עו"ד או קונסיליירי

הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום נגד עו"ד נבות תל-צור (כפוף לשימוע). זו החלטה נכונה מאוד, אפילו מתבקשת. במיוחד לנוכח תופעות דומות של עורכי דין שנעשים מעורבים בענייני לקוחותיהם מעבר לדרוש ולמותר. כמה מהם נהפכים יחצ"נים של הלקוחות, עם נוסחאות כמו "למרשי אין קשר לעניין", "ההר יוליד עכבר" או "הוא חף מכל פשע" וכיוצא באלה.

הטענה של חפות מטעם הפרקליט אינה חדשה, כמובן, ובוודאי שהיא לגיטימית. אלא מה? פעם היו אומרים "מרשי טוען"... וכו'. כיום זה כמעט לא קיים, והפרקליטים אומרים את דבריהם כקובעים עובדה, כפוסקים דין.

ניגוח במקום שירות

התפקיד שנועד לעורך דין בחוק ובכללים הוא להיות משרתו של בית המשפט, כלומר, לעזור לו להגיע להחלטה הוגנת וצודקת. במציאות, עורכי דין רבים פועלים כדי להפריע לבית המשפט להגיע למטרה זו. באחרונה ראינו את עורכי הדין יעקב וינרוט ויוסי כהן, פרקליטיה של שרה נתניהו, מתבטאים כאילו היו נאשמים יחד איתה, מנגחים ומשמיצים את בית המשפט כאילו השופטת פרוז'ינין פסקה נגדם אישית.

המקרה של תל-צור אולי קיצוני במיוחד, אם כי אני חושב שאם נבדוק היטב נמצא שיש עוד כמותו, אולי אפילו רבים. מה שחשוב עכשיו זה לעשות סוף לעניין, להחזיר את עורכי דין אל מסלולם המקצועי התקין. כששומעים עכשיו שתל-צור טוען לחפות - זה בסדר, כי הוא טוען מטעם עצמו, לשם שינוי.

טיעונים פאתטיים

מאז שנחשפנו אל קלטות השיחות של שולה זקן, היה ברור שתל-צור חרג מגבולות המקצוע, ונהג לא כעורך דין אלא כמעט כקונסיליירי. הוא לא רק נתן עצות וחוות-דעת, הוא גם נהפך איש הביצוע בעבור לקוחו אהוד אולמרט.

הוא נשמע בפירוש מנסה להשפיע על זקן להימנע מלחתום על הסכם טיעון שעלול להזיק ללקוחו אולמרט. "ההסברים" של תל-צור נשמעים פאתטיים. "ההחלטה האם לחתום על הסדר הטיעון הייתה ונותרה לאורך כל הדרך החלטה אישית ועצמאית של שולה זקן", הוא אומר.

נו, באמת. ברור שהיא זו שמחליטה, אבל תל-צור - על-פי החשד ועל-פי ההקלטות - ניסה להשפיע על החלטתה למען אולמרט. לכן אין גם ערך לטענתו "יעצתי לה כאשר טובתה לנגד עיניי".

יש להניח כי בית המשפט יידע לבור את המוץ מן הבר. ומה שיותר חשוב - שפרשת תל-צור אולי תבהיר לעורכי הדין כי הם אינם קונסיליירי של לקוחותיהם, יהיו עשירים ורבי-השפעה ככל שיהיו.