היתרונות והחסרונות בניהול אישי של החיסכון הפנסיוני

בעלי קרנות ההשתלמות, כמו גם לבעלי קופות הגמל העצמאיות והנזילות, קיימת פריבילגיה שלא קיימת בשאר הסטטוסים של המכשירים הפנסיוניים, והיא לנהל בעצמם את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם. מידת המעורבות בניהול ההשקעות יכולה להתחיל בניהול השקעות על-ידי מנהל תיקים, שמקבל הנחיות מהחוסך, ולהסתיים בישיבה מול המסכים, וניהול החיסכון באופן אישי.

המכשיר ידוע בשמו המקצועי Individual Retirement Account - IRA, ולמרות שהוא הופך את החיסכון הפנסיוני לתיק מנוהל לכל דבר, הוא מאפשר לחוסך לשמר עדיין את הטבות המס על הפקדת הכסף לחשבון הפנסיוני.

היתרונות של המכשיר היומרני הזה הוא שליטה בניהול הכספים, יכולת התאמה טובה יותר - עד רמת המח"מ הספציפי הצפוי למשיכת הכספים (קצת יותר מאפשרות בחירה בין מסלולי השקעה), יכולת לממש את תפיסת ההשקעות ה"אידיאולוגית" או האישית (למי שיש), וגם האפשרות לנהל בצורה אינטגרטיבית בראייה כוללת נכסים לטווח ארוך (חיסכון פנסיוני) עם טווח בינוני (קרן השתלמות) וטווח קצר (תיק השקעות).

יתרון נוסף מאפשר לבנות מודל מיסויי טוב יותר של כל תיק ההשקעות, כיוון שבהסתכלות על התמהיל הכולל ניתן לנהל את המרכיב המנייתי (שבו נרשמים לרוב רווחי ההון הגדולים בטווח הארוך) בקרן השתלמות, ובכך ליהנות מהפטור ממס על רווחי ההון שקיימים בקרנות ההשתלמות (בכפוף לתקרה). אם מתאמצים אז ניתן למצוא עוד יתרון או שניים.

לא רק יתרונות

לחסרונות נגיע מיד. לא נפלה. אבל אחרי היתרונות חשוב למצוא מנגנון השוואה הבוחן האם המכשיר באמת כל כך טוב מכדי להיות אמיתי, גם למי שעולם ההשקעות רחוק מלהיות זר לו. מנגנון השוואה אמיתי ומדויק לא קיים. למעשה זה להשוות בין תיקי ההשקעות המנוהלים לבין ניהול קרנות השתלמות בעלי הקצאת נכסים דומה. המנגנון לא קיים, בשל העובדה שתשואת תיקי השקעות הנה תשואה אישית לכל תיק בנפרד.

בצר לי פניתי אל אחד מאותם מנגנוני השוואה לתיקים המנוהלים המפורסמים בתקשורת הכלכלית, כדי לקבל קריאת כיוון לביצועים שלהם. אני כמובן מצרף כוכבית ענקית של עירבון מוגבל להשוואה הזו. את המדד המפורסם ב"גלובס" אני מכיר היטב, כיוון שהייתה לי הזכות להקים אותו בעצמי בשנת 2010, בהתחלה בעיתון מתחרה ובשנים 2012-2013 בסקירה חודשית בגלובס, כך שאת החסרונות שלו אני יכול לדקלם בקלות.

תשואת מדד ההשוואה לתיקים מוטית, כיוון שהיא משקללת גם את תיקי התאגידים והפלטיניום בבתי ההשקעות, אשר לרוב מייצרים תשואות עודפות על הרשום במדד, ותיקי הפרט נמצאים בתשואת חסר. לשם השוואה, קרן השתלמות הוא מוצר Retail לחלוטין.

נוסף על כך, המדד לא נשען על התשואות עצמן של תיקי ההשקעות, אלא על תשואת המדדים המרכיבים את התיקים במסלולים השונים, כפי שמספר בתי השקעות מוכנים לשתף, וכמובן שעל המספרים המפורסמים לא קיים שום פיקוח, וניתן להטות אותם בקלות, מה שלא קיים בפרסום התשואות ב"גמל נט", המפוקח על-ידי משרד האוצר.

יחד עם זאת, זה מה יש, וניתן לקבל בהחלט קריאת כיוון ומסגרת כללית מורחבת שתעזור לנו להבין את החסרונות המובנים במכשיר ה-IRA. ואחרי ההסתייגות הנ"ל, הגרף המצורף מציג פער תשואה של כ-5% בשנים 2010-2015, לטובת התשואה הממוצעת של ענף קרנות ההשתלמות הקלאסיות, לעומת התשואה הממוצעת של תיקי ההשקעות בעלות פרופיל דומה של חשיפה למניות (25%-30%). הפער, כאמור, כנראה גבוה יותר, מכיוון ש"הכסף הקטן" בתיקי ההשקעות, שאליו יש לערוך את ההשוואה, מציג לרוב תשואות חסר מהמפורסם.

אז הנה ה-חיסרון בניהול IRA: ניהול אישי לא באמת מביא את העמיתים בו למגרש המשחקים של הגדולים. אפילו להיפך. מגבלות ההשקעות על המכשירים האלה מאפשרות רכישה של ני"ע סחירים דרך בורסות מדינות מורשות בלבד. נוסף על כך, מוותרים העמיתים על כ-13% בממוצע של נכסים לא סחירים הקיימים בקרנות ההשתלמות הקלאסיות, וכוללים הלוואות לא סחירות, הנפקות מוסדיות, נדל"ן מניב להשכרה, השקעה בחברות סטארט-אפ ועוד.

היכולת לוותר על סחירות בנתח מהתיק, בלא לפגוע בנזילות המלאה של העמיתים, מאפשרת למנהלים הפנסיוניים לייצר תשואות עודפות על הנכסים הסחירים, וכמו כן, הגישה להנפקות מסוימות ולמכשירים מובנים מגדילה את מגרש המשחקים שלהם, ויוצרת יתרון מובהק ביחס לתיקי ה-IRA, שמגרשם מוקטן עוד - במגבלות כגון איסור רכישות אופציות CALL, ומגבלת 5% לאופציות PUT.

ניהול אישי בכל המכשירים?

ולמרות הכל , נגד האוצר עדיין תלויה תביעה הדורשת לאפשר לנהל בניהול אישי את כלל המכשירים הפנסיוניים. במסגרת הפשרה המסתמנת (והתקועה בינתיים) יוכלו כל החוסכים לנהל את כספיהם באופן אישי, וזאת בתנאי שישקיעו את הכספים רק במוצרי מדדים (תעודות/קרנות סל).

לחלופין, חוסכים שיש להם קצבת פנסיה מינימלית ממקורות פנסיוניים נוספים יוכלו להשקיע את העודפים גם שלא במדדים, ואף ללא מגבלות השקעה נוספות.

לגבי הניהול במדדים בלבד, חשוב להדגיש שכבר כיום מציעים בתי השקעות ניהול מסלולים פנסיוניים במוצרי מדדים (בעיקר בתי ההשקעות שלהן חברות בנות המנפיקות מוצרי סל). את דעתי על תיקי המדדים תוכלו לקרוא ב"גלובס" במאמר מיום 18.06.2016, בשם "פסיבי ואקטיבי כמוצרים משלמים" כשהשם רומז על הדעה הסופית. לגבי הרעיון לאפשר ניהול אישי ליתרת החיסכון הפנסיוני מעבר לקצבת הפנסיה המינימאלית הקבועה בחוק זה כבר נשמע לי כמו מתן רישיון להרוג לחלק מהאוכלוסיות החוסכים.

כוונתי היא לא לאילו הפונים לאיש מקצוע לניהול האישי אלא לאותם חוסכים שבטחונם העצמי גבוה, שעשו איזו פעולה טובה בשווקים, ולאחריה שכחו לקשור את ידיהם מתוך 'חשש' שהבנתם בשוק ההון גבוהה. לרוב, מדובר באותם המשקיעים שעל נטייתם למכור בזמן משבר ולרכוש באופוריה הכללית נכתב לא מעט.

אני בהחלט מאמין שיש מקום לקבוע מגבלות 'כשירות' למעוניינים לנהל את חסכונותיהם הפנסיונים באופן אישי שלא ע"י איש מקצוע, בטרם הם מפקירים את כספם בציר פילדלפי. למעשה ה- IRA המקומי לא מלהיב גם את מנהלי התיקים וההשקעות המקומיים. לא יכול להגיד שחיפשתי בכל הכוח אבל במה שכן לא מצאתי מנהל תיקים/השקעות אחד שלמרות הבנתו הגבוהה בשוק ההון, ולמרות הגישה המלאה הקיימת לו בניהול השקעות - בחר לנהל כספו במסלול ה-IRA. ודיברתי עם כמה שעשו דבר או שניים בתעשייה.

התשובה הרווחת היא סביב העובדה שחיסרון אחד או שניים במכשיר מאפיל על סך היתרונות. מבט על התעשייה בשוק הפנסיה הגדול והמשוכלל בארה"ב מעצים את הטענה שהחסרונות הנם גלובליים. בנוסף, לא מעט מאמרים הוקדשו לחוסכים הרבים במסלול ה- IRA שראו איך 50% מכספי הפנסיה שלהם הלכו פקקט בתקופת המשבר של 2008.

הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

 תשואה ממוצעת של ענף קרנות ההשתלמות