כיצד שער הדולר משפיע על הריבית שנשלם בבנק?

המשברים הכלכליים שחווה העולם מאז 2008 פגעו בצמיחה של כלכלות רבות, והבנקים המרכזיים מצאו עצמם בחזית המאבק על צמיחה, ומניעת דפלציה. בעולם של גלובליזציה כלכלית, סחר החוץ מהווה מרכיב משמעותי בתוצר, בשל תרומתו להכנסות ולתעסוקה. לאור כך, רמתו של שער המטבע הפכה למרכיב בשיקולים המוניטריים.

מדוע שער החליפין כה חשוב לבנק ישראל? כשאנו מבצעים עסקה כלכלית, כמו רכישת כרטיס טיסה או קנייה באינטרנט, אנו בוחנים את שער החליפין של השקל מול הדולר, או מול מטבע ספציפי אחר, במטרה לקבל מושג האם העסקה יקרה או זולה.

בנק ישראל בוחן את שער השקל מול שער החליפין האפקטיבי, המבטא את המחיר היחסי של השקל מול סל המטבעות. באמצעות בחינה זאת בנק ישראל יכול לעקוב אחר רמתו של השקל מול שותפות הסחר.

שער החליפין האפקטיבי נמצא קרוב לרמת השפל זה עשור, כלומר השקל התחזק מאוד בעשור האחרון (בכ-24.6% מול הסל), וכושר התחרות של היצוא הישראלי נפגע. למעשה, היות שעלויות הייצור של היצואן הישראלי משולמות בשקלים, ואילו את התמורה למוצר הוא יקבל במטבע חוץ - ככל שערכו של התקבול במטבע חוץ יירד ביחס לשקל, הכנסת היצואן תרד.

העלאת המחיר על-ידי היצואן תוביל לכך שהוא יהיה פחות תחרותי בשווקים הגלובליים. התוצאה תהיה צמצום היצוא, ובהתאמה צמצום כוח העבודה ביצוא, גידול באבטלה וקיטון בהכנסות המדינה. מכאן מובנת הדאגה של בנק ישראל מהתחזקות שער השקל.

שערו של מטבע מושפע מגורמים רבים, ביניהם שיעור הצמיחה המקומי, רמת הריבית המקומית (גם יחסית לחו"ל), האם הממשלה גירעונית או מתנהלת תוך משמעת תקציבית, האם למדינה רמת חוב גבוהה שמגדילה את פגיעותה, יתרות המט"ח שלה, וכן האם התזרים במטבע חוץ הוא חיובי או שלילי (כניסה נטו של מט"ח).

למה השקל חזק כל-כך?

זרמי התשלומים והתקבולים של מדינה במטבע חוץ באים לידי ביטוי במאזן התשלומים: כניסת מט"ח נטו מהווה מאזן חיובי, וביציאת מט"ח נטו המאזן שלילי. מאזן התשלומים מסכם תזרימי מט"ח ממקורות שונים, בהם שניים עיקריים.

הראשון הוא תזרים הנובע מעסקאות יצוא ויבוא, שאותן מסכמים תחת החשבון השוטף. החשבון השוטף מורכב מארבע קטגוריות: חשבון הסחורות (לדוגמה היצוא של כיל), חשבון השירותים (לדוגמה שירותי תכנות וייעוץ בתחום המחשבים), חשבון ההכנסות (מהכנסה מהשקעות) והעברות חד-צדדיות (לדוגמה מענקים שהתקבלו מארץ זרה).

הקטגוריה השנייה במאזן התשלומים נוגעת לתזרים מט"ח הנובע מהשקעות בעלות אופי פיננסי, כמו השקעה בני"ע, באג"ח או בפיקדונות, או מהשקעות ישירות. התזרים מסוכם בחשבון ההון (פיננסי) שיסכם את השקעות הזרים בישראל, כנגד ההשקעות שמבצעים ישראלים בחו"ל.

זה למעלה מעשור מדינת ישראל נהנית מעודף בחשבון השוטף, שאף גדל לאורך השנים, ובסוף 2015 הסתכם ב-4.7 אחוזי תוצר (13.8 מיליארד דולר). גם ירידת מחירי הסחורות, ובעיקר ירידת מחירי האנרגיה, הורידו את עליות היבוא, ותמכו בכך. נוסף על כך, גם בחשבון ההון/הפיננסי התמונה חיובית, בעיקר בזכות היקף ההשקעות הזרות הישירות (FDI), המשקף השקעות של זרים בטכנולוגיה ובחברות בישראל, שהיה גבוה, ונתוני חודש מארס אף מצביעים על האצה בהשקעות הריאליות. כך שחוזקת השקל נובעת, בין השאר, מהעובדה שנכנס כסף זר רב לישראל. כסף זה מומר לשקלים, ותורם להתחזקות השקל.

אך לא רק תזרים המט"ח החזק תומך בשקל. המשברים הכלכליים שחווה העולם מאז 2008 תפסו את ישראל במצב מצוין, עם צמיחה גבוהה יחסית, יצוא חזק והתנהלות אחראית מצד הממשלה. רמת הריבית, שתאמה את המציאות הכלכלית בישראל, הייתה אטרקטיבית, וההיי-טק הישראלי משך משקיעים, החוב החיצוני של ישראל הצטמצם ויתרות המט"ח גדלו.

הקשר בין שער החליפין לריבית

"ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 3.3% בשער החליפין הנומינלי אפקטיבי, ורמת שער החליפין ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר". ציטוט זה מהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל מציג את הדאגה של בנק ישראל מהתחזקות השקל. בשנים האחרונות הוריד בנק ישראל את הריבית, מתוך כוונה להוריד את האטרקטיביות של השקל למשקיעים הזרים, אולם הריבית כבר קרובה לאפס, והשקל נותר חזק.

לפיכך, מרכז בנק ישראל מאמץ בשוק המט"ח, ורוכש דולרים באופן אקראי, ועל-ידי כך מעלה את שערו של הדולר. העלאת הריבית המתקרבת בארה"ב תסייע לבנק ישראל, שכן היא צפויה לחזק את הדולר.

בשורה התחתונה, האטרקטיביות היחסית של המשק הישראלי בשנים האחרונות, והתזרים מהחשבון השוטף והפיננסי, תמכו בשקל. בנק ישראל ככל הנראה מיצה את נשק הריבית, ויפעל בעיקר בגזרת רכישות המט"ח, במטרה לתמוך ביצוא ובתעסוקה בישראל.

■ הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.