ישראל - 1, ארה"ב - 1 .לא, גולשים יקרים, לא טעיתם וזה לא מדור הספורט, אם כי לנבחרת ישראל בכדורגל הייתה תוצאה זו מחמיאה מאד. אולם לצערנו לא מדובר בתוצאת כדורגל אלא בנתוני הצמיחה. 0.8%. נתון סביר ביחס לתחזיות בארה"ב מכיוון שמדובר בנתון רבעוני. נתון מזעזע מכל הבחינות בכל מה שקשור לישראל (אלא אם אתם כלכלנים ב-UBS, למשל, ואז תעוותו כל נתון על מנת לשרת את המטרה).
למי שכבר הספיק לשכוח, רק לפני שישה חודשים פרסם הכלכלן הראשי באוצר את תחזית הצמיחה לשנת 2016- 2.9%. קראתי לעומק את התחזית והנחות היסוד שלה והנחה אחת בלטה מאוד בהיעדרותה- שער הדולר. הסטטיסטיקה במקרה זה יבשה ופשוטה להפליא- כששער הדולר גבוה הצמיחה עולה, וכשהוא נמוך היא יורדת פלאים עקב הידרדרות היצוא, שהוא מקור הצמיחה מספר אחד בישראל. כיצד יתכן שאחד הגופים הכלכליים המובילים בישראל מתעלם באופן כל כך בוטה מהנתון הכי חשוב אולי לקביעת אחוז הצמיחה? לכלכלן הראשי באוצר פתרונים.
בנק ישראל ישר קו עם הנחות האוצר, וכך גם הגופים הבינלאומיים. לכולם היה נוח להתעלם מהמציאות. לזכותו של בנק ישראל ניתן לומר שתמיד התייחסו שם לחשיבות שער החליפין כגורם מעודד או מדכא צמיחה והם גם היחידים, בדרכם שלהם, שניסו להתמודד עם התופעות השליליות של המסחר הספקולטיבי בשקל, להן אנו עדים בעשור האחרון. השנה, כך נדמה, חרגה פעילות זו מכל פרופורציה והסבר הגיוני- גירעון בחשבון השוטף, צמיחה דועכת, אי יציבות מדינית גוברת והולכת, מחירי נפט עולים, דולר מתחזק בעולם כלפי רוב המטבעות, אבל בישראל השקל ממשיך להתחזק.
אז נכון שלאחר פרסום נתוני הצמיחה המבהילים החל השקל להיחלש, בעיקר עקב סגירת פוזיציות של כמה שחקנים דומיננטיים בשוק, והיחלשות זו לוותה בשבירת מחסומים טכניים שתרמו לפיחות נוסף, אולם בשבוע האחרון ראינו שחובבי השקל ממש לא הרימו ידיים, נהפוך הוא. כמעט כרגיל בכל יום אחרי שעות המסחר המקובלות, הופיעו השחקנים ובמחזורים דלילים דאגו שוב לחזק את השקל.
כלכלנים קצת יותר הגונים כבר מתחילים להתריע מפני הסכנה האורבת בפתח למשק הישראלי כתוצאה מהתחזקות השקל. גם כלכלני חברת הדירוג מודי'ס הצטרפו לאזהרות, אולם נדמה כי האזהרה החמורה מכולן, זו שצריכים בירושלים לקרוא ולשנן היטב היא אזהרת קרן המטבע שמודה לראשונה לאחר שנים כי העולם נפגע כתוצאה מיישום מוגזם של ניאו ליברליזם, שקברניטי הכלכלה בירושלים , כך נדמה , הם מגדולי סוגדיו.
המחקר המפתיע שמכה גלים בעולם שווה טור נפרד, אולם בשורה התחתונה טוענים מחבריו שזרימת ההון הזר למדינות מסוימות (וברור שישראל היא אחת מהן) והסגידה הבלתי מתפשרת לצמצום יחס חוב תוצר, גורמים לאי יציבות ופגיעה בצמיחה. אתם הבנתם את זה שם בירושלים או שצריך לרדת לצמיחה 0 עד שתבינו זאת ותפעלו? המלצתם החד משמעתית של עורכי המחקר היא שעל המדינות הנפגעות להגביל את תנועות ההון הזרות שגורמות לפגיעה בכלכלה.
אי אפשר להמשיך לגלגל עיניים לשמיים ולהמשיך להאשים את העולם בירידה החדה ביצוא. העולם מתאושש ואחד הגורמים העיקריים בגינם משלם המשק הישראלי מחיר כבד הינו השקל שאיבד כל פרופורציה למשקלו האמתי עקב פעילות ספקולטיבית. את זה חייבים בנק ישראל והאוצר לעצור ויש להם את כל הכלים הדרושים לכך. הצמיחה לנפש שלילית וזה רק יחמיר אם נמשיך לגלגל עיניים לשמיים ולומר שזה לא בידיים שלנו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
