בוועידת שוק ההון 2016 של "גלובס", המתקיימת היום (ג'), נערך פאנל בשם: "חדשנות טכנולוגית ושינוי פרדיגמות בעולם הפיננסי - מי תהיה UBER של שוק ההון?"
את הפאנל פתח רו"ח דודי בבלי, ראש אגף טכנולוגיה וחדשנות בבנק ישראל. בבלי התחיל בסקר ואמר: "ירים את ידו מי שביצע פעולה בנקאית כלשהי באמצעות פקיד בסניף". מעט ידיים הורמו. בבלי שאל: "ומי ביצע פעולה בנקאית באינטרנט?". כל הידיים בקהל הורמו.
לדברי רו"ח בבלי, "בישראל, ברבעון האחרון קרוב ל-50% מהפעולות הבנקאיות עדיין מבוצעות באמצעות פקיד. באירופה המספר נמוך משמעותית. הכוונה שלנו בפיקוח על הבנקים הוא ללוות אותם בשימוש בערוצים הדיגיטליים, מה שישפר את השימוש ויוריד את העלות.
"אין ספק שיש שינוי, שימוש בקראוד, טריידינג וטכנולוגיות שונות. לבנקים יש בסיס לקוחות נאמנים, יש אפשרות להתמודד עם הפסדים במחזורים נמוכים, חיתום, הטמעת מודלים וכמובן רגולציה. להבדיל - לחברות פינטק יש מספר משקיעים מצוצמם שיכול לקבל החלטות בצורה מהירה. אפשר להתמקד במיזם ממוקד - ולא פלא שיש שיתופי-פעולה בין הבנקים לחברות הפינטק".
לדבריו, "השאלה הרגולטורית היא איך מתמודדים עם זה? אנחנו בדיאלוג מתמיד עם רגולטורים בעולם. באירופה, סינגפור ויפן הם בשלב מוקדם של הסדרת הנושא.
"מה שלנו חשוב כרגולטור הוא שהחדשנות תיעשה בצורה אחראית. זה אומר שאנחנו מעודדים שימוש וקידמה, אבל תוך שמירה על הלימה לאסטרטגיה עסקית. יש מספר אלמנטים של תשתית - ניהול אפקטיבי של סיכונים. הכוונה שלנו גם ליישם דיאלוג שוטף עם הבנקים והחברות.
"לסיכום, הפיקוח על הבנקים תומך בחדשנות שהיא אחראית, מתוך מטרה להוזיל שירותים ללקוחות ולשמור על הוגנות".
צפריר בשן, מנחה הפאנל, שאל: "האם רגולטורים בכלל מסוגלים להתמודד עם טכנולוגיות מהפכניות יותר?"
בבלי השיב: "אנחנו רואים באמת חדשנות משפרת שכולם יכולים התמודד אותה. אם זו טכנולוגיה שוברת פרדיגמות, יש בעיות להתמודד איתה, ולכן לארגונים קשה לקבל אותם. זו יכולת שצריכה להתפתח בתעשייה, ואנחנו כרגולטור חייבים ללמוד להתנודד עם זה. זה תהליך שייקח זמן, וצריך לפתח יחד יכולות לכך".
"גוליבר בארץ הליליפוטים"
בפאנל השתתפו גם תומר גוריאל, מנכ"ל, EzBob; רו"ח איתן ים, שותף פינטק בפירמת BDO זיו-האפט; רות פולצ'ק, מנכ"לית ומייסדת FinCheck; מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי ומשקיע הון סיכון; ויגאל רותם, יו"ר Credorax.
לדברי יגאל רותם, יו"ר Credorax: "החברה שלנו היא חיה מיוחדת. עוסקת בסליקת כרטיסי אשראי בעיקר של בתי עסק שמוכרים מחוץ למדינה שבה הוקמו. נוסדנו לפני 9 שנים, צומחת מדי שנה, טכנולוגיה ישראלית. אנחנו בעיקר משנים תחום שבאופן מסורתי נשלט באופן מוחלט על-ידי הבנקים הגדולים. בתעוזה החלטנו להיכנס ולשנות את כללי המשחק.
"הלקוחות שלנו הם לא האנשים אלא בתי העסק האינטרנטים. אנחנ מאפשרים למשל למרקס אנס ספנסר, במקום לעבוד עם ברקליס או צ'ייס, לעבוד עם קרנות ולערוך סליקה תוך 24 שעות".
- איך מספקים ביטחון?
רותם: "אנחנו מפוקחים על-ידי 6 גופים בלתי תלויים. הכסף של בתי העסק מופרד לחלוטין מהכסף של החברה. זה שאנחנו לא בנק רגיל, לא לוקחים סיכונים קלאסיים, אנחנו חשופים לסיכון במידה פחותה. המטרה שלנו לייעל את עולם האי קומרס. אנחנו מסוגלים לתת פתרון סליקה בנקאית של מי שמוכר שמן זית בסוף שבוע. אתה חייב להיות שילוב בין בנק לחברה טכנולוגית לשם כך. אנו מקווים שעוד חברות ייכנסו לתחום, ולצערי זה קשה - גייסנו הרבה מעל 100 מיליון דולר עד היום".
תומר גוריאל, מנכ"ל EzBob, אמר: "התחלנו בסוף 2010. גייסנו מעל 100 מיליון פאונד. פיתחנו פלטפורמה שנותנת אשראי לעסקים שפועלים רק באנגליה. כל חברה קטנה יכולה לגשת לאתר ולקחת עד 120 אלף פאונד. הייחודיות שלנו לקחת את מאגרי המידע בשוק ולבנות פרופיל סיכוני ברמת החברה והאדם. כל זה נעשה בכמה שניות".
- מלווים כסף שגייסתם?
גוריאל: "כן, יש את עולם הפיר טו פיר. מה שאנחנו מקנים זה בזמן האישי לעשות את התהליך ולקבל את הכסף בזמן הזה. אנחנו צומחים 100%-200% מדי שנה. בספטמבר נצא לאוויר עם עוד פלטפורמה. ככל שהחברה גדלה, אתה מתחיל להיכנס לאפשרויות שונות שמאפשרות לעבוד במינופים גדולים יותר".
- מה הרגולטור עושה היום כדי להתמודד עם השיטפון הטכנולוגי?
רו"ח איתן ים, שותף פינטק בפירמת BDO זיו-האפט: "אצטט דווקא את רות שאמרה - יש לגשר על הפערים בין הבנקים לסטארט-אפ. בפעילות האחרונה של הפיקוח על הבנקים אפשר לראות את אימוץ התובנה זו. היא מעודדת אותם לפקוח עיניים. במצגות של המפקחת ברבעון האחרון היא תיארה את האימוץ והחיבוק, העברת הטכנולוגיה למרכז הבמה. ראש האגף החדש שהוקם תיאר את האינטראקציות עם העולם, ואנחנו רואים שיש השקעת משאבים בנושא. הם יודעים שצריך להחליף תקליט, להיות יותר יעילים".
בשן: "אני רואה תמונה מגוליבר בארץ הליליפוטים. גוליבר הוא הבנקים, ואתם הסטארט-אפים, סליחה הלילפוטים. כמה הם מאיימים על היציבות?".
רו"ח ים: בלי היערכות שדורשת צמצום כוח-אדם מיותר, אימוץ טכנולוגיות שבראייה קדימה הבנק יראה שחברה כמו שיגאל תיאר, יכול להיות שהגישה שלנו צריכה להיות - שנאמץ אותו כבר משלב ראשון - זו הדרך שלנו להתמודד - ואז בעולם טכנולוגי נוכל לשלב. רק לפני יומיים התפרסם שהבנקים צמצמו ב-5% את הסניפים. הכדור כבר התחיל להתגלגל. הם צריכים להבין שזה לא איום זו הזדמנות".
בשן: "הבנקים פתחו סניפי שכונתיים, אסטרטגית. עכשיו אתם אומר שיצמצמו. איל זה משתלב?".
רו"ח ים: "קודם נשאלנו כמה פגשו טלר פנים אל פנים. הכמות הולכת ומצטמצמת. לבנקים יש עדיין טיפול מסורתי בחברות שלאט-לאט יעלו על הרכבת".
גוריאל: "זה לא לוקח יום או יומיים. מה שכן רואים זה הרבה שיתופ- פעולה. אנחנו זכינו לשיתוף-פעולה עם לאומי. זה קורה לאט-לאט ובצורה מבוקרת. אני גם רואה את התהליך המנטלי של הלקוח. הוא דבר ראשון הולך לבנק. זה לא הולך להיעלם. אני רק חושב שיהיו בנקים שיעשו אדפטציה מהירה יותר. פינטק זה משהו רחב. כל דבר שהבנק יישם ייתן לו תשואה פנטסטית להון".
לדבריו, "אני מקווה שבזמן שהשינוי קורה בבנקים חברות כמונו ירוצו לעשות דברים חדשים".
"חברות הפינטק לא באמת מאיימות על הבנקים"
רות פולצ'ק, מנכ"לית ומייסדת FinCheck: "באחרונה עזבתי את סיטי כדי להקים סטארט-אפ. כשמסתכלים על פינטק - מה ששונה בימינו - זה לא שפינטק הוא משהו חדש, רק המציאו את המילה. אבל הדברים האלה זזים עכשיו. חברות הפינטק שיש היום לא באמת מאיימות על הבנקים. זה לא כמו אובר, אבל זה עוד יקרה.
"הנקודה המשמעותית היא שהמערכת הבנקאית בשונה מתעשיות אחרות, זה לא שיש טכנולוגיה אחד בפינטק. פינטק הוא אפליקציה של טכנולוגיות קיימות. היום יש מודעות. היא קיימת בצורה נרחבת בבנקים. 350 אלף איש בסיטי מאוד שמחו לראות חברות. כולם יודעים, גם המערכת הפיננסית וגם הסטארט-אפים יודעים שיש שינוי. כשזה יגיע, זה יהיה ברור.
"הרגולטור הוא חלק מהשיחה כאן. אנשים עוברים ממקום למקום - ידוע שטעות קטנה יכול להפיל את הכול. לכן הדרך היא לעשות שילוב ולערב את הרגולטור. המוסדות הפיננסים לא יכולים לשבת בצד ולחכות לראות איזה אובר ישטוף אותם".
בהתייחסה לשילוב אמרה פולצ'ק: "אנשים נותנים במהירות דאטה, אבל כרגע סומכים על הזהירות של המערכת הבנקאית, ואלה בדיוק הנקודות היפות - שיתופי-הפעולה בין השחקנים החדשים למערכת הבנקאית. או שייכנס שחקן מאוד מוצלח, או שאחד הבנקים יוכל לעשות את זה בעצמו. זה לא עניין של שנה-שנתיים. זה יכול לקחת עשור".
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי ומשקיע הון סיכון: "אני מסכים עם רות שגם אם הבנקים יוחלפו, זה ייקח כמה עשרות שנים לפחות. אבל יש לי עוד אפשרות. אני יכול שיהיה לי ארנק ביטקוין. מה שיקרה הוא שהבנקים יאותגרו, יבינו שצריכים לתת שירות יותר טוב".
- מה הסיכון בביטקוין?
"יש קוריוז שזה התחיל מאפס, ואנשים הבינו שאפשר להשתמש בו. הוא יחסית יציב בהשוואה לכמה מטבעות. מבחינת רגולציה, כולנו יודעים שהיא בחיים לא תוכל לעמוד בקצב של השינויים הרגולטורים. אנחנו אומרים להם: עד שאתם תחליטו איזו הסדרה אתם עושים, אנחנו נמשיך. יש לנו יכולת לא לחכות להם. מבחינתי העתיד זה גם דור העתיד. תחשבו על הצעירים בני 12 שרוצים ליצור וליזום, אבל חייבים חשבון בנק אותו אפשר לפתוח רק מגיל 14".
"רוב ההשקעות בפינטק מפסידות"
- לגבי הצעירים, יגאל, אני שומע מחברים מעבר לים שאנשים כבר לא משתמשים בבנקים. יש רתיעה עמוקה דווקא מבנקים. מה הסיכוי לענקים הקיימים בין אם בנקים או חברות כרטיסי אשראי גדולים?
רותם: "אחת הסיבות שזה למשל לא יקרה מחר היא בין היתר בגלל הרגולציה. ברגע שהיא מורידה דרישות, יותר גופים נכנסים למשחק ללא צורך בהון עצמי. מי שחושב שלא יהיה כאב וסיכונים - טועה. כל חדשנות כרוכה בשבירת סיסטם קיים, ולא כולם מבסוטים מזה. מה שברור הוא שהנכדים שלי לא יידעו שיש דבר כזה סניף בנק. הבנק יהיה קיים כמקום לשירותים פיננסיים.
"אני מאמין שבעוד עשרות בודדות של שנים לא יהיה שימוש בכסף מזומן. תהיה בעתיד דמוקרטיזציה של ניהול הכסף, ורואים את זה בעוד דבר מעניין: אם פעם לאומי ופועלים היו ישראליים, החברות של היום כמו EzBob היא לא ישראלית. Credorax לא ישראלית. זה לא קרה פעם.
"המקום שנקרא בנק יהיה קיים בעתיד, אבל ברגע שהסייל פון - ואני בכוונה אומר סייל פון ולא סמטארט פון - יהיה בשימוש, יהיה שינוי. הבנקים של היום יעשו אדפטציה. חלקם ייעלמו, וחלקם ישתלבו".
פולצ׳ק: "יש גם בנקים שיש להם פחות יכולת. יש סיבה שדברים לוקחים זמן בבנק. זו לא רק טכנולוגיה".
רותם: "הנוקיות של העולם שחשבו שיש להן שליטה בעולם שחלקן אפילו המציאו אותו, נראה את זה גם בבנקים. הסיבה שזה לא קורה עדיין היא רגולציה".
- כל הדוגמאות כאן מייצגות גם סיכונים. אני רואה את האיש הקטן שמקבל 2,000 שקל מביטוח לאומי. מישהו חייב להגן עליו. עם כל הגיחוך לגבי הרגולטור, התפקיד שלו כשומר סף הוא קריטי.
רותם: "במציאות רוב ההשקעות בפינטק מפסידות ויפסידו כסף. הן לא תמיד יודעות לנהל סיכון. רוב השקעות ה-VC בעולם נכשלות, וצריך בפינטק השקעות משמעותיות. אני מציין את זה, כי צריך לעשות רציונליזציה. כן, אנחנו משנים, כן, זה ייקח זמן, ולבנקים אין ברירה להבין שמוקדם או מאוחר - יהיה מיזוג כבד. חלק מהבנקים ייעלמו. ועוד משהו - אני חושב שהמקום של בנקים מקומיים הולך ונעלם".
רו"ח ים: "מה משעבר לפינה לדעתי - הבנקים יחפשו שילוב שנותן להם אפשרות להתייעל. עומדים המון עובדים שצריכים לעזור לבנק לעמוד בדרישות רגולטוריות".
רוזנפלד: "צריך גם לזכור שכל זה צרות של עשירים. יש מדינות עולם שלישי שאין להן את כל זה. אלה יכולים, כמו שקרה בסלולרי, לדלג על עולם הבנקאות ולהגיע ישר לפינטק. צריך לחשוב איך הכול נותן פתרון לעולם הזה".
פולצ'ק: "בנק בתכל'ס זה גוף שמנהל סיכון. זו הסיבה שבנקים קיימים מאות שנים. חברות פינטק צירכות ועושות לעשות זאת בזהירות הראויה. השילוב יימצא. אנחנו בזמן מאוד רגיש בהיסטוריה".
לסיכום, רו"ח דודי בבלי ענה לשאלת הקהל שהתייחסה לשינוי ואמר: "אנחנו שמרנים. יותר פולוורס ולא מובילים. נקודה חשובה נוספת: זה לא שאנחנו נגד סניפים. אנחנו נוודא שכל ציבור הצרכנים יקבלו שירות זהה בתפוצה סניפית אופטימלית. אבל אנחנו חושבים שיש מקום להוריד את השימוש בסניפים".
■ לריכוז כל הידיעות מוועידת שוק ההון
כתבות
ני"ע
