הקריטריונים לזכאות ב"דירה להשכיר" ישונו - מי ירוויח?

בימים הקרובים תפרסם החברה הממשלתית "דירה להשכיר" הודעה על כניסה לתוקף של שינוי בקריטריונים לזכאות לדיור בר-השגה מוזל, ובראשם ביטול הקריטריון של מיצוי כושר השתכרות - כך נודע ל"גלובס".

הפרויקטים של "דירה להשכיר" פועלים במסגרת מטה הדיור במשרד האוצר. מנכ"ל החברה, עוזי לוי, אמר בעניין כי הקריטריון לזכאות ליחיד יהיה מעל גיל 35, ולזוג שלא היתה בבעלותם דירה בשש השנים האחרונות - בדיוק כמו הקריטריונים בתוכנית "מחיר למשתכן". הקריטריונים המעודכנים יחולו גם בפרויקטים ששווקו לפני ההחלטה על השינוי ומצויים כרגע לקראת אכלוס, כמו בפרויקט בגליל ים.

ההגדרה החדשה לזכאות צפויה לכלול סעיף שלפיו מי שזכה בהגרלה לזכאות למגורים בשכר דירה מופחת במסגרת "דירה להשכיר" יוכל להתמודד במקביל גם בהגרלה על רכישת דירה ב"מחיר למשתכן".

משמעות ההחלטה היא ביטול מערכת הקריטריונים שעליהם החליט שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, אשר התקבלו אחרי מאבק ציבורי ארוך והליך בבג"ץ. הקריטריונים הקודמים כללו זכאות רק על פי קריטריון סוציו-אקונומי למי שהכנסתו היא עד עשירון שמיני (לפיד העלה את הזכאות מעשירון 7 לעשירון 8), עם נקודות זכות למשרתים בצה"ל ובמילואים, ובעיקר - מי שמוכיח מיצוי כושר השתכרות.

ההצעה לביטול הקריטריונים הקודמים לזכאות ב"דירה להשכיר" התקבלה במועצת מקרקעי ישראל ללא דיון וללא שאלות והערות מצד חברי המועצה.

מקור בכיר בתחום אמר ל"גלובס" כי השינוי בקריטריונים נעשה בין השאר גם לאור לחץ של החרדים, אולם יצחקי דחה את הטענה והדגיש כי מדובר בהחלטה שלו למען האחדת הקריטריונים ופישוט תהליכי הטיפול בכל המסלולים של דיור בר השגה.

חתימת שני שרים

בפרויקטים של "דירה להשכיר" מוקצות 25% מהדירות לזכאים לדיור בר-השגה המקבלים הנחה של 20% בשכר הדירה לעומת מחיר השוק, שאת גובהו מגדירה החברה. 75% מהדירות מושכרות במחירי שוק, והיזם יכול למכור את כל הדירות בתום 20 שנים לפרויקט. הזכאים לדיור בר-השגה בפרויקט יכולים לחתום על הסכמים לשתי תקופות של 3 שנים ועוד תקופה של 4 שנים, כך שבפועל, בדירה אחת יכולים רק שני זכאים להשתמש בכל תקופת הפרויקט.

עד כה שיווקה "דירה להשכיר" חמישה פרויקטים: ברמת השרון - 246 דירות, הזוכה קבוצת אביב; בחיפה - 184, הזוכה אשטרום; בהרצליה (גליל ים) - 273 דירות, הזוכה אפריקה ישראל; בתל אביב (מתחם הגדנ"ע) - 350 דירות, הזוכה אשטרום; כרגע יש מכרז באוויר בירושלים ל-279 דירות.

לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, "בהתחלה נקבע שהדירות המיועדות להשכרה בהישג יד יהיו לבעלי הכנסה של משק בית בעשירון 7, אחרי זה העלו את הרף לעשירון 8, ועכשיו מבטלים לחלוטין את מבחן ההכנסה והקריטריון היחיד הוא אי-בעלות על דירה - קריטריון שהוא ממילא חסר חשיבות בהקצאת דיור להשכרה. זאת אומרת שמהדירות ייהנו גם אלו שהכנסתם גבוהה וכלל לא סובלים ממצוקת דיור.

"זה לא הגיוני. אולם הבעיה המרכזית היא לא הקריטריונים אלא העובדה שהמחיר של אותן דירות שהמדינה מכנה דיור 'בהישג יד' נקבע כהנחה של 20% ממחיר השוק ולא מתייחס להכנסה. מתעלמים לחלוטין מהמדד המקובל בעולם לפיו דיור הוא בר-השגה רק אם אינו עולה על 30% מההכנסה הפנויה של הזכאים. עד כה מכרזי ההשכרה היו כישלון מבחינה חברתית, כי אפילו את הדירות המוזלות יכולים להרשות לעצמם רק שלושת העשירונים העליונים".

כחלון: בלי איזונים, בלי בלמים

על ארבע רגליים נשען ענף הנדל"ן: קרקע, מיסוי, תכנון וסביבה. בשל קיומו של עיקרון איזונים ובלמים בדמוקרטיה הישראלית, היתה הפרדה בין התחומים הללו והופקדו עליהם משרדים שונים. אי שם בשנות ה-50' מינהל מקרקעי ישראל בגלגולו הקודם היה יחידה במשרד האוצר, אבל בדיוק בשם עקרון האיזונים והבלמים הוא הוצא ממשרד האוצר, ונולדו ארבע הרגליים של הנדל"ן.

בשם אותו עיקרון של איזונים ובלמים נולד נוהג שלפיו על כל החלטה של מועצת מקרקעי ישראל חותמים שני שרים: השר הממונה על רשות מקרקעי ישראל, המכהן כיו"ר המועצה, ושר האוצר. הנוהג הזה לא הוטבע בחוק או בתקנה, כי החתימה שמתחייבת לפי חוק יסודות התקציב היא רק חתימת שר האוצר. אולם נוהג החתימה של שני שרים השתרש עד כדי כך, שכאשר אהוד אולמרט חתם כשר אוצר על החלטה בקשר לקרקעות בריכות המלח, החלטה שקודם לכן חתם עליה כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, ברגע שהענין נחשף ב"גלובס" אולמרט חזר בו מיד מחתימתו השנייה כשר אוצר.

שר האוצר משה כחלון שבר לחלוטין את תבנית האיזונים והבלמים. נוסף למיסוי ולהכנסות המדינה שנמצאים בידי שר האוצר מאז ומתמיד, את רשות מקרקעי ישראל ואת מינהל התכנון הוא דרש וקיבל ממשרדי השיכון והפנים במסגרת ארגז הכלים שבנה לעצמו עם כניסתו לתפקיד. עכשיו, עם פרישתו של השר להגנת הסביבה אבי גבאי, כחלון לקח אליו גם את המשרד להגנת הסביבה.

כלומר, כל ארבע הרגליים שאמורות להשיג איזונים ובלמים נמצאות בשליטת כחלון, והמושג, כך נראה, התרוקן לחלוטין מתוכנו. האם שלטון היחיד שנוצר בתחום המשפיע ביותר על חייהם של הצעירים במדינה הזו, הוא מצב רצוי?