"העולם הכלכלי שאנחנו חיים בו הוא שונה מאד מזה שאבותינו חיו בו, והוא גם שונה מאד מזה שילדינו יחיו בו. השינוי הוא חלק בלתי-נפרד מהמערכת הכלכלית המודרנית. כך אמר היום (ג') פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, בוועידת שוק ההון של "גלובס".
פרופ' שמחון אמר עוד: "אחד המאפיינים של שינוי הוא שלא תמיד כולם מעוניינים בו, ולכן יימצא מי שיתנגד לו. כששר האוצר היה שר התקשורת וקידם את רפורמת הסלולר שלו, הילכו עלינו אימים שהדבר יביא לפיטורים המוניים. בפועל, מחירי הסלולר ירדו דרמטית והאבטלה הישראלית נמצאת ברמתה הנמוכה ביותר ב-30 השנים האחרונות.
"מה שקרה זה שכולנו, כצרכני סלולר, סבסדנו את קרטל הסלולר. וכשהקרטל הזה חדל מלהתקיים, והפסקנו לסבסד את חברות הסלולר, הן נדרשו לעבור תהליך לא פשוט של מעבר ושינוי. אבל, הצעד הזה ללא ספק סייע בהפחתת יוקר המחיה.
"הנקודה החשובה היא שעלינו להבין שאנחנו חיים במערכת כלכלית אחת; מערכת שמורכבת גם מחברות הסלולר וגם מצרכני הסלולר; גם מייצואנים וגם מייבואנים; גם מייצרנים וגם מצרכנים.
"בכלכלה, לצערנו, אין ארוחות חינם. לכן, עלינו כממשלה להבטיח שאם אנו באים לסייע לחלק אחד מהכלכלה, אסור לנו לפגוע באופן בלתי-מידתי בסקטור אחר. לכן, אם אנחנו מתערבים בשוק המט"ח, צריך להיזהר מהעלאת יוקר המחיה. החלשה מלאכותית של השקל מעלה את יוקר המחיה. היא לוקחת כסף ממי שצורך מוצרים מיובאים (צרכנים ויצרנים מקומיים) - ומעבירה אותו למי שמייצא לחו"ל. זהו לא בהכרח המקרה, ובהחלט ייתכן שיש סיבות כגון פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח שמחייבת את הבנק לפעול. עם זאת, אין ספק שיש מקום לקיים דיון מעמיק על עוצמת הכלים והרכבם".
שמחון התייחס גם לאמירה שלו בנוגע לפיטורי עובדים שהתפרסמה ב"גלובס" השבוע - ואמר שהציטוט עוות. לדבריו, "האם אכפת לי אם יפוטרו 20 אלף עובדים? ובכן, ברור שאכפת לי. אכפת לי".
"אפשר להגיב לזה בכמה דרכים. אפשר להגיד שהשוק יעשה את שלו. אבל בנק ישראל בחר לא לעשות את זה ואני יכול גם להבין למה. זה יכול להוריד את שער הדולר וזה נראה גם לי מסוכן. אפשרות שנייה זה להילחם בשינוי. זה מה שעושה בנק ישראל. עכשיו, כשאי אפשר בדרך של ריבית, בנק ישראל מסבסד הייצוא על ידי רכישת דולרים.
שמחון התייחס לעודף הגדל בחשבון השוטף של מדינת ישראל: "למדינת ישראל יש עודף מתמשך וגדל בחשבון השוטף. עודף בחשבון השוטף לא כולל את כל מיליארדי הדולרים שאנשי חול משקיעים בהיי טק או מפעלים ישראלים. יש עודף עצום במונחי תוצר. 4.4% תוצר זה משהו כמו 15 מיליארד דולר וזה העודף שהיה בחשבון השוטף שנה שעברה. המשמעות של זה היא שהנכסים נטו של המשק גדלו".
"אם לוקחים את כל החובות של הגורמים במשק, מה שכולנו חייבים בחו"ל, זה חוב, ולוקחים את כל הנכסים שיש לנו בחו"ל כמו הלוואות או קופות גמל וקרנות פנסיה למשל, שקונות הרבה נדל"ן בחו"ל, אז יש לנו יותר נכסים מהתחייביות . כלומר, העולם חייב לנו בסביבות 65 מיליארד דולר. ממדינה שהייתה חייבת המון כסף לחו"ל, ממדינה חייבת, הפכנו למדינה שחייבים לה סכום עצום, שרק גדל. אז ישאלו מה רע בזה? יש לזה מחיר. זה בא לידי ביטוי בצבירה מטורפת של רכישות מט"ח.
"בנק ישראל מנסה להיפטר מדולרים על ידי זה שהוא קונה דולרים. שער החליפין מאוד תנודתי. היום הוא קצת יותר גבוה ממה שהיה בשנת 2000, עכשיו בואו נדבר על מה שקורה. המשק השיראלי השתנה בצורה דרמטית. משק שהיה לו עודף ייבוא כרוני, משק ללא מט"ח, למשק שאפשר להגיד מוצף במטבע חוץ. אפשר להגיב לזה שכמה דרכים. אפשר להגיד שהשוק יעשה את שלו. אבל בנק ישראל בחר לא לעשות את זה. ואני יכול גם להבין למה. זה יכול להוריד את שער הדולר וזה נראה גם לי מסוכן.
"אפשרות שנייה זה להילחם בשינוי. זה מה שעושה בנק ישראל. עכשיו שאי אפשר כבר בדרך של ריבית, בנק ישראל מסבסד הייצוא על ידי רכישת דולרים. סובסידיה זה טוב למי שמסבסדים אותו אבל רע למישהו אחר. זה רע לצרכנים כי חלק גדול מהתצרוכת שלנו קשורה לייבוא. מחיר הדלק, החשמל, המים ועוד, צמוד לשער החליפין. גם השירותים משתנים מזה. אז דבר ראשון זה בא על חשבון יוקר המחיה - שער חליפין גבוה אומר יוקר מחיה גבוה יותר. וזה גם בא על חשבון הפריון. כי כמעט הכל מיובא מחו"ל. הציוד והמכונות ועוד, הכל יקר יותר, ואז קונים פחות. ולכן תסתכלו על יחס ההון לעובד, והיא נמוכה משמעותית ביחס לעולם. העובד הישראלי משתמש בהרבה פחות ציוד ומכונות, וזה גם אומר שהפריון יותר נמוך. והבאזז היום הממשלה הוא הפריון כי אנחנו מודעים מלמב היחסי לעולם ואנחנו שואלים איך משנים. ירידה בשער החליפין תגדיל את הפריון", כך שמחון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.