בדילינגן אן דר דונאו, עיירה קטנה בבוואריה, בנק החיסכון המקומי שפארקאסה מספק שירות לא רגיל: לקוחות שמתגוררים רחוק מסניף שלו מקבלים כרטיסי אוטובוס בחינם. אלו שאינם יכולים כלל להגיע לבנק - קשישים או חולים, למשל - זוכים לביקור של עובדי הבנק בבתיהם כדי לקבל סכומים קטנים במזומן.
שפארקאסה אימץ את הרעיון הזה כדי לפצות את לקוחותיו על העובדה שהוא סוגר כמה סניפים על רקע ירידת ההכנסות כתוצאה מהריביות האולטרה-נמוכות, ובגלל שהלקוחות כבר אינם מגיעים לסניפים בתדירות גבוהה. "אם ההכנסות שלך יורדות, אתה צריך לעשות משהו לגבי העלויות שלך", אומר דובר בבנק.
הלחצים על גדודי בנקי החיסכון בגרמניה הם רק דוגמה אחת למתחים המוגברים במערכת הפיננסית בגרמניה כתוצאה מהמדיניות המוניטרית הסופר-רופפת של הבנק המרכזי האירופי בפרנקפורט.
בניסיון לעורר את כלכלת גוש האירו מתרדמתה, הבנק המרכזי הזה הפחית את שערי הריבית לרמות שפל בחמש השנים האחרונות, ואפילו הוריד את ריבית הפיקדונות שלו לטריטוריה שלילית. בנוסף הוא השיק תוכנית קניית נכסים בהיקף 1.7 טריליון אירו, שהורידה את תשואות האג"ח בכל היבשת.
האמצעים הללו קנו זמן לרפורמות בכלכלות המוכות בדרום אירופה, אך בגרמניה הם התקבלו במטר של ביקורת. הממסד המוניטרי הנצי במדינה שמר תמיד על ספקנות מסוימת כלפי המוסד שהחליף את הבונדסבנק כאפוטרופוס של היציבות המוניטרית בגרמניה. וכאשר חוסכים, בנקים וחברות ביטוח נפגעים יותר ויותר משערי הריבית הנמוכים - התשואות הנומינליות של האג"ח הגרמניות לעשר שנים צנחו מכ-4% ב-2008 לפחות מ-0.2% בימינו - הביקורת על ה-ECB התגברה.
התקשורת מאשימה את הבנק המרכזי בליבוי "אסון חברתי", ואחד הבנקים טוען שהריביות הנמוכות שללו ממשקי הבית הגרמנים 200 מיליארד אירו בשנים 2010-2016. רשות הפיקוח הפיננסי הגרמנית, BaFin, הגדירה את הריביות הנמוכות "רעל איטי" למערכת הפיננסית במדינה. ההתערבות הדרמטית ביותר באה מצד וולפגנג שוובלה, שר האוצר הנצי, שהאשים את נשיא ה-ECB מריו דראגי ב"מחצית" העלייה בכוחה של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית קיצונית ששוללת הגירה ואת האיחוד האירופי.
דראגי לא נשאר חייב וציין של-ECB יש מנדט "לחתור ליציבות מחירים בכל גוש האירו, לא רק בגרמניה". הוא הוסיף שהריביות הנמוכות הן סימפטום של היצף במערכת החסכונות העולמית, שגרמניה אחראית לו במידה חלקית.
שני האישים ריככו בינתיים את הרטוריקה שלהם, אבל עם הבחירות לפרלמנט הגרמני בשנה הבאה, הדיון הזה צפוי לחזור לעלות. מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה צפויה לרשום הישגים בבחירות המקומיות בספטמבר, ולכן "הסיכונים המיידיים הם פוליטיים", אומר קרסטן ניקל מחברת המחקר טנקו אינטליג'נס. "עם שנת בחירות באופק, יש הרבה פוטנציאל לשיחות על מדיניות מוניטרית".
יש גם תועלת
למרות הדו קרב הפוליטי המזיק בין ברלין לפרנקפורט, הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו גם נהנית ממדיניות ה-ECB. קריסת התשואות של האג"ח הגרמניות אומרת ששוובלה יכול ללוות כספים בזיל הזול. עלויות הריבית של ממשלת גרמניה ירדו מ-64 מיליארד אירו ב-2010 ל-48 מיליארד אירו ב-2015, וסייעו לגרמניה לנהל עודף תקציבי למרות עלויות משבר המהגרים/פליטים. גם השנה צפוי עודף תקציבי.
העובדה שעמיתות הסחר האירופיות של גרמניה לא פשטו רגל סייעה לה להמשיך למכור להן תוצרת גרמנית. במקביל, ירידת האירו מול מטבעות אחרים חיזקה את היצוא הגרמני גם מחוץ לגוש האירו.
אבל החוסכים הגרמנים מתעניינים יותר בלחצים על המערכת הפיננסית, והם המפסידים הגדולים מהריביות הנמוכות.
החיסכון מושרש במנטליות הלאומית. עקרת הבית החסכנית השוואבית היא דמות כמעט מיתולוגית. ב-2015 הקצו הגרמנים 17% מהכנסתם הפנויה לחיסכון, ורק השבדים הקדימו אותם מבחינה זו באיחוד האירופי. והגרמנים חוסכים בצורה שחשופה מאוד לריביות הנמוכות בשוק הפיננסי.
"יש לנו תרבות חיסכון שתישבר אם הריביות הנמוכות יימשכו", אומר אלכסנדר רדואן, מומחה פיננסי ממפלגת CSU מבוואריה, המפלגה האחות של CDU, מפלגת השלטון של הקנצלרית אנגלה מרקל.
שיעור בעלי הדירות/בתים בגרמניה הוא הנמוך ביותר באיחוד האירופי, 52.4%, מה שאומר שגרמנים רבים לא נהנים מעליית מחירי הנדל"ן שליוותה את מדיניות ההרחבה המוניטרית של ה-ECB. הגרמנים גם מעולם לא פיתחו חיבה יתרה להשקעה במניות. רק 14% מהמבוגרים מחזיקים במניות, לפי השדולה "מוסד המניות הגרמני".
לכך יש כמה סיבות, לפי חריט פיי, ראש יחידת שוקי ההון באותו מוסד מניות גרמני (דויטשה אקציינאינסטיטוט). חלק מהן מבניות. מערכת המס לא מעודדת החזקת מניות, ומערכת הפנסיה הציבורית לא מחייבת את חבריה להשקיע בשוק.
"אין הון מניות מסוים שקשור לתוכנית פנסיה של עובדים, ואנשים לא צריכים לחשוב על שוק המניות במושגים כאלו", אומר פיי.
הגרמנים שמרנים
ישנו גם האלמנט המנטלי. "הגרמנים שמרנים מאוד בהחלטות ההשקעה שלהם", הוא אומר. "המנטליות הבסיסית היא שאם אני לא חייב לקחת סיכון, אני לא אקח אותו".
התנודות הגדולות בשוקי המניות ב-20 השנים האחרונות לא עזרו לגרמנים להתגבר על החשד כלפי המניות. מיליוני גרמנים קנו את מניות דויטשה טלקום המופרטת, ונכוו כאשר בועת הדוט קום פקעה. המשבר של 2008 העמיק את החששות משוק המניות.
כתוצאה מכך, הגרמנים מפקידים חלק גדול מכספם הפנוי בחשבונות חיסכון או במוצרי הכנסה קבועה ללא סיכון גדול. אחת ההשקעות הפופולריות ביותר היא פוליסות ביטוחי חיים, בייחוד אלה שיש להן תשואה מובטחת.
בשנים הטובות התשואות הללו יכלו להגיע ל-4% בשנה, אך כאשר ה-ECB מוריד את התשואות על אג"ח ממשלתיות וקונצרניות - שחברות הביטוח קונות כדי להבטיח את התשואה שהן עצמן משלמות ללקוחות - הסקטור הזה מצוי תחת לחץ גדול.
דוח היציבות האחרון של הבונדסבנק מצייר תמונה מדאיגה. לפי התרחיש הגרוע ביותר, 21 מבין 83 חברות הביטוח שהוא סקר, עם נתח שוק של 35%, לא יעמדו בדרישות ההון המינימליות מהן בשנת 2025.
אנשים במגזר הזה אומרים שהתחזית הזו פסימית מדי, אבל הממשלה רוצה להפחית את התשואה המרבית שחברות הביטוח יכולות לערוב לה ל-0.9% בלבד ממה שבעלי הפוליסות משלמים מדי שנה. חברות הביטוח מנסות למכור יותר מוצרים ללא ערובה. כדי להגדיל את הכנסותיהן מהשקעות, החברות הללו גם לוקחות על עצמן יותר סיכונים - כמו קנייה של אג"ח ארוכות יותר ואפילו כניסה לסוגי נכסים חלופיים.
אבל משקיפים רבים נשארים ספקנים. "אפילו אם אתה מנמיך את הערבות מ-1.2% מהפוליסה ל-0.9%, אם האג"ח הממשלתית לעשר שנים מניבה רק 0.2%, יש לך בעיה", אומר אולאף שטורץ, פרופסור בבית הספר למימון ולניהול בפרנקפורט.
מערכת בנקאות מבוזרת
המצב בבנקאות לא קל יותר. הבנקאות בגרמניה היא מהפחות ממוזגות בגוש האירו, עם רשת ענקית של מוסדות חיסכון ובנק קואופרטיביים. לחמשת המוסדות הגדולים יש יחד נתח שוק של 32% בלבד, והתוצאה היא תחרות חזקה מאוד, שרק התגברה מאז שהריביות נעשו כמעט אפסיות.
הנוכחות הגדולה של בנקי החיסכון והבנקים הקואופרטיביים - שעיסוקם המסורתי הוא לקיחת פיקדונות ומתן הלוואות לקהילות מקומיות - הופכת את המערכת הבנקאית הגרמנית לתלויה מאוד בריביות.
כאשר ה-ECB דחף כלפי מטה את הריביות, המרווחים של הבנקים נעלמו. סקר של BaFin והבונדסבנק בשנה שעברה מצא ש-1,500 הבנקים הקטנים והבינוניים בגרמניה מצפים לירידת רווחים קולקטיבית של 25% עד 2019, בעיקר בגלל קריסת ההכנסה נטו מריבית. הסקר צופה שאם הריביות ירדו בעוד נקודת אחוז, רווחי הבנקים הללו יצנחו ב-60% לפחות עד 2019.
החלטת ה-ECB במארס להפחית את ריבית הפיקדונות שלו למינוס 0.4% אומרת גם שהבנקים הגרמניים משלמים על עודפי הנזילות שלהם. בשנה שעברה הגיע החשבון הזה ל-248 מיליון אירו, לפי חישובי הבונדסבנק.
"זה דראגי משולש", מסכם את המצב בנקאי גרמני בכיר. "החלק הראשון הוא שערי הריבית. החלק השני הוא העדר של השקעות חלופיות. וכעת ה-ECB מתחיל לקנות גם אג"ח קונצרניות, והמרווחים עליהן יצטמצמו. לכך יהיה אפקט הדף על מרווחי הבנקים ועל מגזרים נוספים".
בכמה מדינות, הבנקים מנסים להגן על המרווחים שלהם מריביות שליליות על ידי העלאת הריבית שהם גובים על הלוואות, אך בנקאים אומרים שזה לא צפוי לקרות בגרמניה. "אני יכול לראות את זה קורה בשווייץ, צרפת או הולנד, שבהן קיימים ארבעה או חמישה בנקים דומיננטיים, עם 70%-80% מהשוק", אומר בנקאי גרמני בכיר.
מלבד בנק קואופרטיבי קטן אחד, כל יתר הבנקים הגרמניים לא גלגלו על החוסכים שלהם את הריבות השליליות, מחשש לנטישה שלהם. במקום זאת, הם מנסים לפנות ללקוחות מוסדיים ותאגידיים.
"אני חושב שבנקי החיסכון והלנדסבנקן ישמרו על הקו שלהם עד כמה שהם יוכלו", אומר גונתר דונקל, נשיא התאחדות הבנקים הציבוריים הגרמנית ומנכ"ל NordLB, לנדסבנק שפועל מהנובר. "החוסך הרגיל לא ייפגע מהריבית השלילית".
הבנקים החלו בשקט גם להשיק עמלות תמורת שירותים שניתנו בעבר בחינם, ולקצץ עלויות. HVB, הבנק הבן של אוניקרדיט, סוגר כמעט מחצית מרשת הסניפים שלו.
דויטשה בנק הודיע בשנה שעברה על סגירת 200 מ-700 הסניפים הקמעוניים שלו בגרמניה.
מרקוס קרבר, ראש שדולת העסקים BDI, אומר שהסקטור הבנקאי זקוק לקונסולידציה. "בגרמניה יש יותר מדי בנקים", הוא מסביר.
לפי שעה, מיזוג של פעילויות מנהלה ומיזוגים קטנים בין בנקי חיסכון נראים תרחיש סביר יותר מאשר סערה של מיזוגים בנקאיים. "זה יהיה על אש קטנה", אומר בנקאי אחד, "אבל הכאב ימשיך להצטבר".
האש הקטנה שעליה ייצלו בנקי החיסכון עלולה לשרוף את ההנהגה הפוליטית בגרמניה. מפלגתה של מרקל כבר מאבדת תמיכה על רקע מדיניות ההגירה שלה, והדבר האחרון שהיא צריכה הוא שהחוסכים - והבנקאים - יפנו נגדה.
ומאחר שמריו דראגי לא צפוי לשנות את כיוון המדיניות המוניטרית של ה-ECB לפני סתיו 2017, הריביות האפסיות למדי יישארו במקום גבוה באג'נדה הפוליטית בגרמניה.
כמה הם חוסכים?