"אנחנו מסתובבים בארץ, ויש הרבה מצוקה בתחום הדיור. יש הרבה אנשים שאין להם, והרבה צעירים ששואלים מה יהיה בהמשך. אנחנו צריכים להסתכל לאנשים בעיניים ולהגיד לאנשים שמשבר הדיור לא נוצר בשנה, ועליית המחירים נוצרה מביקוש הרבה יותר גדול מההיצעים. מי שיתנבא ויגיד שמחר בבוקר ירדו המחירים, לא ישר. הדבר הזה ייקח זמן. אנחנו בתור ממשלה עושים את הצעדים הנכונים". כך אמר היום (ב') אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בפאנל בוועידת הדיור לצעירים תחת הכותרת "האם בדור שלנו יירדו מחירי הדיור?".
"לוקח זמן לשווק ולבנות דירות וגם למכור את הדירות. הזמנים מתקצרים. ברגע שמספיק דירות של מחיר למשתכן ייכנסו, ויהיו עשרות אלפים, אנחנו נראה קודם כל בפריפריה השפעה על המחירים. אני לא יודע להגיד מתי זה יקרה, ואי אפשר להצמיד לי אקדח לרקה ולבקש מועד מדויק לירידת מחירים. אתם, הצעירים, צריכים לגשת להגרלות ותשפטו אותנו בהמשך אם הצעדים היו נכונים".
עדיאל שומרון, מ"מ מנהל רשות מקרקעי ישראל אמר בדיון כי "הביקוש וההיצע זו סוגיה משמעותית אבל הנדל"ן קצת מורכב יותר. אנחנו לא נמצאים היום בבעיית היצע מטורפת אבל עדיין המחירים עולים. עסקאות שנסגרו נמצאות במגמת עליה. הבעיה הגדולה היא סביבת הריבית. הממשלה כבר שנים עושה צעדים לטפל במשבר הדיור, ולא תמיד הצליחה. אבל הממשלה עכשיו לוקחת מיליארדים של שקלים ומכניסה לעולם הנדל"ן, והיא לא עשתה את זה לפני כן. זה מראה על שינוי סדרי עדיפויות. זה סכום אדיר בתקציב המדינה".
בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון במשרד האוצר התייחסה להיצע הדירות המתוכננות ואמרה שגם הוועדות המחוזיות וגם הותמ"ל מאשרות עשרות אלפי יחידות דיור בהליך מהיר. על כך השיב תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן: "מה שהמדינה מייצרת במחסן התכנון זה לא מספיק. התחושה היא שלא כולם נרתמים. הרשויות למשל. בחיפה למשל, יש הרבה מאוד יחידות דיור שנספרות כמתוכננות אבל אי אפשר להתחיל לבנות שם. התכנון זה רק ההתחלה אבל אם אי אפשר להתחיל לבנות זה לא משנה. יש קרקעות שרכשנו לפני שנים אבל אין חשמל ומים, אז אי אפשר להתחיל לבנות".
בתגובה לשאלה אודות הטענה שנשמעה בין היתר מפי שר האוצר משה כחלון לאחרונה, שהקבלנים מכשילים את תוכנית מחיר למשתכן, ענה דגן: "ממש לא. אני חושב שאם יתמידו בתוכנית, אז כמה עשרות אלפים יוכלו לרכוש דירה. אבל הם לא עיקר השוק. יש עוד משפרי דיור ולא זכאים. ומחירי הקרקעות בשוק החופשי רק מזנקים. אני גם מערער על ההנחה של הממשלה שהפרויקטים השכנים למחיר למשתכן יורידו מחירים. בראש העין למשל, כשיש הגרלה אז שלושה שבועות נעצרות המכירות, אבל אחר כך מי שלא זכה, מאוכזב, וחוזר למשרדי המכירות".
נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית התייחסה גם היא לתוכנית מחיר למשתכן ואמרה: "אני חושבת שהצעדים לא מספיקים. מחיר למשתכן יוצר מצב בו לרוב השוק אין פיתרון והמחירים ממשיכים לטפס בצורה מטורפת. כל יזם שאני פוגשת מתלונן שאין קרקעות. כשהם רוצים לרכוש קרקע, הם מעלים את מחירי המכירה ב-10% כי אחרת לא יהיה פרויקט. זה מעלה את המחירים. מחיר למשתכן תוכנית חשובה אבל משביתה את כל השוק".
אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, התייחס גם הוא למצב בשוק ועל הקושי בהתנעת פרויקטים חדשים: "יש לנו קרקע בכפר יונה כבר שנים. ואי אפשר להתחיל לבנות. בקרית ביאליק רכשנו קרקע עם שיכון ובינוי, ואי אפשר לעלות על הקרקע. יש מקורות כספיים, אבל יש מקומות שזה פשוט לא מתקדם. מחיר למשתכן הוא לא פיתרון מלא, רק חלקי. אם יש 110 אלף עסקאות בשנה, אז השיווקים, גם אם יהיו 50 אלף, לא יפתרו את המצוקה של ה-60 אלף הנותרים. ראינו את זה אחרי המחאה החברתית, ראינו את זה אחרי תוכנית מע"מ אפס. הביקושים משתחררים בסוף. אנחנו ניגשים למכרזים ליד מחיר למשתכן, וזה לא משפיע. ויש עוד בעיה, יש מצוקת אשראי, ובגלל זה פחות יזמים יוכלו לרכוש קרקע. זה יכניס אותנו שוב לסחרור. במצב הזה לא יוכלו להגדיל את ההיצע כמו שמתכננים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.