על הכוונת

מה היה קורה אילו נשיא אמריקאי, או קנצלר גרמני, או ראש ממשלה ישראלי היה אומר את זה? ולדימיר פוטין אינו כאחד האדם. הוא יציר כפיה של תרבות פוליטית וולגרית וכוחנית, שרוחו של דונלד טראמפ פיעמה בה הרבה לפני דונלד טראמפ.

בסוף השבוע שעבר, פוטין נסע ליוון, ארץ שאיתה דורות של רוסים טיפחו קשר מיסטי, וחשבו את עצמם ליורשי גדולתה ההיסטורית. ביוון יש הרבה אהבת-רוסיה, שחלקה נוגעת לדת ולמסורת, וחלקה נוגעת לפלירט יווני עקוב מדם עם סטאלין, לפני 70 שנה. זה עניין עמוס לעייפה באירוניות משיחיות: קואליציה של נזירים אורתודוקסיים ושל אידיאולוגים לניניסטיים, ששנאת הדמוקרטיה המערבית משותפת להם.

פוטין מחפש עד ייאוש סדק בחומת אירופה והברית האטלנטית. הוא מחפש אותה בחוליות החלשות, כמובן: בהונגריה, בסלובקיה, בבולגריה, שהיו לפני 30 שנה לוויינים במערכת השמש הסובייטית; ויוון, שניצלה מידי סטאלין מכוח "תורת הבלימה" של הנשיא טרומן, ב-1947. אף כי ניצלה, היא לא הצליחה לעבור הסבה ממשית לדמוקרטיה מערבית ליברלית. תולדותיה מאז 1947 רצופות אכזבות ואסונות. בקצה האסון הנוכחי עומדת ממשלה, ששורשיה הרעיוניים והרוחניים טמונים בסטאליניזם של שנות ה-40.

הצליין פוטין על ההר

לשם בא בשבוע שעבר פוטין, כדי להטעים את הגורל המשותף באמצעות אסוציאציות פוליטיות ודתיות. שוטר-החרש משכבר הימים, המאמין שנפילת הקיסרות הסובייטית הייתה "האסון הגיאו-פוליטי הגדול ביותר של זמננו", עלה לרגל אל הר אתוס, מן האתרים המקודשים ביותר של הנצרות האורתודוקסית. התירוץ היה מלאות אלף שנה לנוכחותם של נזירים רוסיים על פסגת ההר, שבה מצטופפים 20 מנזרים.

הצליין פוטין גם ערך מסיבת עיתונאים משותפת באתונה, עם ראש ממשלת יוון ציפראס. זה היה מופע אופייני של רחמים עצמיים, המתיישב יפה עם מצב הרוח הכללי ברוסיה. רוב הרוסים משוכנעים שהם קורבנות של שרשרת קונספירציות. סוד כוחו של פוטין הוא הצלחתו לשכנע את בני ארצו, שהוא מגונן עליהם מפני מזימות נוספות נגד שלומם. אף כי כלכלת רוסיה מרוסקת, פוטין מוסיף ליהנות משיעורים מטאפיזיים של אהדה.

הרגעים הקשים ביותר הם אלה שבהם הקורבן פוטין מתמזג עם התוקפן פוטין.

איש אינן מאזין לנו. איש אינו רוצה לדבר איתנו. איננו שומעים אלא מליצות כלליות, שזה אינו מכוון נגד רוסיה", הוא אמר על תוכנית ההגנה האנטי-בליסטית של נאט"ו. "לפנים, הדברים היו אמורים באיום גרעיני מצד איראן, שהיה צורך לבלום אותו. איפה תוכנית הגרעין האיראנית עכשיו? היא אינה קיימת".

התוכנית האנטי-בליסטית של נאט"ו הייתה מיועדת מלכתחילה להתגונן לאו דוקא מפני טילים גרעיניים של איראן, כי אם מפני טילים כלשהם שאיראן מוסיפה לשקוד על פיתוחם. אבל דקויות כאלה אינן מעניינות את נשיא רוסיה, בוודאי לא כאשר הוא עסוק בתיאור האיום הקיומי הנשקף לארצו מצד הדמוקרטיות המערביות.

הפולנים והרומנים

להלן הכריז נשיא רוסיה, במסיבת העיתונאים היוונית שלו, כי פולנים ורומנים המתגוררים באזורים סמוכים למערכת ההגנה האנטי-בליסטית של נאט"ו "פשוט לא ידעו מה פירוש להיות על הכוונת". אבל "היום אנחנו נאלצים להוציא אל הפועל צעדים מסוימים להבטיח את ביטחוננו". לשון אחר, מעתה ואילך אזרחים רומניים ופולניים אמנם יימצאו "על הכוונת".

קשה להיזכר אימתי בקע איום כל כך מפורש על חייה של אוכלוסיה אזרחית מפי מנהיג של ארץ שאינה נקראת צפון קוריאה או איראן, או עיראק של סדאם חוסיין.

כדי למצוא שווי-ערך להזהרות פוטין עלינו לפשפש במרתפים החשוכים של שנות ה-30 של המאה שעברה; או בימים הקודרים ביותר של המלחמה הקרה.

הגנרל צורח עלינו

גנרל בריטי, סיר ריצ'רד שירף (Shirreff), עתה זה פרסם ספר בדיוני על מלחמה ממשמשת ובאה עם רוסיה ב-2017. הגנרל בדימוס, שעד לפני שנתיים היה המשנה למפקד העליון של צבאות נאט"ו באירופה, מנסה לתאר באמצעים ספרותיים את החולשה המבהילה של הברית הצפון אטלנטית ואת דרגת הפגיעות של חברותיה המזרחיות ביותר, הבלטיות הקטנטנות, לטביה, אסטוניה וליטא.

לא ראיתי עדיין את הספר, אבל על פי ביקורת ב"פייננשל טיימס", זה כישלון ספרותי. כך או כך, לא כישרון הכתיבה והסיפור של הגנרל הוא הנותן אלא המסר שהוא מנסה לשגר: תמימות, חולשה ועצלות במנהיגות הפוליטית של נאט"ו לנוכח הסכנה הגוברת מצד רוסיה. האיש מס" 2 לשעבר במדרג הצבאי של נאט"ו "צורח עלינו, שיהיו דרושים שבועיים להעביר תחמושת מגרמניה לפולין" בזמן משבר.

מרכז המחקר האסטרטגי החשוב ראנד בקליפורניה עתה זה פרסם ממצאים של משחק הדמיה על פלישה רוסית ללטביה ולאסטוניה (http://tinyurl.com/rand-simulation).

משתתפי המשחק הגיעו למסקנה העגומה, ש"בהיערכות הקיימת, נאט"ו אינה מסוגלת להגן בהצלחה על חברותיה החשופות ביותר". בכל משחקי ההדמיה שערך המרכז, לכוחות הרוסיים נדרשות 60 שעת כדי להגיע אל שערי ריגה וטאלין, ערי הבירה של לטביה ושל אסטוניה.

הסלים - או להשלים

מצב עניינים כזה יעמיד את נאט"ו בפני ברירה קשה: להסלים, עד עימות גרעיני; או להשלים, עם תוצאות לא-חזויות לעתיד אירופה ולעתיד הברית.

אבל לא הכול אבוד, מפני שהכנה צנועה יחסית מבעוד מועד תוכל למנוע כיבוש רוסי. כל מה שצריך, לפי ראנד, הוא "כוח של בערך שבע חטיבות, בהן שלוש חטיבות משוריינות כבדות עם תמיכה הולמת של כוח אוויר ושל טילי קרקע". אה, כן, נחוצה גם "נכונות להילחם מיד עם פרוץ מעשי האיבה".

קשה להתלונן על אירופים, אם המלים "נכונות להילחם" אינן עריבות לאוזניהם. 70 שנה חלפו מאז המלחמה הגדולה האחרונה באירופה, והן כנראה תקופת השלום הארוכה ביותר מאז ומעולם ביבשת.

חולשה קיבוצית באירופה

היעדר הרצון הפוליטי בהכרח מזכיר את מינכן 1938, או את גל הפציפיזם שפקד את אירופה בתחילת שנות ה-80 במחאה נגד מודרניזציה של הטילים הבליסטיים האמריקאיים על אדמתה. "תנועת שלום" גדולת ממדים צצה אז, בין השאר בהשראת קומוניסטים פרו-סובייטיים. על משתתפיה התחבבה הסיסמה, הנשמעת הרבה יותר טוב באנגלית, Better red than dead ("מוטב להיות קומוניסט מאשר להיות מת").

עכשיו, רוסיה הכבר-לא-אדומה מזרימה סובסידיות לארגונים של הימין הקיצוני, גם כאשר היא מפלרטטת עם המרקסיסטים-לניניסטים באתונה. ממש כמו היטלר ומוסוליני, פוטין סומך על מצב הדעת של חולשה קיבוצית באירופה. טראמפ בבית הלבן בהחלט יקל עליו.

לישראלים יש סיבות טובות להתעניין. רוסיה כבר חזרה אל המזרח התיכון, כרתה ברית צינית עם איראן, ומשפיעה במישרים על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל. פוטין האגרסיבי הוא פוטין מסוכן, גם אם יש פוליטיקאים ישראליים המאמינים שהם יודעים איך לטפל בו.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny