דוד ברודט: "רמת המינוף עדיין גבוהה ומפחידה"

ועידת שוק ההון של "גלובס" נפתחה הבוקר (ג') בדבריו של דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי. ברודט ציטט את ארכימדס שאמר: "תנו לי נקודת משען, ואניף לכם את העולם", והוסיף: "נקודת משען כזו עדיין אין בנמצא. אולם אותו חוק פיזיקלי שחל על מנופים אמיתיים, חל גם על מנופים פיננסים והוא: ככל שעולים גבוה יותר, כך הנפילה עשויה להיות קטלנית יותר".

"אישית, וכראש קבוצה בנקאית גדולה", אמר ברודט, מאוד מעניין אותי מאוד נושא המינוף הפיננסי".

לדבריו, "המשבר הפיננסי של 2008 לימד את כולנו כי תוצאותיו של מינוף לא מבוקר עלולות להיות הרות-אסון, ומשך ההחלמה מהן ארוך ומכאיב. בשיאה של הבועה הכלכלית, האשראי זרם כמים, אחוזי המימון היו מאוד גבוהים".

"נתוני הכלכלה העולמית ב-5 השנים האחרונות מראים שלצערנו, למרות שהצלקות עודן טריות, רמת המינוף עדיין גבוהה ומפחידה. החוב העולמי עומד היום, על 235 טריליון דולר וזה פי 3 מסך התמ"ג העולמי. החוב העולמי צמח בקצב מתון של 4.5% במהלך 5 השנים האחרונות. ושני סקטורים בלטו בעליות בחוב: החוב הממשלתי בעולם שצמח בכ- 13.5%; ואילו החוב של הסקטור העסקי שגדל ב 4.5% בהתאמה. לעומת זאת, החוב של משקי הבית, דווקא ירד בכ-8% ב-5 השנים האחרונות. הגידול בחוב הממשלתי בשנים האחרונות, נזקף, למדיניות ההרחבה בעולם במטרה לעודד צמיחה ולמנוע את מיתון שאנחנו עדיין נמצאים בו. הגידול המתון בסקטור העסקי, מותיר פתח לאופטימיות זהירה, שאולי יוביל צמיחה".

ברודט הוסיף: "הירידה בחוב של משקי הבית מלמדת אותנו על המחיר הכבד ששילמו משקי הבית עקב מתן אשראי ביד רחבה. מהן השלכותיו המסוכנות של מינוף גבוה מדי? חובות משקי הבית נחשבים המסוכנים ביותר, משום שההחזר שלהם הוא פונקציה של הצמיחה, ההכנסה והתעסוקה במשק.

"צריכה פרטית שמונעת וממומנת על ידי אשראי, ועוד בריבית נמוכה, תביא בסופו של דבר להאטה דרסטית בצמיחה ובצריכה, עת הריבית תתחיל לעלות, ובסופו של דבר, תוביל למיתון.

"החוב הציבורי הגירעונות בתקציב הרחיבו את חוב הממשלות והתניעו צמיחה והתאוששות. על פניו זה מהלך חיובי, אבל כל עוד מגבילים את משכו. הגדלה מוגזמת של הגירעון הממשלתי תייצר בעיות חמורות, למדינות, ברגע שיידרשו לפרוע חובות גדולים בהמשך".

"לגבי החוב העסקי, לכאורה, חוב המיועד להשקעה, משמש כמקור המימון להחזר החוב ולכן מדובר במהלך מבורך, לכאורה מנומלית. עם זאת, המציאות מספקת לנו דוגמאות להשקעות בעייתיות.

"המקרה הבולט הוא סין - שם הממשלה והסקטור העסקי הממשלתי מימנו השקעות כושלות שלא מאפשרות החזר ההלוואות. הבעיה היא שכשהכלכלה הסינית הגדולה משתעלת, העולם חוטף שפעת שמשביתה אותה לתקופה לא קצרה וזה מה שאנחנו חוווים היום. וסין היא לא היחידה. זה קרה גם במדינות אחרות".

"מה רוצה הרפורמטור"?

"בישראל, העלייה בחוב הכולל עמדה ב-5 השנים האחרונות עלה בכ-22%. אבל הנתון שצריך לשים לב אליו: החוב של משקי הבית זינק ב-50%. הוא הגיע, בסוף 2015, לכ-40% מהתוצר. זה לא חריג מהממוצע הבינלאומי אך קצב הגידול הוא גבוה. וכשאני אומר חוב משקי בית אני מתכוון לחוב המממן משכנתאות וחוב המממן את שאר הצריכה הפרטית.

"בשנים האחרונות יש התרחבות מקורות ההיצע האשראי למשקי הבית, על ידי גופים חוץ-בנקאיים, המציעים אשראי למשקי הבית, כולל באתרי אינטרנט. ומה עוד? הרפורמות המתוכננות והמוצעות על ידי הממשלה בתחום הבנקאי, מכוונות להכניס עוד גופי אשראי חדשים, חוץ-בנקאיים, ולהנגיש לצרכן עוד מקורות אשראי, להגדלת הצריכה. אבל הממשלה שוכחת שגופים חוץ בנקאיים מעניקים מימון בריבית גבוהה משמעותית מהריבית שנותנים הבנקים. הם לא חורגים מהממוצע של -OECD.

"השאלה הנשאלת היא לאיזו רמת חוב משקי הבית, ואיזה רמת חוב רוצים קברניטי המשק להגיע: לרמה של 72% בספרד או 77% כמו בארה"ב? זו שאלה גם לשר האוצר. איזו תחרות רוצה הרפורמטור ליצור? מה יהיה המחיר שלה? מי יישא בתשלום? טובת הלקוח תעמוד לנגד עיניהם? והאם הגמשת הקריטריונים המקצועיים, כפי שנשמע מהממשלה, תהיה לטובת של הלווה? האם הרחבה אשראי כזו היא מה שהמשק הישראלי צריך? האם זה מה שמשקי הבית באמת רוצים? האם זה הנושא החשוב בסדר היום במשק?".

"אני מודה שאני בספק גדול", אמר ברודט. הוא הוסיף ואמר ש"טענה הנשמעת ממצדדי הרפורמה, גורסת שהמהלך הרחבת האשראי יביא לצמצום הפערים; להקטנת אי-השוויון. האמנם? מחקר שהתפרסם לאחרונה ע"י ארגון ה-OECD מורה כי גידול-יתר באשראי למשקי בית, בעיקר כאשר המימון מגיע מגורמים חוץ-בנקאיים, גורם במשך הזמן להאטה בצמיחה ולהרחבת הפערים, ולהגדלת אי-השוויון".

"בישראל פועלת מערכת בנקאית מקצועית וטובה"

ברודט סיכם ואמר כי "החוב הכולל בישראל מעמיד אותנו במקום טוב במועדון ה-OECD. יש מגמה לעלייה דרמטית בחוב משקי הבית, לעומת קיפאון באשראי להשקעות. בישראל פועלת מערכת בנקאית מקצועית וטובה, שיודעת המעמידה אשראי ומהווה תשתית חיונית לעסקים ולמשקי בית. היא בין הבודדות, שעמדה בהצלחה במשבר הפיננסי של 2008. הרבה מדינות מפותחות היו רוצות להתחלף עם ישראל.

"שיעורי ההפרשות של מערכת הבנקאית הישראלית, על פני זמן, נמוכים בהשוואה בינלאומית - עובדה המצביעה על מקצועיות יוצאת דופן. מערכת האשראי הבנקאית היא תחרותית ומחיריה מקובלים בהשוואה בינלאומית. יש תחרות לבנקים מצד המערכת המוסדית, מבנקאות מחו"ל ומשחקנים רבים מעולם הפינטק. המהפכה הטכנולוגית היא הרפורמטור, מחוללת השינויים - הטובה ביותר. טובה מכל תחיקה שיאכוף הרגולטור בכנסת. אבל צמיחה יציבה צריכה להיות מבוססת על השקעות ויצוא. והיא צריכה להיות בראש מעיינינו. כי היא משפיעה על כל אחת ואחד מאתנו".

■ לכל הידיעות מוועידת שוק ההון של "גלובס"