הרבעון הראשון של 2016 היה רע עבור קבוצות הביטוח, שהציגו תוצאות חלשות מאוד. שבע הגדולות שבהן הציגו הפסד רבעוני מצרפי של כ-776 מיליון שקל, לעומת רווח מצרפי של כ-317 מיליון שקל שהציגו אותן שבע ברבעון הראשון ב-2015. תוצאות אלה מספקות הסבר נוסף לתמחורים הדי נמוכים של רוב חברות הביטוח הגדולות בבורסה המקומית - במיוחד בימים אלה, כששתיים מהגדולות שבהן נמצאות רשמית - זה זמן רב - על המדף, ורוכש אין (לפחות לא רוכש שנמצא בהליכים מתקדמים ורציניים).
למרות שתוצאות של רבעון אחד לא אומרות הרבה לגבי מצב החברות בענף הביטוח, ששונה מהותית מענפים תעשייתיים "רגילים" - ובמיוחד כשישנן תזוזות לא שקופות של מיליארדי שקלים בעתודות - הרבעון הראשון ב-2016 סיפק חיזוק מסוים להבנה שהתמחור של חברות הביטוח הפך בעייתי הרבה יותר בשנים האחרונות. באופן קבוע, תוצאות החברות מושפעות מהותית ממה שקורה בשוקי ההון ומשינויים דרמטיים בסביבת הריבית. זה קרה גם ברבעון הראשון השנה, וביתר שאת. ואולם, לצד השפעות אלה, הרבעון הראשון הדגים לנו עד כמה החלטה של גורם ממשלתי יכולה להשפיע על דוחות ענף הביטוח.
ברבעון הראשון ב-2016 דיווחו חברות הביטוח על היערכותן ליישום המלצות הוועדה הבינמשרדית בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שהוקמה לבחינה ועדכון של הנתונים המשמשים את ביטוח לאומי בחישוב גובה הערך המהוון של הקצבאות שישולמו לנפגעי תאונות עבודה, ואת אופן היוונן של אותן קצבאות.
זאת, בעוד שישנן כמה רפורמות כבדות משקל שהאוצר מקדם, ושהשפעתן על ענף הביטוח לא ברורה, ועלולה (בעיני בעלי המניות) להתבטא בהוצאות ובהפסדים בהיקף אדיר. המלצות וינוגרד הובילו להפרשות לרזרבות של חברות הביטוח בביטוחי הרכב חובה ובביטוחי החבויות האחרים, בהיקפים מצטברים של יותר מ-894 מיליון שקל לפני מס בכלל הענף (יותר מ-580 מיליון שקל לאחר מס).
גם "המצליחות" לא הצליחו
ברקע, נזכיר, ישנה רפורמה נוספת של האוצר, והפעם בתחום ביטוחי הרכב חובה, במטרה להפחית את מחירי הביטוח באמצעות ה"פול". אם וכאשר הרפורמה תצליח, עשוי הדבר לחתוך עוד מהכנסות חברות הביטוח בתחום, שעד הרבעון הראשון השנה היה תחום רווחי במיוחד עבורן, וזאת נוסף על רפורמות משנות סדרי עולם בתחומי ביטוחי הבריאות והחיסכון הפנסיוני.
הדבר כנראה לא נעלם מעיני המשקיעים במניות חברות הביטוח - הפוטנציאליים (שאינם רוכשים עדיין גרעיני שליטה שמוצעים למכירה בכלל ביטוח ובהפניקס), וגם הקיימים (שממשיכים לתת להן שווי הנמוך במידה רבה מההון העצמי שלהן) - וזה כנראה תורם לניתוק המוחלט (והמוצדק) בין שווי החברות בשוק ובמגעים שהתקיימו למכירת חלקן, לבין נתוני הערך הגלום (ה-EV) שמפרסמות החברות האלה יחד עם דוחות הרבעון הראשון בכל שנה, ושבעולם משמשים כאמת מידה לבחינת שווי חברות הביטוח.
כך או אחרת, מבחינת "גלובס" את תוצאות שבע קבוצות הביטוח הגדולות בשוק, עולה כי ה"מצליחות" שבהן ברבעון החולף: איי.די.איי ביטוח, שמוכרת לציבור כביטוח ישיר, הפניקס והראל - הציגו בשלושת החודשים הראשונים של השנה "רק" ירידה משמעותית של 53%, 80% ו-91% ברווח הרבעוני שלהן, בהתאמה, ביחס לרבעון הראשון ב-2015.
יתר ארבע החברות הציגו ברבעון הראשון השנה הפסד, שנע מסכום לא זניח של כ-29 מיליון שקל אצל החברה הקטנה איילון, עבור בהפסד של כ-30 מיליון שקל מנורה מבטחים, שנהנתה מרווח חד-פעמי משערוך נדל"ן בגובה 95 מיליון שקל, ועד להפסדים משמעותיים בהרבה, של 250 מיליון שקל ו-495 מיליון שקל, לשתי החברות הגדולות כלל ביטוח ומגדל, בהתאמה.
כאמור, הרבעון הראשון ב-2016 היה חלש מאוד עבור חברות הביטוח, עקב הגדלת ההתחייבויות הביטוחיות בביטוחי הרכב חובה והחבויות בעקבות פרסום המלצות ועדת וינוגרד, וגם בגלל הסיבות ה"רגילות" בשנים האחרונות: ההשפעה השלילית של סביבת הריביות האפסית על ההתחייבויות הביטוחיות, והתשואות בשוק ההון, שהיו נמוכות יותר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
לגבי הסיבה ה"רגילה" הראשונה, נציין שהיא הכתה ברבעון הראשון את חברות הביטוח אף יותר מהמלצות וינוגרד. מבדיקתנו, אצל חמש קבוצות הביטוח הגדולות בשוק: מגדל, כלל ביטוח, הפניקס, הראל ומנורה מבטחים - נרשמה בשלושת החודשים הראשונים של 2016 הגדלת עתודות מצרפית של כ-1.35 מיליארד שקל (לא כולל השפעות וינוגרד כאמור).
אמנם מדובר בקיטון של כ-49% לעומת היקף הגידול בעתודות - בגין הריבית האפסית והערכות אחרות לגבי מימוש קצבאות ועוד - שרשמו חברות הביטוח ברבעון הראשון ב-2015 (אז דובר על הגדלת עתודות מצרפית של יותר מ-2.6 מיליארד שקל), אבל עדיין מדובר במשקולת שמכבידה על תוצאותיהן.
נוסף על כך, התוצאות החלשות בשוקי ההון הובילו את החברות להציג ירידה מצרפית אדירה בהכנסות מהשקעות, ובשורה התחתונה החברות הציגו הפסדים מהשקעות בהיקף של יותר מ-1.3 מיליארד שקל. ברבעון המקביל אשתקד, דובר על רווחים מהשקעות מצרפיים של כ-10.4 מיליארד שקל באותן שבע חברות.
סימני שאלה לרבעון השני
התוצאות החלשות בהרבה בניהול ההשקעות, שאפיינו את כל החברות, השפיעו גם על ההכנסות מדמי הניהול, שירדו בכ-50% בממוצע ביחס לרבעון הראשון ב-2015. זה קרה בעיקר בשל אובדן דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים.
ולסיום, מה הלאה בהיבט החשוב ביותר של שוק ההון והריביות? בהראל מסבירים ש"הרבעון הראשון של 2016 לווה בתנודתיות חדה מאוד בשווקים הפיננסיים בעולם". בהפניקס מציינים ש"לאחר תאריך המאזן חלה ההתאוששות בשוק המניות הישראלי, אשר החלה באמצע פברואר והגיעה לשיאה לקראת סוף אפריל. מנקודה זו התהפכה המגמה והחל מהלך של ירידות", בעוד ש"שוקי המניות בעולם נסחרו עד אמצע פברואר בירידות שערים, אז המגמה התהפכה, ולמעט באירופה, הם החלו לעלות".
מה זה אומר לעתיד? המשך התנודתיות וסימני השאלה לגבי תוצאות קבוצות הביטוח הגדולות, שנסחרות מתחת להון העצמי שלהן.
עוד צוין בדוחות כלל ביטוח, ש"לאחר תאריך הדיווח חלה ירידה נוספת בעקום הריבית חסרת הסיכון... ירידה בשיעורי הריבית עשויה לגרום גידול בהתחייבויות הביטוח".
פתיחת שנה חלשה לענף הביטוח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
