פוליטיקאי שעושה מה שבא לו

יסלחו לי המהללים, המתפעלים, המתרגשים עד דמעות מהערכיות, גדלות הרוח וזקיפות הקומה, ואלה שלפני רגע לא ידעו מי הוא בכלל והפכו למעריצים שרופים פתאום: "ז'ה סווי נה פה אבי גבאי". אני לא שותפה להתפעלות הכללית מההתפטרות הדרמטית של השר לאיכות הסביבה, בעקבות כניסתו של אביגדור ליברמן למשרד הביטחון וזריקתו של בוגי יעלון לכלבים.

אבי גבאי אינו מופת למצפון ציבורי וערכים, אלא עוד פוליטיקאי שעושה מה שמתאים לו ולמקורביו, במקרה שלו שר האוצר משה כחלון, שמינה אותו מינוי אישי לשר. בניגוד לאלה שראו בנאום ההתפטרות שלו סוג של "אני מאשים", נאום "חורבן הבית השלישי", אני מצאתי בו את כל הכשלים שליוו את השר לאיכות הסביבה מרגע כניסתו לממשלה.

גבאי, אמר באופן גלוי, לזכותו יש לומר, שהוא בא לשרת קודם כל את כחלון, ואכן כך היה. העובדה שמונה לשר לאיכות הסביבה, הייתה סוג של אילוץ , כיוון שבמקום לעסוק בענייני משרדו, היה טרוד בסוגיות הרבה יותר גדולות וקרובות לליבו של הבוס, כמו בעיית הדיור למשל. זאת הסיבה שכשניסו הכתבים לקושש מעט עצב על לכתו מהארגונים הירוקים, אותם היה אמור לייצג, מעטים, הביעו צער, הרוב השמיעו אנחת רווחה.

כשכחלון הודיע על נבצרות מעיסוק במתווה הגז, בגלל קשריו ההדוקים עם איש העסקים קובי מימון, הפך השר לאיכות הסביבה לזרועו הארוכה ולאיש שעמד כחומה בצורה נגד אישורו. "ראיתי מקרוב כיצד מתקבלת ההחלטה הכלכלית הכי גדולה בעשור האחרון", אמר בנאום הפרידה, "החלטה שנשענה בחלקה על חוסר ידע והבנה בסיסיים בכלכלה וניהול מו"מ, ורצף של ספינים על חשבון היכולת לצמצם את זיהום האוויר".

מתוקף תפקידו כשר לאיכות הסביבה, היה צריך גבאי לדחוף את אישור המתווה בכל מחיר, כדי שמפעלים מזהמים יוכלו להתחבר כמה שיותר מהר לגז טבעי כדי לצמצם את הזיהום. גבאי עשה את ההפך, בתואנה של דאגה לכלכלת ישראל. אתה שר אוצר, או שר לאיכות הסביבה?

ואם כבר הזכרנו את האוצר, למה היה צריך גבאי לשבת עם פקידי האוצר בדיוני התקציב? האם איכות הסביבה בישראל נמצאת במצב טוב כל כך שהוא יוכל להרשות לעצמו להתעסק בענייניו של כחלון? כיצד העז לצאת נגד המונופולים, כשהוא בעצמו שירת את אחד הגדולים שבהם, בזק, כמנכ"ל ויצא עם 52 מליון שקלים לפני מס, הכוללים בונוסים, שכר של 24 מליון שקלים ואופציות שאת רובן מימש.

אם מתווה הגז היה בנפשו, למה לא קם והתפטר כאשר אושר בממשלה סעיף היציבות המרוכך? דווקא ליברמן שבר אותו פתאום? "בעיני יש קו ברור שמחבר בין מתווה הגז, המתקפה על הצבא ועל סגן הרמטכ"ל", ניסה להסביר. "המטרה היא להחליש את השירות הציבורי ולמנוע ממנו לומר את דעתו לציבור".

עם כל הכבוד, אין קשר בין מתווה הגז לסגן הרמטכ"ל, אלא שקשוקה. אין קשר בין תהליכים של חוסר סבלנות ושנאת האחר, למו"מ קלוקל שניהלה מדינת ישראל עם חברת ענק במשך שנים, לבין מתיחות פוליטית בין ראש ממשלה לשר הביטחון שלו, שנמשכה כמה חודשים והעצימה בעקבות פרשת החייל היורה. אין פה קשר. מה שיש פה זה תירוץ תמוה להתפטרות בעיתוי שנבחר בקפידה כדי לסיים קדנציה בתדמית של "אביר שלטון החוק".

משום מה, יש לי שוב תחושה שהקול הוא קולו של גבאי, אבל המילים, הן מילותיו של כחלון. מכיוון ששר האוצר לא יכול להרשות לעצמו להתפטר מהממשלה, הוא נוקט בטקט מרתיע נגד נתניהו באמצעות איש שלומו. אחרי שסיים את תפקידו הפוליטי בפינאלה מהדהד, לא אתפלא אם נמצא בקרוב את גבאי מכהן כמנכ"ל או יו"ר של ארגון גדול במשק. לא בשביל הכסף, כמובן. בשביל הערכים והמטרה הנעלה.