תאגיד השידור הציבורי החדש אמור להביא איתו התנהלות חדשה, אבל נראה כי לפחות בכל הנוגע לעריכת מכרזים, משהו מהתנהלות העבר דבק בו: ל"גלובס" נודע כי מועד הגשת מכתב הערבויות על סך 15 מיליון שקל - שאמור היה להיות מופקד עד היום והינו חלק מהותי ביכולת לקחת חלק במכרז - נדחה. בנוסף נדחה גם המועד הסופי להגשת מסמכי המכרז. תאריך הגשת הערבויות אמור היה לחול היום, אך הוא נדחה ל-16 ליוני, ואילו המועד האחרון להגשת ההצעות נדחה ל-26 ליוני.
כפי שנחשף ב"גלובס", אמנם יש כמות לא מבוטלת של מתעניינים, אך בפועל על-פי ההערכות לו המכרז היה "נועל" היום את השלב הראשון שלו היו מתמודדים בו שני גופים בלבד: המפיק בני מנשה (מבעלי ארומה מיוזיק), הצפוי לגשת ללא משקיעים נוספים; ואברהם פרחי, בעלי שפ"ע - החברה שמחזיקה בזיכיון לשיווק הפרסום כיום.
כפי שנחשף ב"גלובס", גם אנשי המדיה דן רון (לשעבר סמנכ"ל ערוץ 10) ואורי נצר (לשעבר מנכ"ל חברת השילוט רפיד) מנסים כל אחד לגייס קבוצת משקיעים שהם יובילו - אך בשלב זה כנראה אף אחת מהקבוצות לא סגורה ברמה שאפשר לדעת שתתמודד במכרז. כך גם קבוצה בהשתתפותו של יונה ויזנטל - אחד מאנשי התוכן הבכירים בארץ ומי ששימש כמנהל הזמני של רשות השידור ששמו נקשר באפשרות שיתמודד בראש קבוצה.
כאמור, מספר לא מבוטל של בקשות להבהרות ניתנו בין היתר לאור העובדה שבשוק סבורים כי המכרז כפי שהוא מוגדר מציב לא מעט מכשולים בפני הזכיין שייבחר. אחד מהם הוא גובה הערבות הנדרשת - ערבות שתאגיד השידור יכול לחלט במהירות על סעיפים שלא נהוג לראות.
כך, הקבוצות אמורות לאייש מראש את תפקידי המנכ"ל והסמנכ"ל, ולדמויות אלה משקל רב בדירוג. אם מסיבה כלשהי המנכ"ל יפרוש מתפקידו - בין אם מבחירה ובין אם מתוקף כוח עליון - הזכיין מחויב למצוא מנכ"ל חדש תוך 14 יום, אחרת ניתן לחלט את הערבות. בנוסף אמור המכרז לקחת כ-180 יום, אך מועד זה ניתן להארכה שוב ושוב. בכל אותו זמן אמורות הקבוצות לממן את בעלי התפקידים.
המכרז הוא למשך שנתיים עם אפשרות להארכה של עד 3 שנים. אמנם מדובר בכניסה לתוך שוק קיים ופעיל, אך במקרה שייבחר זכיין חדש, תידרש ממנו "התנעת" מערכת, שמשמעותה אי-יכולת למקסם הכנסות מהרגע הראשון - מה ששוב אומר אורך נשימה פיננסי.
חלק לא מבוטל מהמכרז עוסק באופן טבעי במחירים, במחירונים ובקשרי הגומלין שבין התאגיד לזכיין ולמפרסמים. המתמודדים אמורים להציג את מחירי המינימום שבהם ישווק הפרסום ולהתחייב על הכנסות מינימום ללא הגנות של כוח עליון, כמו מלחמה.
מהשאלות שנשאלו בעקבות המכרז עולה כי היקף העמלות המקסימלי שיוכל הזכיין לתת למשרדי הפרסום וחברות המדיה יעמוד על 26% (המורכבים מעמלה ועמלת יתר). במכרז המקורי עמד היקף העמלה המותר על 22%, אך בעקבות השאילתות הוא הוגדל ל-26%.
בפרופורציות של עולם המדיה, מדובר בהיקף נמוך יחסית. העמלה המקובלת עומדת על 30% - תלוי באמצעי המדיה. הגבלת העמלה ברף נמוך יותר עלולה להוות מכשול מול ענף הפרסום, שממילא מחזיר כיום חלק ניכר מעמלות היתר למפרסמים ולכן כל אחוז של עמלה עבורו הוא דרמטי.
עוד שינוי צפוי במנגנון העברת הכסף בין המפרסמים לזכיין ולתאגיד: הזכיין אמנם ישווק את זמן האוויר, אך התשלום של המפרסם יועבר לחשבון מעבר של התאגיד, וזה יפריש ממנו את העמלה של הזכיין. גובה העמלה שהזכיין מבקש הוא כמובן פרמטר חשוב בניקוד הכלכלי של המכרז ולכן נשאלו שאלות על המנגנון כולו.
מהתאגיד נמסר בתגובה: "מדובר בהחלטה על דחייה של כשבועיים של המועד האחרון להגשת הצעות במכרז ודחיית מועד להגשת נוסח ערבות לבדיקה מקדמית, למשתתפים החפצים בכך. ההחלטה התקבלה נוכח פניות מציעים, ובנוסף, פרק זמן זה יאפשר בחינה מעמיקה ויסודית של שאלות ההבהרה שהתקבלו, לרבות בסבב השני, שאף הוא התבקש על-ידי משתתפים במכרז, שאלות שהינן חלק טבעי ומתבקש בכל מכרז".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.