"ישראל 'מגרדת' את המיתון. אנחנו קרובים אליו מאוד; גם ברבעון הנוכחי נראה נתונים לא טובים"

המשק קרוב מאוד לכניסה למיתון - כך מעריך היום (ב') פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. בראיון ל"גלובס" מגלה ליידרמן כי קצב הצמיחה הנמוך מאוד שנרשם ברבעון הראשון של השנה (0.8%) נמשך גם עמוק לתוך הרבעון השני, ולמעשה - ואם לא יחול שינוי דרמטי בימים הקרובים - המשק ירשום שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית בתוצר לנפש, וייכנס למצב שמוגדר מיתון על-פי הכללים המקובלים.

על-רקע נתונים עלה חתך היום בנק הפועלים את התחזית שלו לצמיחת המשק ב-2016 - מ-2.8% ל-2.2% בלבד. מדובר בגוף המרכזי הראשון שחותך תחזית צמיחה - וכעת נותר לראות האם גם משרד האוצר, בנק ישראל, הארגונים הבינלאומיים וסוכנויות דירוג האשראי ילכו בעקבותיו. מודי'ס כבר הודיעה בשבוע שעבר שהיא רואה בנתוני הצמיחה החלשים אירוע שלילי מבחינת דירוג האשראי, אך נמנעה בשלב זה מלשנות את הדירוג או את תחזית הדירוג לחודשים הקרובים.

- גם בשנה שעברה היה רבעון אחד חלש מאוד של 0.3%, ובכל זאת השנה הסתיימה בצמיחה של 2.6%.

ליידרמן: "השנה מתחילה בצורה חלשה ואני מדבר על המחצית הראשונה, ולא רק על הרבעון הראשון, כי אנחנו לא רואים שינוי ברבע השני ואנחנו כבר בחודש מאי - כך שיש לנו כבר נתונים על שני שלישים מהרבע השני. זה משפיע מאוד על הממוצע של 2016 לעומת הממוצע של 2015. זה מה שמכונה בשפה המקצועית 'השפעת קצה'. אנחנו צופים שהייצוא יתאושש במשך השנה, אבל ברגע שהתחלת את השנה ברמה מסוימת, נמוכה, זה משפיע מאוד על כל השנה. אז בסך הכול מדובר על תיקון מ-2.8% ל-2.2%".

- זה לא תיקון קטן.

"ברור. הוא תיקון משמעותי מאוד".

- ממה נובע התיקון? הרי לפני שלושה חודשים כולם היו רגועים.

"גם אנחנו (היינו רגועים - ע.ב). אבל הייתה הפתעה לכולנו בנתון של הירידה של 13% בייצוא (ללא חברות הזנק ויהלומים) במונחים שנתיים ברבע הראשון של השנה. ידענו שיש בעיה בתחומי הייצוא התעשייתי, אבל זה נתון שמצביע על חולשה בפעילות הזו, שאגב, היא תופעה אוניברסלית. אתה רואה במדינות אסיה שמושפעות מהמצב בסין, אבל סביר להניח שההשפעות עלינו חדות יותר, בגלל ההתמקדות שלנו בתחומים כמו הטכנולוגיה, הפארמה וכיוצא באלה - תחומים שברמה הבינלאומית נראים די חלשים מתחילת השנה".

- אבל גם לפי התחזית המעודכנת שלכם, אנחנו עדיין בצמיחה חיובית. אז למה מיתון?

"צמיחה של 2.2% היא צמיחה שהרבה מדינות אולי היו מתקנאות בה, אבל מה שמדאיג זה השינוי, כלומר העוצמה שלו. מה שנורא חשוב להבין זה שמכיוון שהאוכלוסייה בישראל גדלה בקרוב ל-2% לשנה, בישראל נהוג להגדיר מיתון מצב שבו התוצר גדל בפחות מגידול האוכלוסייה, כך שבעצם השינוי בתוצר לנפש הוא שלילי".

- אז אנחנו במרחק של חודש וחצי ממיתון?

"מכיוון שלהערכתנו, ברבעון הנוכחי גם נראה נתונים לא במיוחד טובים, אז במובן ההגדרתי אנחנו מגרדים את המיתון, קרובים מאוד למיתון, במשמעות של ירידה בתוצר לנפש. חשוב להדגיש שאנחנו לא מדברים על חולשה כללית וכוללת, כי הצריכה הפרטית ממשיכה להיות מנוע צמיחה שגדל ברבע הראשון של השנה ב-4% - וזה מה שמרגיע לעת עתה. אבל לחשוב על משק שתלוי כל כולו בצריכה הפרטית, זה בוודאי משהו שמעורר שאלות.

"גם הנתונים של שוק העבודה מצוינים, ויש פה כאילו פרדוקס - כי האבטלה ירדה בעדכון האחרון מתחת ל-5%. אבל אנחנו יכולים לומר על פרדוקס האבטלה הזה שני דברים: ענפי הייצוא לא עתירי עבודה כיום במשק הישראלי. יש לך גידול בתעסוקה במגזר הציבורי והמון שירותים מקומיים - בריאות, חינוך, רווחה. דבר שני, בהסתכלות קדימה שוק העבודה הוא בדרך כלל בפיגור להתפתחויות המקרו, כלומר כשמתחיל מיתון במדינה כלשהי, שוק העבודה הוא בדרך כלל מהאחרונים שמגיבים".

- מעבר לכותרת של 'מיתון בפתח', אילו משמעויות נוספות יש למצב החדש הזה?

"קודם כל, לגבי תקציב המדינה. עכשיו אנחנו בשלבי הכנת תקציב דו-שנתי ברור שכל התקציב מתבסס על הערכות כלכליות והנחות מקרו שמבססות את התחזית להכנסות המדינה מגביית מסים. יש קשר משמעותי מאוד בין הצמיחה להכנסות, כי כמעט כל מערכת המס תלויה בפעילות הכלכלית. יש זיקה הדוקה מאוד בין תחזיות הצמיחה להכנסות המדינה ממסים".

- כלומר, זו קריאת השכמה לכלכלן הראשי, לבחון מחדש את התחזית להכנסות המדינה?

"ברור. לא רק לכלכלן הראשי, אלא לכל התהליך. עוד לפני שמביאים לממשלה הצעות קונקרטיות, חשוב מאוד שההערכות יהיו עדכניות. יכול להיות שמאמינים עדיין שהצמיחה תהיה 2.8% השנה. עכשיו אנחנו מדברים על תקציב דו-שנתי, וחייבים להביא בחשבון את אלמנט האי-ודאות לגבי השנה השנייה. זה אומר שתקציב המדינה הדו-שנתי - אם היו שואלים אותי - יצטרך להיות זהיר מאוד ושמרן מאוד מבחינת מדיניות ההוצאות והגירעון המתוכנן, ויש לבנות מספיק רזרבות כדי להתכונן למצב שמשהו ישתנה".

- אבל אולי דווקא עכשיו המקום למדיניות פיסקאלית מרחיבה ולהגדלת הגירעון התקציבי?

"זו לא דעתי. הסיבה לכך שהמשק צלח בצורה טובה את כל הטלטלה העולמית עד עכשיו היא השמירה על המשמעת הפיסקאלית ודירוג האשראי של המדינה, הורדת יחס החוב לתוצר - זה נתן למשק הישראלי הרבה מאוד קרדיט".

- אבל מצד שני, במצב כזה רוצים צעדים מעודדי צמיחה. איך זה מתיישב עם מדיניות תקציבית מרסנת?

"אני לא מדבר על מדיניות מרסנת, אלא על מדיניות זהירה. כשייקבע יעד הגירעון יהיה חשוב מאוד שיהיו מספיק רזרבות שיבטיחו שישיגו אותו, אבל הנושא של סעיפים תומכי צמיחה קריטי. להבטיח חזרה לסביבת צמיחה של 3% - זה נראה לי יעד לאומי חשוב. ניקח לדוגמה את ענף הבנייה; למרות כל התוכניות וכל השינויים, אין שינוי בקצב התחלות הבנייה ואנחנו עדיין בקצב של 40 אלף פלוס התחלות בנייה. זה ענף שהוא מכפיל חשוב בפעילות כלכלית במשק. אני לא המומחה לנושא הזה, אבל עדיין שומעים הרבה מאוד על תהליכים ארוכים ועל כך שמרבית התוכניות מתמקדות באוכלוסיית הצעירים, אבל יש לנו אוכלוסייה גדולה מאוד של משפרי דיור, ושם נכנס כל העניין של שחרור קרקעות ויוזמות ממשלתיות. זה העיתוי וזה הזמן. המדיניות הכלכלית עדיין לא מיצתה את הפוטנציאל של ענף הבנייה מבחינת הצמיחה של המשק".

גורמים באוצר אמרו בתגובה לדבריו של ליידרמן כי הורדת תחזית הצמיחה של הבנק היא מהלך של נקמה על חוק הגבלת שכר הבכירים, ובעקבות ההחלטה מאתמול של המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט. עוד אמרו: "מוטב שיתמקדו בהפחתת גובה העמלות לצרכן".

לאוצר אין עדיין תוכנית לעידוד הצמיחה; במשרד מטילים ספק בכדאיות צעדים קצרי-טווח

לאוצר אין בשלב זה תוכנית מגובשת לעידוד הצמיחה במשק. מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, שהתייחס לסוגיה בשבוע שעבר תלה תקוות בחידוש השולחן העגול עם ההסתדרות והתעשיינים, כשברקע עולות הצעות מוכרות כמו הגדלת תקציבי המו"פ של המדען הראשי, והגדלת הסיוע ליצואנים באמצעות ערבויות מדינה.

סימני המיתון במשק מגיעים בעיתוי גרוע במיוחד מבחינת האוצר, שמתמודד כבר כעת עם שני אתגרים לא פשוטים במסגרת הכנת התקציב: בור תקציבי גדול במיוחד ב-2017 שיחייב קיצוצים עמוקים, והעובדה שמדובר בתקציב דו-שנתי, המחייבת את האוצר להגדיל את מקדמי הזהירות בתקציב השנה השנייה, - שוב על חשבון ההוצאה השוטפת הממשלתית. עדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה ל-2016 יחייב את האוצר לעדכן בהתאם את תחזיות הכנסות המדינה ממסים ל-2016 ול-2017 - ויביא להגדלה נוספת של הבור התקציבי. אם לא די בכך, הרי שהמיתון מגביל מאוד את הכלים שבהם יכול האוצר להשתמש כדי לסגור את הבור התקציבי, משום שהעלאת מסים בעיתוי כזה רק תחריף את ההאטה ועלולה לדרדר את המשק למיתון עמוק יותר.

כפי שדווח בימים האחרונים, נמצא אגף התקציבים באוצר תחת לחץ מצד ראש הממשלה להקצות מיליארדים להוצאות לעידוד צמיחה, גם במחיר של הגדלה מסוימת ביעד הגירעון. ואולם באוצר יש קולות המטילים ספק בכדאיות של הוצאות אלה, וטוענים שתרומתן לצמיחה לא תורגש ב-2017 ואף לא ב-2018. גם נגידת בנק ישראל הזהירה בדיונים האחרונים מפני הגדלה בלתי-אחראית של הוצאות המדינה. באוצר סבורים כי בשונה מתוכנית ההאצה שהונהגה ב-2008, מקור הבעיה הפעם איננו מיתון עולמי - אלא חולשה מקומית של המשק, הנובעת בין היתר מבעיות כרוניות כמו פריון נמוך וגירעון מבני גבוה. מדובר בצעדים המחייבים בעיקר רפורמות ארוכות טווח ונחישות פוליטית. על רקע זה מתחדדת השאלה האם ראש הממשלה ישכיל לנצל את הרחבת הקואליציה לצורך כניסה למהלכי שינוי מבני משמעותיים, גם אם תרומתם לעידוד הצמיחה תורגש בעיקר בטווח הארוך והבינוני.