שיעור באסטרה-לוגיה: "מכונית השנה של אירופה"

תחרות "מכונית השנה של אירופה" נחשבת לאחת היוקרתיות והאגרסיביות ביותר בתעשיית הרכב. היא מאורגנת על ידי קבוצה של עיתוני רכב מרחבי אירופה ובחבר השופטים שלה חברים 58 עיתונאים מ-14 מדינות. כמו האירוויזיון, גם התחרות הזו אינה חפה מפוליטיקה ומשיקולים לאומיים, אולם לשבחם של המארגנים ייאמר, שהם נוקטים במדיניות של שקיפות, כולל פרסום ברשת של הציונים שהעניק כל אחד מהשופטים לכל אחת מהמכוניות לצד הנימוקים לניקוד.

השנה התמודדו על התואר כ-35 דגמי רכב חדשים ומחודשים ואלה צומצמו לרשימה של שבעה מועמדים שכללה, בין השאר, דגמים מכובדים, כמו אאודי A4, ב.מ.וו סדרה 7, וולבו XC90 ויגואר XE. את הפרס קטפה בשקלול הכולל אופל אסטרה החדשה.

יהיה מי שיראה את הבחירה במכונית המשפחתית העממית היחידה ברשימה היוקרתית בתור בחירה "חברתית", אבל לא מדובר ב"ניצחון של העניים על העשירים". מאחורי הזכייה ניצבת השקעה של למעלה מ-1.5 מיליארד דולר מצד GM בפיתוח פלטפורמה מודולרית קומפקטית חדשה וקלת משקל עבור האסטרה ונגזרותיה ופיתוח שורה של מנועים חדשים ומפעלי ייצור מתקדמים. זוהי הוצאה, שרק יצרני-על עם כיסים גדולים יכולים כיום להרשות לעצמם.

הבחירה הביאה כבוד וקצת נחת למותג גרמני, שלפני פחות מעשר שנים עתידו היה לוט בערפל. למחלקת העיצוב של אופל תמיד הייתה "יד" טובה בעיצוב דגמים חדשים ובמקרה של האסטרה היא מתבטאת במראה ספורטיבי, ידידותי לעין ומאוזן. העיצוב שומר על כמה מהסממנים המוכרים של המכונית לדורותיה - כמו חרטום צר ומפתחי גלגלים גדולים - לצד אלמנטים "אופנתיים", כמו משטח שחורים מבריקים בדפנות האחוריות, שיוצרים אפקט של "גג צף".

מכונית המבחן שלנו משכה לא מעט תשומת לב ברחוב הישראלי, אם כי ניתן להניח, שלחלק מכך אחראי צבע אדום-פרארי וחישוקי 17 אינץ' מרשימים, שעמם הגיעה גרסת האבזור הבכירה. תא הנוסעים משלב חדש ומסורתי. בצד החדש אפשר למצוא השקעה בולטת בשדרוג איכות החומרים והייצור עם שלל משטחים רכים בכל פינה חשופה, רכיבים נעים שמחליקים בשקט ובאלגנטיות למקומם ובידוד רעשים שאינו נופל מזה של המתחרה לבית פולקסווגן.

האבזור מותיר רושם עשיר ואיכותי ולא בכדי. אופל ישראל מקפידה לייבא את המכונית עם אבזור נוחות ובטיחות מקורי של היצרן במקום התקנה מקומית הנפוצה, כמו למשל מסך מולטימדיה מקורי שנראה חד וברור בכל תנאי התאורה החיצונית ותפעולו נוח. גם מערכת ההתרעה לנסיעה לאחור פועלת בצורה מדויקת ואילו המערכת המובנית להתרעה מפני התנגשות אינה מפציצה את הנהג בשלל התרעות שווא כפי, שקורה לא מעט במערכות מקבילות מהתקנה מקומית.

מרווח הפנים בתא מכובד בהחלט תודות לבסיס גלגלים נדיב ושלושה מבוגרים יכולים למצוא מקום מאחור אם כי מרחב הראש אינו נדיב במיוחד . יש בקבוצה גם מתחרות עם נפח תא מטען גדול יותר.

בצד "המסורתי" אפשר למצוא לוח מחוונים עם שני שעונים בעלי גרפיקה דהויה למדי - שעומדים בניגוד למסך ה-LCD האיכותי ששתול ביניהם - ומנגנון קשיח ומגושם להטיית מסעד המושבים הקדמיים.

מתחת למכסה המנוע נמצא מנוע טורבו בנזין חדש בנפח 1.4 ליטר, מפיתוח עצמי של אופל, שמייצר 150 כ"ס מכובדים ו-24 קג"מ ב-2,000 סל"ד. זהו כיום אחד המנועים החזקים בפלח המשפחתי ותוספת הכוח והביצועים בהחלט מורגשת. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 8.9 שניות בלבד, אבל יותר מרשים הוא הדחף המאסיבי שהמנוע מייצר בעליות תלולות והפעולה החלקה והשקטה שלו במהירויות שיוט, שנושקות ל-150 קמ"ש. אמנם תחת עומס צליל המנוע הוא לא המעודן והשקט ביותר בו נתקלנו, אבל הרעש לא מגיע לרמה של מטרד.

לתיבה האוטומטית בת שש המהירויות אין מצב "ספורט" כמו אצל רוב המתחרים, אולם התכנות שלה מאוזן היטב עם מנעד העברות, שנע בין הורדות זריזות מאוד - כאשר הנהג מכביד את רגלו על דוושת התאוצה - ועד מעבר תכוף להילוכים גבוהים בנסיעה רגועה לטובת חיסכון. מנגד, נראה שהמוח של התיבה לא אוהב במיוחד התערבות ידנית של הנהג בהעברות ומגיב עליהן לעיתים בנקישה. אופל נוקבת בצריכה ממוצעת של 18.5 ק"מ לליטר לגרסה הזו ואנחנו רשמנו צריכה ריאלית שנעה סביב 12 ק"מ לליטר במסלול שכלל לא מעט עליות ורגל כבדה על דוושת התאוצה.

המנוע הבריא זוכה לתמיכה הולמת משלדה חדשה וקלת משקל, שמציגה שילוב טוב בין ספיגת זעזועים בעיר והתנהגות כביש. למרות נטיה לכיוון "גרמני" נוקשה, היא לא מתרסקת על בורות ולא חובטת בנוסעים. מנגד היא צולחת פניות הדוקות ומהירות על כבישים מפותלים בקלילות עם מינימום של תנודות גוף מיותרות. קרוב לוודאי, שלחלק מהתחושה הספורטיבית תרם הגומי הרחב והיקר שאותו נעלה גרסת העילית שלנו, אבל עדיין זו מכונית מהנה, שמאפשרת לנהג לנצל כהלכה את ההספק המשודרג. חבל רק שאופל לא הלכה עד הסוף גם באגף ההיגוי וציידה את המכונית בהיגוי יותר חד וכבד, שלו היא ראויה.

אופל אסטרה החדשה מתומחרת בטווח של כ-132 עד כ-140 אלף שקלים בהתאם לגרסה. זה מחיר די ממוצע - גבוה מעט יותר מפורד פוקוס ונמוך משמעותית משל הגולף המקבילה (עם 150 כ"ס). גרסת הסטיישן אפילו עוד יותר אטרקטיבית לטעמנו עם פער מחיר שולי של כאלף שקלים בינה לבין ההאצ'בק. זו בהחלט מכונית הגיונית מכף רגל ועד ראש שראויה לתואר המכובד בו זכתה. אלא שבפלח ההיפר-תחרותי הזה, שבו מתמודדות בישראל - על נפח מכירות מתכווץ - קרוב לעשר מתחרות ישירות, ועוד צבא עצום של מתחרות עקיפות מפלחים אחרים, מה שמייצר מכירות הם לא פערי מחיר של כמה אחוזים, אלא בעיקר השקעה בשיווק, מיתוג ובניית תדמית. וכאן מדליות ותארי כבוד אינם מספיקים.

 אופל אסטרה

חלק מהמתחרות

פורד פוקוס

המשפחתית של פורד, שמיוצרת בגרמניה, נחתה לאחרונה בארץ לאחר שדרוג מקיף. בליבו ניצב מנוע טורבו חדש בהספק 150 כ"ס ותיבה אוטומטית חדשה. הביצועים המשודרגים אלה ארוזים בחבילה איכותית ומאובזרת יותר, עם שיפורים נלווים במתלים ובהתנהגות.

טויוטה אוריס הייבריד

ב-134 אלף שקל מציע טויוטה את האופציה ההיברידית היחידה בפלח. מנוע ה-1.8 ליטר מייצר 136 כ"ס והביצועים אינם זריזים כמו אצל הגרמניות, אבל החיסכון בדלק מופלג ותא הנוסעים מציע חבילה מרווחת ומאובזרת. גם לאוריס יש גרסת סטיישן.

פולקסווגן גולף 1.4

פולקסווגן גולף, עם מנוע 1.4 ליטר טורבו בהספק 150 כ"ס, עולה 145 אלף שקלים ברמת האבזור ההתחלתית והיא זריזה יותר תודות לתיבה כפולת מצמדים. מידותיה דומות לאלה של האסטרה ואיכות הייצור שלה מרשימה. ב-130 אלף מקבלים את גרסת הבסיס עם 125 כ"ס.