שבוע לאחר שחתמה על חוזה גז מול שותפות לוויתן, מנסה חברת טריפל-מ, בעלת השליטה בתחנת הכוח IPM, למכור את התחנה או לחלופין להכניס אליה שותף.
ל"גלובס" נודע כי בשבוע האחרון התקיימו שיחות בין החברה לבין שחקנים גדולים במשק האנרגיה, ביניהם קרן תש"י, קרן נוי, החברה לישראל, משפחת אדלסבורג (שמחזיקה ב-18.75% מדוראד) ו-OPC.
בינתיים מעכבת הממשלה את העברת השליטה בתחנה מאיש העסקים הגיאורגי אברהם נניקשווילי לחברו איש העסקים טימור בן יהודה.
תחנת הכוח של IPM היא בשליטת חברת טריפל-מ (84%), חברת השקעות בתחום התשתיות והאנרגיה, ו-IPM 3000 (16%) שמוחזקת בין היתר בידי חבר הכנסת לשעבר חגי מירום, יואב סרנה, עורך הדין יהודה רווה והיזמים אהוד בן-ש"ך ורו"ח ניסן כספי.
התחנה מתוכננת להיבנות על פני שטח של 62 דונם ותייצר כ-430 מגהוואט חשמל באמצעות טכנולוגיה של מחזור משולב (הסקה על גז טבעי כדלק עיקרי וסולר כגיבוי).
התחנה עברה כבר לא מעט ידיים. היא הוקמה ב-2003 על ידי IPM 3000, שמכרה חלק עיקרי באחזקות לחברת תה"ל של חברת האחזקות קרדן, שהעבירה את השליטה לשיכון אנרגיה מתחדשת שהעבירה ב-2010 את השליטה לטריפל-מ. על פי הערכה, נניקשווילי החזיק בכ-60% ממניות טריפל-מ. ב-2014 הודיע משרד המשפטים לנניקשווילי כי הוא עלול לאבד את התחנה אם יתברר כי הוא מעורב בפרשות הפליליות של ח"כ לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר ונמל אשדוד. נניקשווילי, שנחקר בשתי הפרשות בחשד למתן שוחד, מכר בספטמבר האחרון את חלקו בתחנה לחברו ושותפו איל ההון הרוסי טימור בן יהודה.
אלא שמאז ועד היום מעכבים משרדי האנרגיה והמשפטים את אישורם להעברת השליטה לבן יהודה, לנוכח הקשרים בינו לנניקשווילי שעל פי הערכה מנהלים פעילות עסקית ענפה במוסקבה. נזכיר, כי כבר בכתב החשדות של הפרקליטות נגד בן אליעזר ונניקשווילי נכתב כי ב-2011, בעת שבן אליעזר כיהן כשר התמ"ת, פנה אליו נניקשווילי בבקשה שיסייע לשותפו בן יהודה להשיג דריסת רגל בשוק העסקי בישראל.
בעוד שבטריפל-מ מביעים אופטימיות ומעריכים כי הממשלה תאשר את המהלך, גורמים במשק החשמל טוענים כי הסיכוי לכך הוא נמוך עד נמוך מאוד. "זה מריח לא טוב, ומשרד המשפטים לא יאשר זאת" אמר היום ל"גלובס" אחד השחקנים במשק. "גם אם בן יהודה הוא מלאך, הממשלה לא תסתכן".
כך או כך, בן יהודה כנראה איבד את סבלנותו, ול"גלובס" נודע כי בחודשים האחרונים הוא מעכב העברת כספים שנועדו להשקעות. גם בעלי המיעוט מאבדים כבר את סבלנותם, ובמכתבים ששלח לאחרונה לטריפל-מ מירום, נציג בעלי המיעוט בדירקטוריון IPM, הוא מביע התרעמות על חוסר הוודאות שבו מצויה החברה.
רישיון, ורק אחריו מימון וקונים
חוסר הוודאות, נסביר, נובע גם בגלל קשיים ביורוקרטיים כאלה ואחרים. התחנה, שאמורה להיכנס לפעילות ב-2019, צריכה עוד לקבל רישיון מרשות החשמל, לסגור פיננסית ולחתום על הסכם על חברת החשמל (PPA). על מנת להבטיח ליזמים רשת בטחון פיננסית, הובטח להם כי חברת החשמל תרכוש 85% מהחשמל שייצרו ואת היתר יוכלו למכור ללקוחות תעשייתיים גדולים. אלא, שחברת החשמל לא תחתום על הסכם לפני שרשות החשמל תעניק לחברה רישיון, וזו לא תעניק את הרישיון לפני שמשרדי הממשלה יאשרו את העברת השליטה. רק לאחר מכן תוכל קבלנית הפרויקט, סימנס, להתחיל לבנות את התחנה.
לפחות עשר פניות לרכישה
מכשול אחד בדרך להקמת התחנה הוסר בשבוע שעבר, אז חתמה IPM על חוזה לרכישת גז עם שותפות לוויתן. החוזה הוא ל-18 שנה והיקפו הכספי נאמד ב-3 מיליארד דולר. מאגר לוויתן צפוי להתחיל להזרים גז עד סוף 2019, כך לפחות טוענים בחברות הגז.
לאור המלכוד שאליו נקלעה IPM מצד אחד, וההתקדמות עם חוזה הגז מצד שני, מנסה בעלת השליטה למכור את התחנה או לחלופין להכניס אליה שותף. כאמור, החברה פנתה לגופים מוסדיים ולשחקנים משמעותיים במשק האנרגיה. עוד נודע כי חברת האצ'יסון התעניינה בעבר לקנות את התחנה, אך בינתיים היא מקיימת מגעים לרכישת תחנת הכוח של קבוצת דלק בשורק. גורמים במשק טענו כי קרן תש"י שבניהול ירון קסטנבאום היא המועמדת הבולטת כרגע לרכישת התחנה.
בטריפל-מ אמרו היום כי מאז שנחתם הסכם הגז קיבלה החברה לפחות עשר פניות לרכישה משחקנים במשק האנרגיה. בתגובה לפניית "גלובס" לחלק מאותם שחקנים, השיבו כי קניית IPM היא אכן אופציה עבורם, וכי קודם יש לחכות לאישור משרדי הממשלה ולאישור רשות החשמל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
