדולה של עובדי דור א', שבגלל הזכויות העודפות שלהם, הדורות היותר מתקדמים די סובלים (מזכיר לכם משהו? חברת חשמל? בנקים? וכן, גם באוניברסיטאות יש נפוטיזם סמוי).

600 מיליון שקל, אלה תשלומי הפנסיה התקציבית השנתיים שמשלמת האוניברסיטה לפנסיונרים שלה. זה סכום אדיר, קרוב לשליש מהתקציב הכולל של האוניברסיטה, המעיק על התפעול השוטף שלה, מעיק על השכר לדור הצעיר יותר של העובדים באוניברסיטה ומעיק כמובן גם על התקצוב הממשלתי שהולך וגדל כדי "להתאים" את עצמו לתשלומי הפנסיה הנדיבים באוניברסיטה. וגרוע מכול: תשלומי הפנסיה הללו, בגובה של כ-600 מיליון שקל ויותר (לא כולל "מענק שנים עודפות"), יעיקו על האוניברסיטה במשך 12 השנים הקרובות ורק אז יתחילו לרדת באיטיות. את המחיר משלם כמובן תקציב המדינה, שנאלץ "לעזור" לאוניברסיטה הרבה יותר מכפי שצריך, משהו בסביבות של לפחות 1.4 מיליארד שקל בשנה, התמיכה התקציבית הגבוהה ביותר בתקציב ההשכלה הגבוהה. זה מכספי משלם המסים.

התוצאה היא שבכירי האוניברסיטה מסוגלים להגיע לחבילת פנסיה של 8-10 מיליון שקל כל אחד, בהנחה ששירתו זמן רב את האוניברסיטה והגיעו לרף השכר העליון. וזה לא הכול, כי בדרך כלל כוחם של המרצים המבוקשים עדיין במותניהם, ויחד עם הפנסיה התקציבית השמנה הם ממשיכים להרצות במכללות מבוקשות שהשכר בהן למרצים יותר נדיב, או לשרת עמותות כמו "המכון הישראלי לדמוקרטיה", כפי שפרופ' קרמניצר עושה, בשכר שהגיע למאות אלפי שקלים בשנה.

במקביל לפרסום התחקיר התחיל האוצר לפשפש בתנאים החריגים שתפרה לעצמה האוניברסיטה העברית, למעשה, על דעת עצמה. מתברר שהצבירה המואצת באחוזי הפנסיה, המענק על שנים עודפות ומענקים נוספים לקצבה ושיעור תוספת היוקר מנוגדים, לכאורה, לסעיפים בחוק יסודות התקציב ולחוק הגמלאות. האוצר דורש, למעשה, להחזיר, במצטבר, כולל תשלומים עתידיים, משהו כמו מיליארד שקל(!). בשורה התחתונה, ראשי האוניברסיטה, לפחות לעת עתה, די מצפצפים על הדרישות הללו. הם מתנהגים ומתנהלים כאחרוני הבריונים, והכול בתחפושת נאורה, ליברלית, מתנשאת, מצוחצחת לשון, גבוהת מצח - כי הרי "מגיע לנו".

בשלהי 2015 גם פורסם דוח ביקורת חמור על מצבה הפיננסי של האוניברסיטה. נכתב שם, בין היתר, כי מצב הנזילות של הארגון גרוע, שהאוניברסיטה עשתה שימוש בתקבולים לצורכי מחקר ופרויקטים מיוחדים ובנכסי קרנות צמיתות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לצורך מימון פעילותה השוטפת ולכיסוי גירעונות. כלומר, כספים שנועדו למחקר, נותבו למעשה לתשלומי פנסיה תקציבית מנופחים. נכתב שם שהדבר מעיד שמצבה הפיננסי של האוניברסיטה קשה מאוד, עד כדי אפשרות כי בהתקיים אי-אלו נסיבות, כגון האטה בקצב התרומות לפרויקטים חדשים, היא עלולה להגיע לכדי קושי לעמוד בהתחייבויותיה. אל דאגה, היא לא תגיע למצב הזה. משלם המסים יסתום כל גירעון מתקציב המדינה, כדי לממן את חגיגת הפנסיה התקציבית באוניברסיטה.

דוח הביקורת החמור הזה, שלכאורה היה חסוי, מצביע על ממצאים חמורים גם בתחום הפרויקטים באגף בינוי ותשתיות, שבמקרה אחר היה מיד מקפיץ את כל טהרני התקשורת בבקשה-דרישה לפתוח בחקירת משטרה וכד'. אבל כנראה התקשורת הטהרנית מגינה על בשר מבשרה, האליטה האקדמית, שמתריעה יום ולילה על אובדן הדרך של הדמוקרטיה הישראלית.

3.

פרופ' קרמניצר אמנם לא מנהל את האוניברסיטה העברית, ולא אחראי כמובן לכל כשליה, גירעונותיה וכד' (ונהנה, בין היתר, מתנאי הפנסיה התקציבית הנדיבים והמנופחים באוניברסיטה). אבל, הוא מומחה למשפט, משפט פלילי במיוחד, שמצוטט תחת כל עץ רענן.

מעניין אותנו מאוד לדעת מה הוא חושב על התנהלותה של האוניברסיטה העברית, שלמעשה מוגדרת על-ידי האוצר כעבריינית על החוק, וכמי שצפצפה עליו וממשיכה לצפצף עליו שנים ארוכות: האם זו לא "התבהמות", האם זה לא "אובדן דרך מוסרי", האם זו לא "התרסה כלפי שלטון החוק", האם זה לא "סותר את אופיה הדמוקרטי של ישראל", האם זה לא "פוגע בצדק ובאמון הציבור", שנמצא "בשפל כבר שנים ארוכות והכרחי לקיומה של הדמוקרטיה"? והאם כל מי שמטיף לאחרים על הדברים הללו, בעצם מתנהג בדיוק כמותם?

פתאום מתברר שאפשר להיות בריון, שאפשר להיות שותף לקבוצה שנהנית מעבירות לכאורה על החוק, גם אם אתה חלק מחבורה של פרופסורים, חנוטים בחליפות ומדברים ברהיטות וברכות. חשוב שאת השיעור בצביעות הזה ילמדו (גם) בפקולטות למשפטים ולכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

 שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית