דוח הניידות של אריקסון מספק שפע תובנות לגבי המגמות בעולם הסלולר השנה. עם זאת, רוב המידע שמתפרסם בדוח פחות או יותר צפוי, בעיקר בכל הקשור לביקוש לאינטרנט סלולרי ולהיקפי התנועה ברשתות כתוצאה מכך. הדוח מדבר על מגמות עולמיות ואזוריות, והוא שימושי מאוד עבור חברות מחקר וייעוץ, עבור רגולטורים שצריכים לנפק תחזיות ועבור כל מי שעוסק בתחום הסלולר ורוצה למצוא, בין השורות, טיפים ורעיונות היכן להשקיע את כספו.
המגמות הכלליות הן כאמור צפויות. בין 2015 ל-2021 עולם ה-IoT (Internet of things) צפוי לצמוח בשיעור של 23% ולהגיע ל-28 מיליארד התקנים מחוברים. הדור הרביעי המשיך לצמוח ברבעון הראשון של 2016, ובעולם נרשמה תוספת של 150 מיליון מכשירים נוספים. בעולם כולו ישנם כיום 1.2 מיליארד מכשירים של הדור הרביעי.
ברבעון הראשון של 2016 מספר המשתמשים בסלולר (מכשירים מכל הדורות) עמד על 7.4 מיליארד. הודו היא המדינה הכי צומחת בסלולר עם תוספת של 21 מיליון משתמשים ברבעון, מיאנמר עם 5 מיליון מצטרפים ברבעון, אינדונזיה 5 מיליון, ארה"ב עם 3 מיליון ופקיסטן עם 3 מיליון.
במונחים שנתיים האינטרנט הסלולרי צומח בעולם בשיעור של 20% מדי שנה. מדובר בתוספת של 140 מיליון משתמשים חדשים רק ברבעון הראשון של 2016.
מחכים לדור החמישי
הדוח של אריקסון מתייחס בין השאר לדור החמישי בסלולר, שצפוי להפוך למסחרי רק ב-2020 וקובע כי הוא צפוי לאפשר לטווח גדול של התקנים להיות מחובר לרשת, כאשר במקביל צפויים שינויים גדולים בתחום הסוללות שיאפשרו זמן עבודה גבוה פי 10 ממה שאנחנו מכירים היום. הגידול במספר ההתקנים המחוברים מצד אחד, וצריכת האנרגיה המופחתת של ההתקנים יהיו קריטיים לצמיחת עולם ה-IoT.
התקינה בדור החמישי עדיין לא הושלמה, ורשתות מסחריות יופעלו כאמור רק ב-2020, אך לדברי אריקסון, במדינות מסוימות נראה רשתות עובדות בדור החמישי עוד לפני כן. המדינות שצפויות להוביל את הדור החמישי ב-2021 יהיו דרום קוריאה, ארה"ב וסין, ולהערכת אריקסון, יהיו 150 מיליון משתמשי דור חמישי במדינות הללו בעוד כ-5 שנים. איזה מכשירים יתמכו בטכנולוגיה הזו? השאלה הזו נשארת בשלב זה פתוחה.
פרק מעניין מוקדש כאמור לנושא ה-IoT. נדמה שכולם מסכימים שזה הדבר הבא בעולם התקשורת. יותר ויותר מכשירים והתקנים שידברו ביניהם יציפו מידע רלוונטי שוטף בכל מקום ובכל רגע שנרצה. הגידול במספר ההתקנים יביא איתו במקביל להפחתת העלויות שלהם.
המכשירים הסלולריים הם באופן טבעי הקטגוריה הגדולה ביותר בתחום ההתקנים המחוברים, אבל ב-2018 הם ייעקפו על-ידי תחומים כמו מכוניות מחוברות, מכונות, מכשירי מדידה ואלקטרוניקה בידורית. לדברי אריקסון, מ-2015 ועד 2021 מספר ההתקנים המחוברים בעולם יגדל בקצב של 23% מדי שנה.
בסוף 2015 היו בעולם כ-400 מיליון התקנים שמחוברים לרשתות סלולריות. השלמת התקינה להתקנים סלולריים תסייע לצמיחה, בנוסף להתקדמות בנושא האבטחה והניהול.
בתוך עולם ה-IoT ניתן להצביע על שני תחומים, בעלי דרישות שונות, שהולכים ומתאחדים. התחום הראשון, שאריקסון מכנה Massive IoT connections, מאופיין בנפחי חיבור גדולים, עלויות נמוכות, דרישה לצריכה אנרגטית נמוכה והיקפי תנועה נמוכים. בסגמנט הזה אפשר למצוא חיבור בניינים, לוגיסטיקה בתחבורה, ניהול ציי רכב, מונים חכמים וחקלאות. לדברי אריקסון, הרבה מאוד התקנים יחוברו לרשתות קטנות מקומיות. זה ימנף את הנוכחות, האבטחה והניהול של רשתות סלולריות. היום 70% מההתקנים בתחום הסלולר הם מבוססי GSM (דור שני) בלבד. ככל שהמעבר לדורות מתקדמים יואץ - כך הניהול של הרשת יהיה טוב יותר, ויותר התקנים יוכלו להיות מחוברים.
הסגמנט השני בתחום ה-IoT מכונה באריקסון Critical IoT connections, והוא מאופיין על-ידי דרישות לאמינות גבוהה וזמינות בהשהיה מאוד נמוכה. דוגמאות לקטגוריה הזו: בטיחות בתחבורה, מכוניות אוטונומיות, אפליקציות תעשייתיות, בריאות ורפואה מרחוק, כולל ניתוחים מרחוק.
כיום מספר ההתקנים המחוברים דרך דור רביעי הוא 5% בלבד. המספר צפוי לגדול משמעותית בגלל היתרונות של הדור הרביעי שמביאים איתם יכולות ניהול ופיקוח, השהייה נמוכה, אפליקציות מתקדמות יותר, רוחבי פס שגדל, מהירות גבוהה וכו'. להערכת אריקסון, אירופה צפויה לקחת חלק חשוב בצמיחת התחום בזכות תעשיית הרכב. מכונית אחת יכולה לכלול מאות סנסורים מחוברים לרשת.
נתון מעניין בדוח הניידות של אריקסון מתייחס למחוללי התנועה ברשת. באופן צפוי בעליל, הווידאו בסלולר הוא הצומח ביותר, והתחזית היא לגידול של 55% מדי שנה לפחות עד 2021. שני שליש מהתנועה ברשתות הסלולריות נובעים מווידאו. הרשתות החברתיות מהוות מחולל תנועה משמעותי שני והן יגדלו ב-41% בשנה ב-6 השנים הבאות, אך חלקן בהיקף התנועה ילך ויירד ל-10% ב-2021, בגלל הגידול המשמעותי בתחום הווידאו.
יותר מהירות, פחות סוללה
בכל הנוגע לביצועים ולמהירויות הרשתות, אריקסון מציינת כי ניתן להגיע למהירויות של 1 גיגה ביט בשנייה, ברשתות LTE Advance, ולפחות רשת אחת כזאת תהיה מסחרית כבר השנה. לדברי אריקסון, הדבר תלוי בעיקר בתדרים שיש למפעיל, שכן כידוע כמות התדרים שיש למפעיל משפיעה על הביצועים והמהירות למשתמשים. בעולם ישנם עשרות מפעילים שהטמיעו כבר את ה-LTE Advance, והם מספקים קצבים של מאות מגה ביט למשתמש.
עדות להתקדמות הרשתות ולקשיים של המפעילים מתואר על-ידי אריקסון תחת הקטגוריה של ניהול חוויית המשתמש. המשמעות היא שהיום ה-Voice מהווה 5% מהתנועה ברשת. לפני שנים מספר חוויית המשתמש באה לידי ביטוי ביכולת של המפעיל לספק כיסוי משופר. היום החוויה מתבטאת ביכולת של המפעיל לספק כיסוי לאפליקציות. כלומר, האינטרנט הסלולרי הפך להיות חשוב הרבה יותר מאשר השיחה. הלקוחות רוצים שהמהירות למשתמש תהיה גבוהה ובנוסף תלווה בצריכה נמוכה בסוללה. המשמעות היא הפחתת העומס על האתרים ומעבר לשימוש באתרים קטנים. ניתוחי דאטה אף מוכיחים את הקשר בין חוויית המשתמש להיקף השימוש.
בשורה התחתונה אפשר ללמוד מהדוח כי מצבה היחסי של ישראל גרוע. ההשקעות בדור הרביעי הואטו למינימום, והטיפול בהקצאות התדרים סובל קשות מהיעדר יוזמה וחוסר יכולת להגיע להידברות והבנות לגבי צרכי המפעילים. בסוף, כמו תמיד, זה ייגמר במשבר, כאשר נמצא את עצמנו עם תשתיות מפגרות שלא מסוגלות להתחרות עם רשתות בעולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
