הטלת פצצה לבריכה אינה הפעולה הכי חכמה לעשותה, אבל זה מה שעשה בשבוע שעבר פרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, כשקרא לבנק ישראל להפסיק את ההתערבות בשוק המט"ח, גם אם יפוטרו 20 אלף עובדים.
מאוחר יותר ניסה שמחון לומר כי דבריו עוותו אולם כשמטילים פצצה לבריכה וכולם נרטבים, אין לאמירה כזו שום תוקף. כשראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא רוב העת מחוץ לדיון, נכנס בסופו, שומע רק שהמהלך יוביל להפחתת מסים ומצביע בעד - זה כבר קרקס עצוב. לא רצית מעצמת היי טק, אומת סייבר ביבי? מה פתאום אתה מצביע בעד תכנית שתגרום לחיסול ההיי-טק רק בגלל ששמעת שהיא תעזור בהפחתת מסים?
שמחון הצליח להפתיע אותי. מעבר לכך שאת טיעוניו אפשר לסתור כמעט אחד לאחד, הפתיע אותי לראות אותו מצטרף למקהלת כלכלנים הזויים שמעולם לא הרימו את ראשם מספרי הכלכלה, לא חווים את המציאות והעיקר מסרבים להבין שהעולם השתנה, בעיקר העולם הפיננסי. בעשור האחרון עובר העולם שינויים ותמורות מרחיקות לכת, שעדיין לא נכתב ספר הכלכלה שיכול לתאר אותן.
בעבר היו אלו הפרופסורים ירון זליכה ועומר מואב, שקראו לבנק ישראל להפסיק את רכישות המט"ח. פרופסור מיכאל שראל אמר שאולי לא צריך ייצוא ופרופסור עדי פוזנר הרחיק לכת והציע לאנשי ההיי-טק לעבור הסבה ולהפוך למסג'יסטים. הזויים, כבר אמרנו? מדובר בקבוצה של אנשים שמעולם לא ביקרו בחדר עסקאות ולא מבינים כיצד פועל העולם הפיננסי במאה ה-21.
אפילו למנטרה שנקראת עודף בחשבון השוטף - הטיעון המרכזי של הכלכלנים - כבר אין תוקף בכלל ב- 2016. ועדיין, יש תיסוף ! לא היה לה גם תוקף בשלוש השנים האחרונות, אבל אף אחד מהם לא בדק לעומק ממה נבע התיסוף, כיצד התנהל המסחר ומי הגורמים המעורבים בו. את הכלכלנים הללו, העובדות בשטח לא מעניינות.
בשורה התחתונה, הציל בנק ישראל את המשק הישראלי מקריסה מוחלטת שהייתה מתרחשת עקב התחזקות השקל. הוא היחיד שפעל במרץ ועדיין ממשיך לפעול, למרות כל הטעויות בדרך. הוא מתערב במסחר, מכריז על תכניות רכישה לטווח ארוך ומגביר כל הזמן את חובת הדיווח על מנת לעקוב אחר תנועות ההון. הגופים הפעילים אמנם הרבה יותר מתוחכמים ומסוגלים להתגבר על הצו החדש שייכנס לתוקף ב-2017, אולם בנק ישראל הוא הגוף היחידי שעושה משהו כדי להקטין את היקף הפעילות הספקולטיבית, שהיא הרת אסון למשק הישראלי.
שמחון מדבר על פיטורי 20,000 עובדים - אולם המספר יהיה גבוה משמעותית. הוא טוען שהצריכה הפרטית היא קטר הצמיחה של המשק, אולם שוכח שלתעשיית ההיי-טק, הקטר האמיתי, יש משקל רב בנתוני הצריכה שכן עובדיה הם ממקבלי השכר הגבוה במשק.
כמו כן, טוען שמחון שהעובדים המפוטרים ייקלטו בקלות בענפי המסחר והשירותים, שהשכר בהם נמוך משמעותית. זהו טיעון מסוכן וגרוע במיוחד. שמחון גם שוכח שהתחזקות השקל תפגע משמעותית בתעשייה המקומית, שכן המשק יוצף ביבוא זול עקב עוצמת השקל. אז אולי נחסל גם את התעשייה המקומית אחרי שחיסלנו את היצוא, ונתמקד ביבוא? ומה בדבר התיירות, שתיפגע עוד יותר? לא מספיקות לנו בעיות הביטחון, עכשיו גם נהפוך למדינה יקרה לתיירים עקב עוצמת השקל ? להיכן ייפלטו עובדי המלונות?
גם לטיעונים האחרים של גודל היתרות, ניהולן ועלות אחזקתן אין שום בסיס. בטח שלא כיום כשבנק ישראל יכול תאורטית לרכוש כל כמות שהספקולנטים ימכרו לו, שכן על יתרות המטבע הוא מקבל יותר ממה שהוא משלם על השקלים.
אם במקום זאת היה שמחון דוחק באוצר להצטרף למלחמתו של בנק ישראל כדי שתהיה אפקטיבית יותר, היה המשק הישראלי יוצא נשכר. אם האוצר היה מסב התחייבויות דולריות בהיקף גבוה הרבה יותר מכפי שעשה עד היום, אם היה מוטל מס על תנועות הון ספקולטיביות, השקל היה נחלש ובשער 4.15 היה ביבי יכול להפחית מסים הרבה יותר מהר, מבלי לפגוע במשק.
והכי חשוב: למה יצאת נגד בנק ישראל, כדי שקומץ בנקים זרים, מקומיים וקרנות גידור ייהנו וכל המשק יסבול? תחשוב שוב, פרופסור שמחון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
