רודמן אנד רנשו: "חברות הביומד הישראליות מתומחרות בחסר"

בנק ההשקעות האמריקאי Rodman & Renshaw, בנק נישה המרוכז בעיקר בתחום הביוטק, הודיע השבוע על הקמת פעילות בישראל. לרגל האירוע פרסם הבנק סקירה מקיפה על פעילות החברות ושוק הביומד הישראלי, ממנה עולה המסקנה כי חברות הביומד הישראליות, גם אלה שנסחרות בנאסד"ק, מתומחרות בחסר לעומת מקבילותיהן שמקורן בארה"ב.

"תמחור החסר של חברות ישראליות הוא מצוין בעיניי, שכן המשקיעים שלנו מחפשים חברות עם פער תמחור שעשוי להיסגר. כך למשל, השתתפנו בגיוסים של החברות אורמד וכיטוב, והן נסחרות עכשיו בשיא שנתי, כשרוב החברות בתחום הביומד נסחרות בשפל שנתי", אומר בראיון לרגל פרסום הדוח נעם רובינשטיין, ראש תחום בנקאות ההשקעות בבנק.

על פי הדוח, שאת כתיבתו הוביל אנליסט הבנק רג'הורם (רם) סלוורג'ו, שווי השוק החציוני של חברת ביומד ישראלית שהנפיקה בארה"ב בחמש השנים האחרונות הוא כ-65.7 מיליון דולר. לעומת זאת, שווי השוק החציוני של חברה אמריקאית שהנפיקה באותו טווח זמן, עומד על 1.2 מיליארד דולר. שוויין הכולל של כל חברות מדעי החיים הישראליות שהנפיקו בארה"ב בחמש השנים האחרונות מצטבר ל-1.8 מיליארד דולר.

"נראה כי החברות האמריקאיות יותר בוגרות וממומנות היטב בעת ההגעה לשוק מאשר החברות הישראליות", נכתב בדוח. בנוסף לכך, ישנו "דיסקאונט ישראלי", שנובע מן התפיסה כי הנהלות החברות הישראליות והדירקטוריונים שלהן הם "משפחתיים", מכך שרבות מהחברות הישראליות הגיעו לשוק במיזוג לשלדים, ומתפיסה כי יש להן לרוב בעיית נזילות. ואולם, לדברי מחברי הדוח, ככל שיותר חברות ישראליות יגיעו לשוקי ההון האמריקאים דרך הנפקה ראשונית, ה"דיסקאונט הישראלי" יצטמצם.

"ייתכן שישנה גם תפיסה כי משקיעים ישראלים בחברות הללו חשופים למידע שהאמריקאים לא מקבלים במלואו. לפעמים זה פשוט הבדל של תרגום, ולפעמים מדובר בכתבה בתקשורת הישראלית שלא מגיעה לעיתונות הזרה", אומר רובינשטיין.

ומהם היתרונות של חברה ישראלית? על פי הדוח: "הישראלים לא ממוקדים רק בגילוי תרופות מאפס, אלא גם מוכנים לעסוק באופטימיזציה של טכנולוגיות שכבר נמצאות בשוק, ובהשגת אישורי שיווק דרך מסלולים מקוצרים". ברודמן אנד רנשו רואים בגישה הזו כיתרון עבור החברות הישראליות (אך בכך סותרים את דעתו של פרנסואה מייסונרוז', שותף בבנק ההשקעות אוורקור, שרואיין כאן לפני כמה שבועות וציין כי תרופות חדשות שמבוססות על שינויים בתרופות קיימות, כבר אינן בשיא האופנה).

עוד יתרון של חברות ישראליות על פי הדוח, הוא "מבנה רזה, כמעט וירטואלי, שפירושו שהחברות הללו מגיעות לשוק עם מעט גירעון בהון יחסית". כמו כן מאופיין שוק הביומד הישראלי ב: מחקר אקדמי פעיל, חדשני ומוערך; מעבר אפקטיבי ממחקר לפיתוח; תרבות יזמית; גישה למימון ממשלתי; גישה לשוקי הון שונים; ומעורבות של משקיעים זרים, חלקם ישראלים לשעבר.

תרופות ואבחון, פחות מכשור רפואי

בסקירה החליטו האנליסטים לשים דגש על כמה חברות תרופות ואבחון, אך לא חברות מכשור רפואי, שהשוק האמריקאי היום פחות פתוח אליהן. הדוח מציין את החברות הנסחרות המעניינות, ומפרט לגביהן:

טבע (כצפוי) - הכותבים מציינים כי המהלכים של המנכ"ל ארז ויגודמן בזמן האחרון מעידים כי הוא הולך על הכיוון השמרני יותר של המשך מיקוד בגנריקה, לעומת האופציה למקד את החברה בתחום פיתוח תרופות חדשניות.

תרו - "צנרת התרופות הגנריות שלה מכילה מוצרים עם ערך מוסף גבוה יותר משל חברות גנריות אחרות".

אלקוברה - "הניסוי פספס את יעדו העיקרי בפער קטנטן".

ביובלאסט - "החברה הכי מתומחרת-בחסר מכל הישראליות בנאסד"ק".

בריינסטורם סל - "מחכים במתח לתוצאות הניסוי הרב מרכזי, הצפויות בחודשים הקרובים".

כן מוזכרות כיאזמה, צ'ק קאפ, קומפיוג'ן, אנזימוטק, אבוג'ן ("נראה שיש צורך רב בפתרונות של החברה, והיא נהנית מהיותה אחת המנוסות ביותר בתחום"). פואמיקס, אינספיירMD - "אנחנו מאמינים כי למוצר ה-Cguard של החברה למוח ישנו יתרון על פני מתחריו בשוק", אינטק, לאבסטייל, מדיוונד.

על נוירודרם נכתב: "החולים מעריכים את שיטת הולכת התרופה של החברה כמוצלחת יותר משל המתחרים שלה, אך התחום תחרותי".

אורמד - "עשויה להפוך ליעד לרכישה", ופרוטליקס - "המוצר למחלת פברי הוא רכיב הערך המוביל של החברה".

נפגשו עם 120 חברות

החברות הנסחרות בתל אביב עליהן מצביע הדוח כמעניינות ובעלות פוטנציאל להיסחר בהמשך בארה"ב הן ביוקנסל, ביולייט (שכבר נסחרת בארה"ב דרך ADR), בונוס - "אחת החברות החדשניות ביותר מבחינה טכנולוגית שראינו בביקורנו בישראל", קולפלנט, קדימהסטם ותראפיקס.

החברות הפרטיות אשר עשויות להפוך לציבוריות על פי הדוח הן גמידה סל, מאפי פארמה, MeMed, פוליפיד וסולג'ל. כל החברות הללו אכן הביעו בעבר עניין להפוך לציבוריות.

העובדה שאתם פותחים היום פעילות בישראל, פירושה שאתם מאמינים שיש עדיין הזדמנות להנפקות?

עודד ספינדל, סמנכ"ל בנקאות השקעות: "אנחנו רואים היום פחות עסקאות של הבנקים הגדולים כמו קוון, ג'פריז, ברקליס, ודווקא אנחנו פעילים היום כי אנחנו מתאימים להנפקות קטנות. התקופה הנוכחית מאופיינת בעיקר בהנפקות שניות, בהיקף של 5-50 מיליון דולר.

"היום ישנם פחות משקיעים בהנפקות, אך מי שמשקיע יושב על הרבה מזומנים, והתוצאה היא שניתן לסיים עסקה משמעותית בעזרת משקיעים ספורים. בהנפקה האחרונה של מנקיינד, בהיקף של 50 מיליון דולר, שתי קרנות רכשו את כל העסקה. בהנפקה של אורמד, שלושה רוכשים קנו את כל ההנפקה".

- איזה מין משקיע קונה חצי הנפקה של 50 מיליון דולר?

"חברות השקעה גדולות. וגם קרנות אסטרטגיות גדולות. חלקן מגיעות עבור הטווח הבינוני וחלקן עבור הטווח הארוך. כשהן לוקחות הנפקה שלמה כמעט לבד, הן לא חוששות ששילוב בין משקיעים אופורטוניסטים בהנפקה וסחירות נמוכה יוביל לריסוק המניה מיד אחרי ההנפקה. הם יודעים שאם המחיר יורד, זה השוק ולא החלטה בלתי צפויה של משתתף אחר בהנפקה".

בטווח של השנה האחרונה נפגשו מנהלי רודמן אנד רנשו באופן רשמי עם 120 חברות ישראליות - "חשוב לנו שלכולם יהיה ברור שאנחנו מחויבים לשוק הזה", הם אומרים.

 מה אומרים האנליסטים של רודמן אנד רנשו על חברות ביומד ישראליות נבחרו