היום (ב') צפוי להתקיים בבג"ץ דיון מלא אמוציות בפני הרכב של שלושה שופטים: דייגי המכמורות הגישו עתירה נגד אגף הדיג במשרד החקלאות ונגד החברה להגנת הטבע, בנוגע למגבלות החדשות שהטיל אגף הדיג במשרד החקלאות לפני חודשיים על דייגי המכמורת, מגבלות שמאיימות על פרנסתם.
אגף הדיג מאשים את המכמורתנים בכך שרשתותיהם נגררות על קרקעית הים באופן פראי, בעיקר בסביבה החולית במרחק כקילומטר מהחוף, והדבר מתבטא בהרס ובנזק חמור לסביבה הימית ולמינים רבים של דגים ויצורי ים. הטענות נסמכות על עבודות שהציגו החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים במשרד להגנת הסביבה.
מ-15 מטר ל-40 מטר
המכמורתנים מצדם טוענים, שאגף הדיג במשרד החקלאות מתפקד באופן לקוי, קיבל החלטות לא מקצועיות והוציא מגבלות ללא סמכות, ואפילו ממניעים זרים.
בעקבות פעילות ולחץ של החברה להגנת הטבע בשנים האחרונות, הטיל אגף הדיג לפני חודשיים שתי מגבלות חדשות על המכמורתנים. האחת, הפסקת פעילות דיג בחודשים יוני-יולי-אוגוסט, התקופה שאחרי ההשרצה והקרויה "עונת הגיוס", שבה הדגיגים מתפתחים. על כך אין ולא יכולות להיות לדייגים טענות, כי זהו מהלך מקובל בתחום הדיג, לצורך שמירה על משאב טבע הזקוק להתחדשות.
לב המחלוקת נעוץ במגבלה החדשה שהטיל אגף הדיג על המכמורתנים, מגבלה שמופיעה גם ברישיונות הדיג החדשים. עד היום היו המכמורתנים רשאים לדוג בקרקעית עד עומק של 15 מטר מפני הים. על פי התנאים החדשים ברשיונות הדיג, מותר למכמורתנים לדוג רק בעומק העולה על 40 מטר מפני הים.
כנגד הטענות בסגנון "עוד מעט ייגמרו הדגים בים" מצד הירוקים, עומדים שני מומחים בולטים בתחום, ד"ר דני גולני מהאוניברסיטה העברית שכיהן כיועץ במשרד החקלאות, וד"ר מנחם בן ימי, מי שזכה לתואר איש הדיג מספר 1 בעולם במגזין דייג עולמי מוביל. לטענתם, נתוני החברה להגנת הטבע אינם תקפים, אין פגיעה בדגה ובאיזורי הדיג של המכמורתנים, וכי כמות הדגים לא השתנתה מהותית ב-40 השנה האחרונות.
על מנת להכשיר את המגבלות החדשות ולקבע אותן בתקנות, הובא הענין לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בתחילת פברואר והוצג על ידי מנהל אגף הדיג, ניר פרוימן. חברי הכנסת התבטאו בחריפות רבה על כך שלא ראו תוכנית מסודרת ומגובה בנתונים ומחקרים רציניים, ועל הנתק בין אגף הדיג לדייגים. "דיון כל כך מאכזב, לא אפוי, לא רציני.. ." אמר היו"ר ח"כ איתן כבל. "אני אבקש לשבת עם השר כדי להבין את הסיפור".
השרצים הטמאים
ועדת הכלכלה סירבה לתת גיבוי לתקנות המוצעות, ומכאן התגלגלו העניינים לעתירה של המכמורתנים לבג"ץ נגד רשיונות הדיג החדשים שמנפיק אגף הדיג, בטענה שהתקנות עליהן מסתמך רישיון הדיג החדש כלל לא אושרו כחוק.
בכירים ומומחים באגף הדיג מביעים תמיהה על כך שאגף הדיג והחברה להגנת הטבע מתעקשים על הטלת מגבלת דיג מכמורת באזורים שעומקם 40 מטר ופחות, דבר שירחיק את המכמורתנים למרחק של אפילו 5 קילומטרים מהחוף ויהפוך את הדיג ללא רווחי. הם מצביעים על כך שברוב מדינות אגן הים התיכון, המגבלה החריפה ביותר היא של 30 מטר עומק.
ל"גלובס" נודע שמשרד האוצר הכיר בכך שמדיניות משרד החקלאות עלולה להביא לחיסול ענף דיג זה, שבו פועלות 23 ספינות. 17 מכמורתנים הודיעו שהם מוכנים לצאת מהענף. האוצר מציע להם פיצוי של 25 מיליון שקל, אבל הם דורשים פיצוי של 182 מיליון שקל. שאר המכמורתנים אינם מדברים על פיצוי, אלא טוענים נגד התקנות והתנאים שהוצבו בפניהם.
אם בג"ץ יכשיר את הנחיות אגף הדיג, תהיה כמובן פגיעה רצינית בהכנסותיהם של דייגי המכמורת, שעל היקפו, כאמור, מתנהל מו"מ בין המכמורתנים לאוצר. הנזק הכספי העיקרי למכמורתנים שייגרם בגלל מגבלת העומק של 40 מטר נוגע לדיג חסילונים, השרימפס, שאותו צדים בעיקר בעומק סביב 30 מטר. יש המתלוצצים על כך, שראשי משרד החקלאות הנוכחיים מסיעת הבית היהודי לא יצטערו אם דייגים יהודים לא יתעסקו עם השרצים הטמאים, אפילו אם דייגי עזה ירוויחו יותר.
מגבלת העומק של 40 מטר גורמת לנחת בכיוון אחר לגמרי - אצל חברות העוסקות בניצול מאגרי הגז בים התיכון. צינור הגז הימי של מדינת ישראל מתחיל במעמקי הים התיכון במרחק של 13 מייל ימי מול אשקלון. מול נמל אשדוד הצינור מתחיל במסע צפונה לאורך החוף, עם יציאה אחת בחדרה ותחנה סופית בחוף דור.
צינור הולכת הגז מאשדוד לדור לאורך החוף של מדינת ישראל הונח על קרקעית הים בעומק של 30 מטר. אם אין דיג מכמורת עד עומק 40 מטר, יש הרבה פחות סכנה לשלום הצינור. אם אמנם זה שיקול במסגרת הפרשה, מדובר בשיקול לגיטימי שיש להציג אותו באופן גלוי לדיון ציבורי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.